כותרות TheMarker >
    ';

    משנתה של בת סוררת ומורה

    והנה ילדים, כך יש לעשות זאת בבית.

    ארכיון

    הצחוק והשכחה

    26 תגובות   יום ראשון, 7/2/10, 23:35

     http://www.youtube.com/watch?v=BOY7L88RV70&feature=related

     

     

    מתי צחוק הפסיק להיות חלק מרכזי בחיי? מתישהו בשלב הדרך דברים הפכו רציניים מדי.

    ביסודי ובחטיבה היתה לי ה!חברה הכי טובה בעולם. משהו שקורה אולי רק פעם בחיים , בכל אופן לי זה לא קרה שוב. הכל עשינו ביחד,כל שעות הערות וגם הרבה פעמים השינה. כל-כך אהבנו להיות ביחד ואף פעם לא נמאס לנו זאת מזאת; כשלעצמו דבר מדהים, שלא הצלחתי לשחזרו מאז. אבל דבר אחד יחיד ומיוחד אני זוכרת מהחברות שלנו, אנחנו-היינו-צוחקות. אויש כמה שאנחנו צחקנו – עד כדי תחושה של פקיעה בבטן, עד כדי כאבים של התכווצויות שרירים, שאף ימים אחרי היינו ממשיכות לחוש, אני זוכרת השתוללויות היסטריות ממש, שלרוב התחילו מאיזו הערה אגבית או מבט מחויך אחת לשניה, שהלך וגבר וגבר, יו איזה כיף.
    ופעם היה לי ידיד שגם איתו זה די היהכך, הוא אדם מצחיק כל כך, אמנם איתו הצחוק נבע מטריגר קצת יותר שכלתני, אבל גם פעמים רבות הוביל למקומות של היסטריה חסרת נשימה.
    אני ממש מתגעגעת לרגעים כאלה של ניסיונות נואשים לשאוף מעט אוויר בין התקפי הצחוק. כיף כיף. הרבה נכתב ונאמר על הצחוק כאפקט מדבק, ובאמת כשאני כותבת את המילים הללו ונזכרת בעצמי צוחקת, אני מתחילה לגחך קצת לעצמי. מעניין הדבר הזה.
    הענין הוא שאני, למרות דמותי הנוגה אולי שמצטיירת מהבלוג, אדם שמח מטבעו, ומחבב גדול של שטויות, והנה בכלל לא שמתי לב שהצחוק כמעט נעלם מחיי. פשוט כך. כן, אני יושבת עם חברות ואנו יכולות לבדח זו את זו, אך לרוב זה ברמה מודעת לעצמי, או אולי שימוש בהומור מהזן הציני יותר, המילולי יותר.

    אני דורשת להחזיר לחיי את החוויה הראשונית יותר של צחוק פשוט, לא מתוכנן ובלתי פוסק. לאן כל זה נעלם, ומתי דברים הפכו כה רציניים? אני רוצה לחזור לאחוז בבטן ולדמוע, להתגלגל מהכסא כיוון שהגוף מתחיל להכתיב את סדר היום, סדר היום של צחוק, אני רוצה לדמוע, ולהתנשם במאמץ להשיג טיפת אוויר בין התקף אחד למשנהו. אני פשוט רוצה לצחוק.

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/5/10 01:31:

      הצחקת אותי

       

        15/3/10 08:58:

      מה, ברור - איים קיקינג מיי אס אוף בקריוקי באוזןבר 

      זה בהחלט פתרון 

        14/3/10 23:50:
      הגיע הזמן לקצת קריוקי!
        13/3/10 11:25:
      אם את מהז'אנר שלי אז אני מבין אותך לגמרי, כי גם אני רוצה לצחוק יותר, הרבה יותר. ואם לא, אז גם. כתבת נוגע כרגיל
        13/2/10 19:35:

      יום יבוא ובו אבין את רזי העלאת תמונות ווידאו לאתר הזה

      הו הו כמה שאצחק

      הה הה כמה צחוק מרושע!!!! 

       לשון בחוץ

        13/2/10 10:14:

      כשתתקלי בדברים הנכונים את תצחקי. צריך להיות משוחרר בשביל זה. פתוח להנאה. מחוייך :-)

      מאחל לך המון מזה

        10/2/10 21:47:

      ני?

      ני הה 

        10/2/10 21:47:
      נשמע מעולה, אם כך ני מציעה אותך לראשות התנועה להשבת התצחוקה
        10/2/10 14:12:

      צטט: אורח_פורח1 2010-02-08 23:51:13

      http://www.youtube.com/watch?v=5X1VIyZe3Ws&feature=related
      לי זה עושה את זה

          

      אוי ראיתי את זה פעם.

      אותי זה קורע! עד דמעות! באמת.

             

      אני חושבת שעל אף דמותי הנוגה-משהו אף היא, אני צחקקנית לא פחות מאשר עצבונית.

      לא קל להצחיק אותי. אבל קל לי לצחוק.

      כן. ממש ככה.

                 

       

       

        10/2/10 13:11:

      הממ השכלתי, 

      לשלושתכם - תודה 

        10/2/10 08:09:


      הצחוק הוא תופעה שתכליתה עדיין לא הוסברה. ידוע שזה מהנה, ככל הנראה גם בריא. לא ידוע מה היה התהליך הברירתי  שעודד התפתחות כזו.

      אגב, בנוסף לאדם, השימפנזים הם היחידים בעולם הבר שצוחקים וגם הם עושים זאת בנשיפת אוויר רעשנית. בעת שהם רודפים זה אחר זה במשחק, קולות נשיפותיהם מאוד אופיינים. 

        9/2/10 22:49:

      רצינות היא משחק לא כייפי ואפילו די משעמם.

      זה נורא פשוט - לא צריך סיבה לצחוק. 

       

        9/2/10 21:51:


      הצחו'ק יש בו דבר נפלא ורענן

      כל הקימוטי פנים לא יפים חוץ מקימוטי הצחוק והחיוך

       

        9/2/10 15:23:
      או בלון שניים של הליום
        9/2/10 13:57:
      הכי כיף זה לצחוק אחרי חבילה או שתיים של סיגריות.
        9/2/10 08:40:

      או מיי גוד ארחי, התכווצתי פה במבוכה

       יש מצב שזה מערכון של סטיב מרטין?

        8/2/10 23:51:
        8/2/10 21:51:
      מצחיקה.
        8/2/10 21:03:
      נכון שכחתי להגיד תודה!
        8/2/10 21:02:

      צטט: אשת 2010-02-08 20:57:15

      צטט: דה וידי 2010-02-08 16:19:19

       

      http://www.youtube.com/watch?v=Z4Y4keqTV6w

       

       

       

      וואו, מ ה העניינים עם הסרעפת של הבנאדם הזה?

       

       

      אל תגידי לי שלא צחקת.

       

       

        8/2/10 20:57:

      צטט: דה וידי 2010-02-08 16:19:19

       

      http://www.youtube.com/watch?v=Z4Y4keqTV6w

       

       

       

      וואו, מ ה העניינים עם הסרעפת של הבנאדם הזה?

       

        8/2/10 20:55:

      צטט: Danniell 2010-02-08 10:16:31


       כן, את חייבת את זה. וכולם. ולא בסדנא כדי לצחוק. בגלל שההומור היא דרך בריאה וטבעית לראות. הגיחוך והקריקטורה הם חלק מהחיים ללא מאמץ, אם יודעים להביט (סטס מיסז'ניקוב הוא מציאות או קריקטורה?).

      וכל ילד יודע להביט, כמו שאת והחברה שלך ידעתן.

       

       אפשר להפוך ל"מבוגר", על ידי סחיבת מעמסות שלא היה צורך להעמיס (ולהזדקן מהר), או להישאר ילד. כן, גם ילד עם וותק של עשרות שנים.

      ואז ההומור הוא חלק מהחיים כל יום, העיניים דומעות והבטן כואבת מצחוק.

       

       אז בהחלט אעבוד על זה, בשאיפה להימנע מקמטי הצחוק אם כבר לא להזדקן מהר אז באמת לא לשון בחוץ

        8/2/10 10:16:


       כן, את חייבת את זה. וכולם. ולא בסדנא כדי לצחוק. בגלל שההומור היא דרך בריאה וטבעית לראות. הגיחוך והקריקטורה הם חלק מהחיים ללא מאמץ, אם יודעים להביט (סטס מיסז'ניקוב הוא מציאות או קריקטורה?).

      וכל ילד יודע להביט, כמו שאת והחברה שלך ידעתן.

       

       אפשר להפוך ל"מבוגר", על ידי סחיבת מעמסות שלא היה צורך להעמיס (ולהזדקן מהר), או להישאר ילד. כן, גם ילד עם וותק של עשרות שנים.

      ואז ההומור הוא חלק מהחיים כל יום, העיניים דומעות והבטן כואבת מצחוק.

        7/2/10 23:49:

      נכון יש בזה משהו, אז זה אומר שאי אפשר לשחזר את זה כמבוגרת עם מבוגרים. דאמן

      בכלל חתולים יש להם נטיה לעשות פדיחות, ליצנים כאלה... 

        7/2/10 23:42:

      אני מוצאת שכשאני מבלה במחיצת חיות וילדים אני צוחקת את אותו צחוק משוחרר שמכיל התפעלות פשוטה מהקיום ומכיל את ההיקסמות הראשונית שהיתה בי.

      גם כי הכל תמים יותר ונגיש יותר ואבסורדי.

      אגב, החתולות שלי לא ממש צוחקות יחד איתי. הן קצת נעלבות. זה לא אומר שאין להן חוש הומור. זה עניין של כבוד :-)

      פרופיל

      אשת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות