אז זהו הפוסט האחרון שלי בתור אזרחית..
ממחר, רכוש צה"ל אנוכי.
אולי הצבא טועה בכך שהחליט לאסוף אותי לשורותיו.
אבל עכשיו, אין כבר מה לעשות בנידון.

מעכשיו, כותבים פעם בשבוע,
רק אם יהיה כוח, ורק אם יוצאים הביתה.

מתנתקים מהשגרה הבנאלית הזו סופית.

מצד אחד זה טוב, הגיע הזמן לשגרה חדשה.
מצד שני.. חכווו.. אני אסתדר עוד שנה... נתגייס בשנה הבאה..
קודם שיחזירו את גלעד..

אני לא חושבת שאני מפחדת מהצבא כמו שאני מתרגשת.

אני לא יודעת לאן אני הולכת.
אני לא יודעת בפני מה אני עומדת.

אני לא רוצה לבכות מחר,
אבל אני לא רוצה להיות אפאטית,
אני לא רוצה לריב עם כולם,
וכשאני לחוצה אני רבה עם כולם.

אני רוצה רק שיהיה טוב,
שאני אדע לאן אני הולכת.
שאני אדע שאני מגיעה למקום טוב.
שהמקום הזה יתאים לי.
ושיהיה לי שרות קל.

אז הרי לפניכם.
טוראית ציפורה ברונשטיין, בזאת עוזבת את האזרחות.

ומאחלת לכל הקורא חיים מצויינים, שמחה, אהבה ואושר! כל הדברים שהיא מאחלת לעצמה!!