טעם של פעם כשיצאתי מתערוכת "שיח משוררים" נובמבר מוצ"ש. ראיתיה, הלא מוכרת, אבל...
בין כל השירים התלויים אותיות נקודות וקווים מול צבעים.. לא ממש... בחרתי אותך למלכה לבבות בצבעים נכונים, בשפתי נגוהות, ובדמות של שירה אמיתית וחיה מהלכת
ואני מהלך כנסיך של שכרון ברחובו של המלך (ג'ורג) מלכך בשפתי, קרירות של שמנת בטעם של "יער פירות" חולף על סיפו של הגנרל (אלנבי) אל תוך בנייני נחלה יופים המוכר הזקן הרומנטי מחזיר שירתי לדמותך, נסיכה
המלך שנים, לא מולך מלכותו הגנרל מזמן, לא זקוף על סוסו ואני, כבר לא, בטעמו של היער ענפיו כבר מזמן, לא נושאים את פריו
רק את, על יופיך שוב יוצאת משביליו בהילוך מלכותי של צבעים לשירים שיר חי מהלך ומרעיד את ה"שיח" בהדרת מלוכה של תכלית החיים
ואני מטייל שוב ב"טעם של פעם" בניינים, ניגונים נגיעות וכמיהות בלי אומץ לומר לך מילים, התחלות לדמותך לגופך לשפתי ....הנושכות
|
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך
כמה יפה תיארת את הרגשתי בדיוק
בסיור שערכתי ביום חמישי בת"א הזו,
שכבר איננה אך עדיין כל כך כאן
תודה ענתי
והעלת בפני תובנה על ילדותי
בכל פעם שהכנתי (מעט פעמים) את שעורי הבית בביה"ס. קבלתי ציון "בלתי מספיק" רק משום שכתב ידי לא היה קריא (גם לא לי). לאחר שכתבת "ציור של שיר..וכ"ו, אני מתחיל לחשוב שכל פעם שנסיתי לכתוב "אות" יצא לי ציור וזאת הסיבה ל"יופיו" של כתב ידי. זה קורה לי גם היום, כשאני כותב בעט ולא בעזרת המקלדת. אז מזל שהמציאו את המחשב בדורי, אחרת הייתי הולך עלול להפרד מהעולם בעוד שנים רבות, עם בלתי מספיק או יותר נכון בלתי מסופק, לחלוטין
וכל דבר בטעם של פעם, יש בו ניחוח משובח וקסום כמילות שירך אהוד יקר,,,,
ציור של שיר נפלא *
תודה לך כוך . כבר כתבתי שזו תפקידה של השירה, לסחוף אותנו למחוזות יפים וטובים. ואולי, גם קצת למחוז חפצנו
לא להפריז מורג יקירתי גם את מוכשרת מאוד, תודה
תודה לך לאה , היות וגם שמה של אמי והיות והיא לא כל כך בעולמי זה, מסיבות "פולניות" משהו. אני מרגיש כמעט מחמאה כפולה מ לאה. תודה
תודה לך
תודה דבי על המחמאות המילים היפות ועל הכל . תודה
אשורר את הציון "מצויין" אני שולח בליבי למורה שלי לספרות שאפילו איני זוכר את שמו. תודה
אני רגיל להלך בשוק לשמיעת קולות המוכרים על עגבניות ומלפפונים עם "טעם של פעם" ואני מחפש בעיני מסביב לא רק בריחות ובירקות אלא בסיפורים הקטנים את הטעם הזה. תודה יערית
הן זו תפקידה של השירה, תודה
תודה לך על המחמאות
נכון, בשבילי ת"א ובמיוחד אזור זה, חלק נכבד מנחלת חיי. מילדות, משפחה ורגעי התחלות שונים, וחוויות לאורך כל הדרך. תודה מרינה
רק את, על יופיך שוב יוצאת משביליו
בהילוך מלכותי של צבעים לשירים
שיר חי מהלך ומרעיד את ה"שיח"
סחפת אותי אל מחוזות האהבה
ומחוזות הכמיהה ,
אהבתי מאוד
יפיפה...
סוגדת לך..
לירה - מלכת השירה
מהלכת
מולכת ברחובות
ובליבך
האיור יפייפה
משקף את רוח השיר במדויק
ניגונים של כמיהות -
תודה (:
אהוד,
המלים, הקווים, הצבעים- תחושת חוויה,
חוויה שמחזירה לטעם של פעם,
צובעת מציעות בצבעיםלכותיים,
מעוררת כמייהות וגעגועים.
הרישום קווים נפלאים
נהדרת הדמות היוצאת מתוך הציורצועדת אל השיר.
דבי
(עדיין לא ניתן לדרג)
בין כל השירים התלויים אותיות
נקודות וקווים מול צבעים.. לא ממש...
בחרתי אותך למלכה לבבות
בצבעים נכונים, בשפתי נגוהות,
ובדמות של שירה אמיתית וחיה
מהלכת
אינני יודע אם היא המלכה, ממשית או שיר ובכל זאת אוהב את השיר הזה
השילוב של הדמויות עם המראות. כיצד נהפכות הדמויות לדמיות מהעבר לפי מראות הסביבה של עכשיו ופעם.
מצויין!
לעיתים מסתובבים עם תחושת החמצה
בשל כמיהה כזו או אחרת
והטעם של פעם בשירך מעורר מחשבות
יפהפה כתמיד
סחפת אותי למחוזות
אחרים. תודה!
תיארת אהבתך לה ביופי
קסום, ובנוסטלגיה עורגת.
שירך כתוב נוגע, ומהנה.
אהבתי.
תודה.
רשמים וטעמים שמשאירים בפינו אנשים
ייחודיים אותם אנו פוגשים באקראי
הייחודי והמייחד אנשים ונופים
במקרה הזה
רחובות תל אביב
הזכורים לטוב
אהבתי מאוד
בשבילי נוסטלגיה