בנבכי הזמן מוצאת אני,

תוך שינה לא רגועה

כי סוגרת אני מעגלים עם אנשים יקרים שנפטרו,

עם חברים שאבדו,

אהבות נכזבות.

לא מוצאת מנוחה

הדרך כה ארוכה

ימים כלילות מחשבת צעדיי

תוהה במי עוד פגעתי בעבר

האם דברים שנעשו בשמי בעולמות רחוקים

שבים לפקוד אותי ולהטריד מנוחתי.

ההיה העוול שגרמתי כה רב?

ואולי הכל נעשה בגלגול הזה,

כאן ועכשיו?

אין דרכי לא היתה בחיי

משחר ילדותי ידעתי מהם ניכור ושנאה

ולא הבנתי על מה הכעס,הרוע בו נתקלתי.

הוחרמתי,נודיתי,שמוני בצד

וכל חטאי היה

שהעזתי להיות שונה, לפתוח את פי,להביע דעה אחרת

לראות המציאות מבעד עינים שראו הכל.

נתקלתי לא פעם במוות,הייתי בצד השני

הבנתי שעליי להשלים משימתי.

ועם זאת,חוסר האהבה,השיפוטיות הביקורת היו מנת חלקי בכל פעם

יש האומרים כי האדם הוא היוצר שיעוריו ומזמן את הנשמות שיעבירו אותו שיעורים אלו.

אז תודה לכל הנשמות שפגשתי אי פעם בחי ובמותי

בזמן זה או אחר

בפעמים שאני זוכרת ושוכחת

מנבכי הזמן אני דולה את בקשת הסליחה העמוקה מכל אלו שפגעתי בהם מבלי משים

או חס וחלילה במזיד

אני לוקחת אחריות על חיי

צועדת בדרך חדשה

מביאה את כל הפוטנציאלים מהעבר,ההווה והעתיד

להתמודד כאן ועכשיו עם מה שעוד נותר לי לעשות ולומר.

באהבה רבה ובחרדת קודש:סליחה!

סליחה לכם אהובים יקרים,

סליחה גם מנשמתי הדואבת.