כותרות TheMarker >
    ';

    חוגים, כבר למדתי, זה קטע של אמהות. לי אין ברירה ואני חייב להשתלב

    4 תגובות   יום שני, 8/2/10, 23:16

    לא נעים. אני, הבן שלי, ועוד ארבע אמהות והילדים שלהם, ישבנו בחוג אנגלית ושרנו Head, Shoulders Knees and Toes.

     

    עם תנועות ידיים כמובן.

     

    קצת לא נעים בגלל שהייתי האבא היחיד. חוגים, כבר למדתי, זה קטע של אמהות. אם אתם הולכים לחוג כדי להכיר חברים לילד עדיף שהאמא תלך. הבעיה אצלנו שעם השעות שבת הזוג שלי עובדת אין לי ברירה ואני צריך להשתלב.

     

    בקטנה. זו השאפתנות של האמהות האחרות שגרמה לי להרגיש לא נעים. לראות אותן מתאמצות לעשות את הכל נכון גורם לי לחשוב מתי גם אני נהייתי כזה. מתי התחלתי לחשוב שהצלחה מגיעה בגלל שמישהו עובד לפי כללים?

     

    (אני יודע מה המתכון להצלחה אבל בשביל זה תצטרכו להמתין עד סוף הפוסט)

     

    שלא תבינו לא נכון, החוג בסדר גמור, וכל עוד הילד נהנה אנחנו נמשיך ללכת, אלא שבזמן האחרון אנחנו עושים את מה שכולם עושים, ואיכשהו זו תמיד הבחירה הכי יקרה.

     

    הבעיה בזה שאנחנו עושים את מה שכולם עושים, לא נובעת מהרצון שלי להיות מיוחד, בכלל לא. הבעיה שהיא נעשית מתוך פחד. יותר קל להתחבא בתוך ההמון מאשר לפתח מחשבה עצמאית.

     

    וזו הבחירה הכי יקרה כי אין כמו להוציא כסף כדי לחשוב שאנחנו עושים את המקסימום בשביל הילדים.

     

    מההשלכות החינוכיות אני לא מודאג. אני לא חושב שיש לזה משמעות. יכול להיות שהחוג לאנגלית יתרום לו טיפה. אולי. ויכול להיות שהוא יזיק טיפה. עוד פעם אולי. בסך הכל, אם לא יתעורר בו עניין, ולא תהיה לזה המשכיות זה חסר משמעות.

     

    ההשלכות הכלכליות, לעומת זאת, גורמות לי לחשוב על כל נושא החסכנות.

     

    מהות החסכנות בעיניי היא עמידה על שלך על אף כל הלחצים החיצוניים: אתה לא יכול לוותר על חופשה בחו"ל אם זה מה שכולם מסביבך עושים, ואת לא יכולה להמשיך לגור בשכירות אם כל מי שנחשב בעינייך כבר לקח משכנתא.

     

    אלא אם כן אנחנו מאמינים שדרכנו עדיפה.

     

    רק מחשבה עצמאית יכולה לתת לנו את הכוח לפעול כראות עינינו. לעבוד למען עצמנו ולא למען גורמים מסחריים זרים.

     

     

     

     

    וכמו שהבטחתי, אני יודע בדיוק מה המתכון להצלחה: תשוקה ועבודה קשה, כל השאר זה בולשיט.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/2/10 10:47:

      כן היום יש מגוון של חוגים לילדים ומבוגרים להרשמות מחוגי אומנות - ציור, פיסול, אומנות שימושית, צילום ועיצוב
        9/2/10 22:29:

      תודה גאליס.

       

      אני לא בטוח שלילדים היום יש יותר גירויים. אולי בגילאים יותר מתקדמים.

       

      מה שכן, היום יש יותר אפשרויות לבזבז כסף על גירויים.

       

      אבל, צריך גם להבין שזה חלק מאורח החיים. הורים עובדים יותר שעות ועושים פחות ילדים. כדי למלא את החלל אנחנו צריכים לפנות לאנשים שמתפרנסים מלהעסיק ילדים. 

        9/2/10 19:35:


      אני חושבת, באופן כללי, שבכלל יש היום יותר מדי חוגים וגירויים...

      מה קרה לאן רצים?

        9/2/10 00:15:

      כנראה שככה מלמדים היום אנגלית. אין ילד שלא מכיר את השיר. כנראה שגם לא הורה.

      אוהבת את ההגדרות החדות שלך. ברורות, מוחשיות ונכונות.

       

      ארכיון