אבל אז חזרה הכנופיה ששמה מהלך אימים על כל המזרח הפרוע ואיימה לאטום את אחד מבתי העיירה. היה זה היועץ המשפטי של העיירה אשר האשים את השריף בעיכוב צו ההריסה וחשף כי עוזרי השריף הורו למשטרה להימנע מאיטום המבנה ופינוי יושביו, וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט. השריף לא נשאר חייב ואיים מצידו כי כדאי לו ליועץ המשפטי שיזכור מי הוא השריף שמא ימצא עצמו מחוסר עבודה.  

פרקליט המדינה שיגר מכתב חריף, היועץ המשפטי לממשלה פנה למפכ"ל המשטרה; כולם הזכירו והתריעו כי כבר עברו שלוש שנים מאז מתן הצו, נעשו אין ספור פניות למשטרת השריף ואין שום בסיס חוקי או הצדקה לעיכוב פעילות האכיפה. אך השריף בשלו, כי העיירה היא שלו, המשטרה היא שלו והחוקים הם, נכון מאוד, שלו. 

                                             There's a new sheriff in town

כאשר הבין השריף שאין מנוס, נאלץ הוא לאיים כי עבור אטימת המבנה הוא יפעל להריסת לא פחות מ-200 מבנים 'בלתי חוקיים' של הילידים. כי, כידוע, לכל דבר במזרח הפרוע יש 'תג מחיר'. אבל אז שוב קבלה כנופיית שלטון החוק והיועץ המשפטי של העיירה טען שבכלל לשריף אין כלל סמכות להרוס את אותם בתים אשר נמצאים מחוץ לתחום שיפוטו.  

הפעם נראה שהשריף המקומי הובס. אך איזו תפנית מדהימה: המשטרה בכלל לא הייתה מוכנה, ובבוקר של יום האיטום שוב הוקפאה ההריסה. והתקשורת המקומית דיווחה בתמימות, ובלי שום קשר כמובן, כי "בתוך כך" פעלה הלילה המשטרה במחנה שועפאט כדי לעצור מפירי סדר הדרושים לחקירה. כי אם אי אפשר להרוס 200 בתים, אפשר לפחות לשלוח קלגסים.  

סוף טוב הכל טוב: בזכות שר הפנים, אשר הורה שוב להקפיא את הצווים, הסדר הושב על כנו והעיירה ניצלה גם הפעם מן הכנופיה האכזרית, כנופיית שלטון החוק.