כשהכניס ליברמן את אמצעי התקשורת אל ישיבת סיעת "ישראל ביתנו" בכנסת אתמול נדרכתי. כשגמר להקריא מן הנייר את הפסקה ממצע מפלגתו, הוסיף שני משפטים והוציא מיד את התקשורת מהאולם, התחלתי לחשוד: כי אחד משני המשפטים האלה היה: "מדיניות שריד-ביילין לעולם לא תקבל רוב בישראל". כשלמחרת הגישו בכנסת חברי הכנסת של "ישראל ביתנו", אלכס מילר ויו"ר וועדת החוקה דוד רותם את ההצעה לתיקון חוק הבחירות לכנסת האומרת ש"בוחר הרשום בפנקס הבוחרים שהוא בעל דרכון ישראלי בתוקף במשך עשר שנים יוכל להצביע באמצעות הנציגויות הישראליות בחו"ל -  ירד לי האסימון סופית. מה עוד שנתניהו הכריז עוד באותו היום כי יקדם את החוק שיאפשר ליורדים להצביע בבחירות. כן, גם לאנשים קשי הבנה כמוני, אחרי שלשה אירועים פוליטיים רצופים באותו היום, יורד האסימון. הבנתי סופסוף שנתניהו וליברמן רוצים לגנוב את דעת הציבור לקראת הבחירות הבאות, שמי יודע מתי תערכנה לנוכח היצמדותו הבלתי ניתנת לניתוק של השר להבטחת ישיבה פרמננטית בממשלה, אהוד ברק.

ומדוע ליברמן ונתניהו זקוקים לגנבת דעת כדי להמשיך ולמשול בישראל? כי הם לא בטוחים שהציבור, נוכח ממשלת הקומבינה שהקימו - ממשלה שאינה משקפת את רצון רוב הציבור - ימשיך להסכים להיות מובל באפו בקומבינות גם בבחירות הבאות, יתעורר ולא יאפשר שוב את הקומבינות של נתניהו, ליברמן, ישי, ברק. זה מה ששידר ליברמן באופן בלתי מודע כשאמר שלעולם מדיניות שריד ביילין לא תקבל רוב בישראל. כעת שניהם רוצים לתת זכות בחירה למחצית מיליון היורדים הפזורים בעולם, רובם המכריע בארה"ב. הם יודעים שקרוב למאה אחוזים מהם תומכים במדיניות "אף שעל", כי מה אכפת להם? הם לא משרתים במילואים ובניהם לא משרתים בצה"ל. מרחוק, במקום בטוח, קל להם להתנגד לפשרה כלשהי עם הפלסטינים ותהה זו הנוחה ביותר לישראל. אם תיקון החוק של "ישראל ביתנו" יעבור בכנסת, מובטח שהימין הקיצוני ישלוט בישראל לטווח ארוך ואולי (תקוותו הסמויה של ליברמן, שנתניהו לא חושב עליה היום ויבין אותה מאוחר מדי) ליברמן יהיה אי-פעם ראש ממשלה בישראל.

על כן ראוי לצטט את תגובתה של ציפי לבני, הקול הפוליטי השפוי היחיד בישראל: "הזכות לקבוע את גורלה של ישראל צריכה להיות בידי אלה החיים בישראל ונכונים לשאת את מחיר החלטותיהם בבחירות, לטוב ולרע. אני מאמינה שיש לעודד ישראלים יורדים לחזור לישראל, אבל הזכות לקבוע מה יקרה במדינה צריכה להיות שמורה רק לאלו שבחרו לקבוע בה את עתידם. נתניהו, בשנתו הראשונה בתפקידו, וכך גם היום, מוכיח שהוא נכון למכור את העתיד של המדינה לשותפיו הפוליטיים רק לשם שלמות הקואליציה שלו."