סיפור מהחיים ( מבוסס על סיפור אמיתי ללא חשיפת פרטים מזהים ) " היי, מה שלומך ? תשמע הייתי חייבת להתקשר אליך, לא יכולתי להתאפק עד לפגישתנו מחר, יש לך דקה ?"דלית ( שם בדוי ) הייתה מהעבר השני של הקו. "כן" עניתי "אך לא יותר מדקה למרות שהייתי שמח לו יכולתי". "אז תשמע" המשיכה דלית "אתה זוכר את איציק מההנהלה שסיפרתי לך עליו ?". "כן" אני עונה."אז הוא התקשר אלי לפני מספר דקות ושיתף אותי בשיחה שהייתה לו עם חמדה, נו-ווווו הבוסית שלי""אז אתה שומע, שמי עלה באיזשהו הקשר והוא אמר לחמדה ש"בחודשים האחרונים ממש נעים לעבוד איתי ושהוא שמע את זה גם מאחרים". חמדה ענתה לו בהסכמה שגם היא חשה אותו הדבר"
זו אחת מהשיחות של דלית, מתאמנת שלי בשנות השלושים לחייה, נשואה ואם לתינוקת, שהיום כבר נמצאת במקום אחר מוצלח יותר. בהתחלה לאחר התלבטות היא החליטה להיכנס לתהליך אימוני. אני מזכיר שיחת טלפון זו מכיוון, שגם לדבריה זו הייתה הנקודה שבה הפנימה את העובדה שהיא טובה ומוצלחת ואכן מעריכים את עבודתה.
דלית, שעבדה אז בתפקיד ניהולי בדרג נמוך בארגון קהילתי, הגיעה אלי כשהיא נמצאת במצב של אי שקט, בטחון עצמי ודימוי עצמי נמוכים. בין היתר היא התלוננה על קושי להתרכז לאורך זמן ועם בעיות בזיכרון. יש לה הרבה פעמים ""BLACKOUT והיא שוכחת את מה שרצתה להגיד. המטרה שלה הייתה לחפש מקום עבודה אחר "כי נמאס לה כבר". היא ממש לא נהנתה להגיע לעבודה. לפי תיאור שלה באחד המפגשים " כל בוקר אני קמה למלחמת הישרדות חדשה". היא תיארה תחושה של פער גדול מאוד בין יכולותיה לבין הישגיה וכמו כן יחסי אנוש אמביוולנטיים מול עמיתיה בעיקר כלפי הדרג הישיר שמעליה. עיקר הבעיה הייתה, כפי שתיארה "פתיל קצר".
במהלך המפגשים הבינה דלית, בעזרתי, שאולי בכל זאת היא עושה עבודה טובה וזאת לאור העובדה שהיא עובדת כבר למעלה משש שנים ואף פעם לא הזכירו ולו ברמז פיטורין. כמו כן היא הבינה שהיא מפריעה לעצמה במו ידיה. כמו מכונית שהנהג לוחץ פול גז ופול ברקס בו זמנית כך גם דלית, מצד אחד מאוד רצתה להצליח אך מאידך הקול הפנימי מנע ממנה מלבצע את הדברים שתכננה. היא פעלה תמיד בהתאם לאוטומט, שלא קידם אותה אלא להיפך. היא שמה לב שהמחשבה ששלטה בה באותה תקופה (הקול הפנימי ) הייתה "אין טעם לנסות משהו חדש כי ממילא זה לא יילך". זה גרם לה לחוש כעס ותסכול כלפי עצמה וכלפי הסובבים אותה. במהלך המפגשים הצליחה דלית לשפר את תדמיתה בעיני עצמה ובעיני עמיתיה ומנהליה בעבודה. היא הצליחה לשנות את הרגליה להרגלים חיוביים יותר, אשר קידמו אותה לעבר מטרתה. היא הצליחה לשפר את הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלה ובכך לראות את העולם בפרספקטיבה רחבה יותר עם מרחב אפשרויות גדול יותר.
דלית החליטה שאחרי שש שנים היא רוצה להחליף מקום עבודה. אכן, זו הייתה המטרה שאיתה הגיעה אלי אך יש לציין שבמהלך התהליך האימוני המניע השתנה. המניע הראשוני היה רצון לברוח ממקום שאינו עושה לה טוב. המניע החדש "עשיתי עבודה טובה והגיע הזמן להתקדם". בשיחות "סיעור מוחות" שהיו לנו היא הדגישה שהיא מחפשת מקום עבודה המשלב משרד עם עבודת חוץ המחייב נסיעות. דלית כיוונה גבוה יותר והיום היא משמשת בתפקיד לוגיסטי בכיר בחברת הייטק. לפי דבריה, היא מתהלכת היום עם הרגשה של סיפוק ועם יכולת התמודדות מעולה עם אתגרים חדשים בעבודה וגם בבית. היא ממשיכה להגיע אלי, לפגישות, אחת לחודש/חדשיים לפי רצונה. |