סקיצה לאהבה
רשימות
הרהורים
סיפורים קצרים
מאמרים
ופרסומים
פוסטים פופולאריים
-
חלוף הזמן
31/1/10 | 1018 צפיות
-
הרחוב בלילה
28/5/12 | 754 צפיות
-
הספר האחרון שלי ברשימת רבי המכר - "הארץ"
18/11/09 | 913 צפיות
-
כסא נדנדה
22/1/10 | 1884 צפיות
-
ספר חדש שלי יצא לאור - פנס, מצפן וילד
15/3/11 | 1192 צפיות
-
כמעט אהבה
30/11/09 | 877 צפיות
פוסטים אחרונים
- טור רחוב חדש 4/7/12
- הרחוב בלילה 28/5/12
- טור בנושא הרחוב 9/11/11
- הספר שלי "בכיסים של גילי" ב- youtube 10/9/11
- ספר חדש שלי יצא לאור - פנס, מצפן וילד 15/3/11
- שקיעה 25/9/10
חנוך לוין וקצת הרהור
שני שירים של חנוך לוין והרהור אחד בעקבות
ואני אותך אוהב ואני אותך אוהב ואת אותי רק מחבבת , וכשאני כל- כך רוצה, שדעתי כמעט נטרפת, \ את שערי את מלטפת, מחייכת במבוכה, אינך יודעת מה לומר, רוחך פזורה, רוחך קצרה ,
הכל כל- כך ברור כעת, אינך שלי, ולא תהיי, אבל איני יכול ללכת, וזה מכה בי עד בלי שאת, וכך ממשיך לי ויושב , נובר בלי טעם בכאב, שאת אותי רק מחבבת, ואני אותך אוהב.
אל תבכי אל תבכי. יבואו אחרים. ישנם רבים כל – כך .את חשבת: הוא היחיד. את תראי כמה טעית. עוד תצחקי. כל היחידים דומים. כאלה הם, באים, נעלמים, ומשאירים כתמים. אל תבכי- כבסי. פרשי לך להלילה שוב סדין נקי. יבואו אחרים. אל תבכי.
חנוך לוין נגע רבות במושג האהבה, האהבה כדבר חמקמק ובלתי מושג, כמשהו אליו אנו כמהים , מתאווים, משתוקקים . מושא האהבה הוא לעולם אינו בר השגה .
האהוב תמיד משתוקק אל האישה הנשגבת והאישה תמיד תחלום על האביר האחד שיציל אותה מחייה הבינוניים ( ראה סיפורו המופלא "רומנצ'קה ואישל – סיפור על בליינד דייט עלוב במיוחד) . הסובייקט הלויני אינו משיג את האישה היפה, אך אינו מרפה, הוא ממשיך להפליג בדמיונות ועיקר אהבתו מתמצית בפנטזיה. לאקאן* מדבר רבות על הפנטזיה ומדגיש את תפקידה המגונן. לאקאן מדמה את זירת הפנטזיה לדימוי קפוא על מסך קולנוע, כשם שניתן לעצור את הסרט בנקודה מסוימת כדי להימנע מלהראות סצנה טראומטית העומדת להופיע, כך גם הסצנה המוצגת בפנטזיה היא הגנה המסתירה את הסירוס. הפנטזיה מתאפיינת אפוא באיכות של קיבעון ונייחות. הגבר אצל לוין נועד לסבול כדי ליהנות, נועד ליהנות מן הסבל במקום ההנאה. האישה הנשגבת היא המענה, ואילו האוהב המעריץ הוא המעונה. האהבה אצל חנוך לוין היא ללא ספק אהבה מזוכיסטית - שבו האוהב מתבטל כלפי מושא אהבתו ומוכן לעשות הכול בשבילו. בהתבטלותו, האדם נפרד מקיומו העצמי המכאיב והופך להיות חלק מהוויה אחרת, אותה הוא מעריך כגדולה וחזקה יותר. בדרגות גבוהות אהבה זו יכולה להגיע להערצה ואף לפולחן אישיות. המשך יבוא.....
ז'אק לאקאן 1901-1981- מגדולי הפסיכואנליטיקאים במאה ה-20. דרש את החזרה לפרויד ולדגש על הלא-מודע, המיניות והקשר של הלא-מודע לשפה. |
תגובות אחרונות
-
אריאןסולאל
בתגובה על טור רחוב חדש
-
עין קשובה
בתגובה על הרחוב בלילה
-
שין ש
בתגובה על על ארגז
-
אילנה סמייל
בתגובה על טור בנושא הרחוב
-
סערה בכוס ויסקי
בתגובה על רגע של מנוחה
-
shai.h
בתגובה על הספר שלי "בכיסים של גילי" ב- youtube
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה כיף לקרוא דיעה מעניינת ויצירתית.
הגעתי ממש במקרה
בגלל שראיתי 'חנוך לוין'
נשארתי בעיקר בגלל התוכן.
נהדר !
יפה כתבת:)
אהוד,
שיר נפלא כתבת
והנה אני רצה אל הסיר
לבשל קצת
אהבה
שלום ירמי,
אתה צודק בהחלט שלא כל שיריו באותה רמה.
טוב לדעת ששיחקת במחזותיו.
וזה מזכיר לי יחסים בן יהודי לבוראו (למי שמאמין..)
והכמיהה למשיח:
"אף כי יתמהמה בו יבוא" הוא משפט שמכיר בעובדה
שהמשיח, כמו האישה האידיאלית, לעולם, בעצם, לא יבוא
ובכל זאת נאמין בה ונחכה לבואה של האהבה האידיאלית, המענה אותנו,
הבלתי מושגת, הגוררת אותנו להתבטל לפניה כמו לפני האלוהים.
אני
כתבתי לך שירי
אהבה
ואת
שאהבת לבשל
לא ידעת
אהבה
אז כתבתי,
שירים
לסירים
שיר שכתבתי ואני אוהבו לא רק כשיר, אלא כעולם שלם. שהיה, נשאר ולפעמים נכנס ויוצא, בדקות של תהיה.
השירים שהכנסת הזכירו לי אותו וכתבתיו
חנוך לוין הוא גאון. לא כל שיריו באותה רמה, אבל כתיבתו עוצמתית ונוגעת. יצא לי להכירו ואף לשחק בשניים ממחזותיו. תודה.
אולי ראייתו היתה "זקנה" בעיניך כי ראה דברים טרם זמנו, כי חיטט כהלכה בנבכי הנפש של גיבוריו, כי נגע בדברים שלא נוגעים בהם כי זה לא מנומס..
בכל אופן, אין הכרח לאהוב את יצירתו של אדם כלשהו וזו משמעותה של יצירה - לעולם לא תהיה נאהבת על ידי כולם.
דקדוק פנימי יקרה,
את כותבת רבות בנושא וכותבת מצוין!
בטח שקראתי את "תעלוליה של ילדה רעה" של ורגס יוסה. ספר מדהים שמציג את כוחה ההרסני של הפנטיה, עד לאיזה תהומות היא יכולה להוביל.
הגיבור בספר הוא התגלמות המיתוס של הפנטזיה.
זה כמובן מדבר בהרחבה על אותו מוטיב שמוצג בסיפור של חנוך לוין - " החולה הנצחי והאהובה, של חנוך לוין וגם את "פנקס הקטן ".
תודה על תגובתך.
תגובתך יפה ונכונה.
חנוך לוין יורד לתודעה, מקלף את השכבות של הרגש, מציג אותנו "במערומינו", לא מניח לנו להתענג ולהיות מעונגים.
לוין מייצר סיטואציות קומיות וגרוטסקיות וכך מצליח להציג את האדם ברגעי עליבותו.
אחרי קריאה בכתביו יש מצב שלא ניקח את עצמנו כל כך ברצינות, נלמד להגכיח את עצמנו.
תודה !
יפים השירים של חנוך לוין שהבאת במיוחד עכשיו כשיום האהבה בפתח
אני חושבת שהתוגה הענקית שנוצרת בטקסטים של לוין בהקשר של האהבה
או בסיטואציות (נעורי ורדה,לה רק לשם דוגמה) היא בקלילות ובפשטות.
הכאב האכזרי נוצר מתחת לשכבת המילים הראשונה, שהיא כאילו מטופפת
נזהרת, ולא חודרת. המתח שנוצר בין המילים הוא זה שמעמיק את התוגה
והופך אותה ברוב המקרים בלתי נסבלת
אבנר,
יהיה המשך- אולי של זה ואולי של משהו אחר.
ותודה
הי דינה.
יאקיש ופופצ'ה זו הצגה נפלאה, ביצוע מדהים של תיאטרון גשר.
תודה!
אני משוחדת בכל הקשור לחנוך לוין.
בעיניי הוא אחד מגדולי יוצרי הדור.
לא מזמן ראיתי את "יאקיש ופופצ'ה" בתיאטרון גשר (חוויה בפני עצמה), ולא הפסקתי לצחוק ולבכות כאחד.
השירים שהבאת כאן גם הם מעוררים בת צחוק ודמע, לכאורה כל-כך פשוטים, ומצד שני, כל כך אומרים חזק את אמירתם.
תודה איריס!
דינה
תמיד יפה ! ועוד :-))
כמו תמיד את מנסחת ומתנסחת באופן כזה,
שמצד אחד רוצים לגמוע את הפוסט ,כדי
לדעת את הסוף, ובו בעת לא רוצים לסיים
לקרוא אותו כי הוא מרתק ומושך את הקורא.
אהבתי ומצפה בשקיקה להמשך....
דני
אופס..
בוא יבוא כמובן..:)
הי רמי,
תודה:)
אהבה לא לומדים, אהבה עושים!
איזה כייף שלמדתי אהבה ולא אצל לוין :)
יופי של פוסט
יפים שיריו של חנוך לוין..
והפוסט מרתק..
אמתין לי להמשך בו יבוא..
תודה:)
צור,
הוא אולי צודק, אבל בעיקר מדויק
פוסט אחלה מענין.
תודה
שוקי
כשחנוך לוין צודק, חנוך לוין צודק... ולא רק בגלל הלוין... אלא גם בגלל הח(י)נוך...
:-)