איזה משקל יש לגורל בקביעת מסע החיים שלנו? עד כמה אנחנו שולטים בעיצוב וקביעת המאורעות הפוקדים את חיינו, בדרך שלנו כאן – בעולם הזה, בסיבוב הנוכחי? איך הוא – הגורל הקבוע מראש – מכתיב את מסלול חיינו? בשאלות עמוקות אלה עוסקת ההצגה "שש דמויות מחפשות מחבר" של תיאטרון גשר, הצגה שהרשימה אותי מאוד לאחרונה. בעבודתי עם משפחות של חולי אלצהיימר או דמנציה, אני נתקלת באנשים שפגשו בחייהם גורל אכזר, תופת של ממש. כעת, לאחר שנים רבות שבנו לעצמם חיים חדשים, ולעת בגרותם, נוחתת עליהם המחלה הקשה. אני שואלת אז את עצמי – למה? למה זה מגיע להם? ומאיפה ישאבו את הכוחות להתייצב מול ההרס שזורעת מחלת האלצהיימר? כאשר אני נפגשת באנשים ניצולי שואה, אשר מתמודדים עם האלצהיימר, שאלות אלו עולות ביתר שאת. הנה למשל, זוג מבוגר, שניהם ניצולי שואה. האיש, איבד את כל משפחתו במחנות. האישה, שהייתה ילדה קטנה כבת שבע בזמן המלחמה, שיתפה אותי בזיכרון קורע לב איתו היא חיה כבר שנים רבות. היא סיפרה לי שהלכה עם אימה ללוות את אביה לתחנת הרכבת. הרכבת שלקחה אותו מגרמניה לרוסיה – לעתיד בלתי ידוע. כאשר אמה ביקשה מהאב להסיר את כובעו בזמן שנפרד מהן לשלום, סרב האב. אותה אישה, זוכרת היטב כיצד אימה חזרה וביקשה ממנו להסיר את כובעו, תוהה למה איננו מסכים להסירו מראשו. לבסוף התרצה האב, ואותה אישה-ילדה זוכרת באופן חד וחי – איך הבינה ברגע ששערות ראשו של אביה הלבינו בין לילה. הוא ידע שלא יחזור משם. שלא יראה שוב את משפחתו. כפי שאכן קרה. הוא נרצח, כמו רבים אחרים, בסיביר. מטעני עבר איומים אלה מלווים את אותה אישה כל חייה. כעת, לעת זקנתה, חלה בעלה באלצהיימר. ההתמודדות הפיזית והמנטאלית עימה היא חיה - כבדה ומורכבת, ועלי מוטלת משימה כפולה ומכופלת. לסייע לאישה זו בטיפול וליווי בעלה החולה, ולתמוך בה - אישה אשר מכסות הסבל שלה רוויות. במקרה כזה, אני חשה בעוצמה את השליחות והאחריות המוטלת עלי. את הכוח הנדרש ממני להעניק תמיכה מתאימה לאישה זו ולאפשר לה לגלות בחייה גם נקודות אור. להראות לה את הדרך ליהנות ממה שמעניקים לה חייה. משפחה, חברים, עניין. זוהי משימה קשה, אליה אני מתגייסת במלוא תעצומות נפשי. דווקא כשהגורל מתאכזר, אנחנו כאן כדי לתמוך איש ברעהו. לתת מעצמנו לאחר. שלכם,אורית שביט, מומחית לאלצהיימר הכוונה וליווי למשפחות של חולי אלצהיימר
http://www.alzheimerinisrael.com/ 054-2277801 |