כרתתי לך את האשך הראשון באישון ליל, בטני מתהפכת מהתרגשות, צבעתי אותו קודם בסגול בוהק, אתה ישנת כמו ילד אחרי שפוררתי עשרה כדורי אנטיביוטיקה בקפה השחור שלך. המיטה הוצפה בדם, רגשותי גאו. ניקיתי את הסכין הפשוטה בשולי צניף הלילה שלי, הלכתי הלוך ושוב מול המראה בחדר, כתנתי מתבדרת על הרצפה ועיני מלאות רשע.
בבוקר קמת היסטרי. רצת החוצה בצווחות. אני אוהבת אותך צווח. אני מפנטזת אותך צווח עוד ועוד , לילה אחר לילה, אני יושבת בגפי ליד העציץ שבו שתלתי את הביצה שלך, כמו פקעת מפונקת, מחכה שמשהו כבר יצמח.
|