| סוף סוף מישהו רצה לשוחח איתי. בדקתי למטה בדקתי למעלה ובסוף מצאתי מן מקום למטה שכתוב צ'ט זמין, צ'ט לא זמין. לחצתי על צ'ט זמין וזה התחיל לעשות פסים כאלה. אמרתי מה זה יכול להיות? נלחץ ונראה. לחצתי ופתאום, בן אדם נחמד עלה למרקע. גם הפרצוף שלו עלה. התבוננתי בתמונה ואמרתי לעצמי ( כמובן הוא לא שמע, כי עוד לא כתבתי כלום) איזה איש נחמד! והתחלתי לכתוב איפה שכתוב שליחה. כתבתי וכתבתי ואפילו לא חיכיתי שיענה לי. בסוף הוא ענה לי . ואמרתי איזה יופי? סוף סוף כתב לי משהו. הכתיבה קלחה לכמה דקות ספורות, והצלחתי לענות לו. וכשהוא עשה לי מן פרצוף כזה. אתם יודעים, למטה, יש המון פרצופים חמודים כאלה, שכל אחד יכול לבחור. הוא עשה לי חיוך ואני רציתי להחזיר לו את אחד החיוכים. אבל פ ת א ו ם!! המסך החל לרעוד ממש רעידת אדמה בתוך המסך. והפרצוף שלו רעד והפרצופים הקטנים למטה רעדו. ואני, רק הצלחתי לצרוח לבעלי ולחתני, שבדיוק גם היה במקום, שיבואו מהר, לעזור לי. הבחור נעלם לי, צרחתי. החתן ניגש ובסבלנות שאל אותי מה קרה? נפצעתי! אמרתי בצחוק, מה אתה חושב שקרה? תסתכל בעצמך. כל המסך החרא הזה רועד והאיש נעלם. איך קוראים לו? הרגשתי כמו בחקירה במשטרה. לא זוכרת, היה בחור נחמד דיבר איתי על חיות. זה לא עוזר, אמר החתן. את לא זוכרת מה שמו? במקום לשאול אותי כל כך הרבה שאלות, תחזיר לי מיד את האיש הזה למסך, הבנת! ננסה, אומר לי בסבלנות החתן. החתן קורא לבעל "המהנדס הגדול" ומתייעץ איתו. ובינתיים האיש שלי במסך, הלך לאיבוד ואני לא אמצא אותו. תקשיב, אומר הבעל לחתן (פה אני מצטטת את מה שאמרו האחד לשני, ולא הבנתי אף מילה, ממה שאמרו) "בגלל שהיינו בדפדפן של מוזילה (פייר פוקס) זה לא עבד, היינו צריכים לעבור לדפדפן של אקספלורר. מה הם רוצים שני אלה? דפדפן, אקספלורר? האיש שלי נעלם מהמסך. בעודם מדברים ומתייעצים ביניהם, עוד שני אנשים קפצו לשוחח איתי. אבל איתם כבר לא יכולתי לשוחח, בגלל הייאוש . לראשון, רק רציתי לתת כוכב קטן ירוק וזהו. |