הפסקת חשמל בשכונה שלי גרמה ליציאה מהבית למקום מואר, רווי עניין ואלכוהול בליווי בחור שהכרתי שבועיים לפני כן. היציאה מהשכונה הרגישה כבריחה, טרקטורים העמיסו את הרחובות ברעש, קדיחות, אבק ובעיקר אפלה גדולה. על הכביש הועמדו קונוסים מפוספסים באדום ולבן ומחזירי אור קישטו את העצים מסביב. בפסיעותינו מחוץ לשכונה, מעלה הרחוב נהיה מואר בהדרגתיות, מרפסות המסעדות ובתי הקפה האירו את הרחוב בצבעוניות וסימן חיים, כאילו לא היה זה אותו רחוב שבצידו השני חשוך ורדום. מר בחור ואני חיפשנו מקום תוסס ונחמד ומצאנו את עצמינו במסעדה ניו יורקית חדשה שנפתחה שבוע לפני כן. סמול טוק לפתיחת התאבון, שתי כוסות יין להעצמת האווירה ויאללה הערב מתחיל.
התנהלות הערב אלגנטית ונעימה, על השולחן יושב בטחינה החציל, לצידו פטה הכבד בכלי חרס אדום ובמרכז השולחן סלט אנדיב כדי לאזן את הכל. היה זה ערב מהסרטים, לגימה אחר לגימה...מוסיקה שמרמזת על ערב מעניין שעוד יתפתח ותפאורה אקסלוסיבית שמקשטת את המתרחש.
לפתע התקרבה אל שולחננו גברת מגונדרת, בחורה בשנות השלושים לחייה, לבושה בשמלת מיני אפורה, שערה גולש ועיניה מודגשות בקו כחול הורס. "שלום..." ניגשה אלינו והציגה את עצמה בחיוך כובש. "רציתי להגיד שאת מדהימה..." בעודי מסתכלת לימין ולשמאל, הבנתי שעלמת החן פונה אלי. במבט מובך פניתי לקבלת אישור מבר בחור, שהחזיק הבעת פנים נוקשה ומיד ביטא בשפת גופו, סוג של תחושת אי נוחות. עלמת החן שלפה כסא סגול שעמד יתום לידינו והתישבה איתנו. "אתם בדייט?" כן, עניתי לה, הוא נותר חסר מילים ומתחיל להראות מעט אגרסיביות בגופו ואני בתמימות וביכולת וורבאלית מופלאה, עניתי כן. אנחנו בדייט, מה שלומך? שאלתי. מיד הציגה את עצמה והסתבר שאנחנו נתקלנו זו בזו באיזה ראיון עבודה וציינה באסרטיביות שכבר אז עשיתי עליה רושם מיוחד ושהרגישה את החיבור בננו. גופה רכן לעבר השולחן וידה שלפה מפית קוקטייל מרובעת, עליה כתבה באותיות גדולות את שמה והוסיפה מספר טלפון. הבחור שנשאר חסר מילים, מיד זרק תגובה טריטוריאלית לכיוונה והזדקף במושבו. "את יפהיפיה" ציינה לעברי בעודה בוחנת אותי מהמותן ועד הראש, היתה גם בוחנת את הרגליים לולא השולחן הסגול היווה מכשול בדרכה. צבע אדום מילא את הלחיים שלי וזאת בנוסף לאותה אבקת סומק מלאכותית ששמתי בתחילת הערב. "גם אתה בסדר..." זרקה לעברו, כעצם לכלב. מר בחור שהתחיל להתעצבן, הסיר את רגלו הימנית שהיתה משולבת מעל השמאלית, לרגע חשבתי שהוא מתכונן לקום ולהשתין מסביב לשולחן כסימון טריטוריה וגבולות. באותה עת עלמת החן הרעיפה עוד כמה מחמאות, רימזה מספר רמזים בגופה ומבטיה והלכה לדרכה. 5 דקות תמימות לאחר מכן, כוס שמפניה וקינוח מתוק עטוף בשוקולד הגיחו לשולחננו העמוס. עמוס ברגשות מעורבים ומבוכה בעיקר. החציל פינה מקום לאותו הר של שוקולד, את כוס היין הכמעט ריקה החליפה אותה קווה רוזה מבעבעת ואת פרצופו של הבחור, לא היה ניתן לפספס או להחליף. תחושה של חוסר שליטה ניכרה מהתנהגותו. אז היה לנו מלוח, בטחינה, מתוק, מבוכה, מחמאות ומבעבע לסוף ואז שעת הסגריה הגיעה. יציאה אל עבר המרפסת בקור מקפיא, הביאה אותנו לשולחן גבוה עליו מאפרה עמוסת בדלים ורוח פרצים שטרקה את דלת המסעדה מאחורינו. בעודו חוזר לעצמו ומרפה מתחושת העלבון שחש סביב השולחן...מדליק הבחור סגריה ונשען לאחור לעבר הקיר המפוספס. אחיזה מרשימה בסיגריה, מבט סקסי לעברי...הבחור מחזיר את כבודו האבוד! שוב והפעם לא לפתע...יצאה עלמת החן, חמושה בסגריה ומצית זיפו כסופה ונעמדה לצידינו לאורכו של אותו קיר מפוספס."הייתי נותנת לכם דייט שני, אולי שלישי..." אמרה בטון אבחנתי בניסיון לגלות פרטים, סטטוס ואופציות מבחינתה. הבחור שעוד ניסה להבין אם בשנינו מעוניינת העלמה, מיד קיבל שלילה וסימן מכיוונה שהוא מיותר לחלוטין ואין ספק שאני מסמר הערב מבחינתה. אני התחלתי להרגיש חוסר נוחות ורחמים על הבחור שעושה הכל כדי להרשים, לפנק ולמצוא חן ולבסוף עלמה זרה יחסית, שלא בתוכנית...פולשת ומפרה את האיזון בערב הקסום שכזה.
ערב שהסתיים בהליכה ממעלה הרחוב המואר לקצה הרחוב החשוך ועדיין עמוס בטרקטורים ואווירת שיפוצים. נשיקה צרפתית חושנית במיוחד שפיצתה על ערך עצמי שיתכן שנפגע ובעיקר ערב שהסתיים במחשבות חוזרות של...עם מי הייתי צריכה לחזור לשכונה. עם עלמת החן או מר בחור?! |