
כשמונה מתוך ארבעים המשפחות של דאהר אל-מאלח נטשו את כפרן הקטן ועברו לגור בצדה המזרחי של גדר ההפרדה. הן לא יכלו לשאת עוד את האיסור הישראלי לבנות בתים. הן גם לא יכלו לשאת את המגבלות שכפו עליהן הגדר ומתכנניה: אסור לקרובים ולחברים לבקר אצלם, אסור לחלות או ללדת בלילה, כי אז השער סגור, אסור להעביר מזון בכמויות שיתאימו למשפחה הגדולה. אסור להתחבר לחשמל. אסור לבנות מרפאה. אסור ואסור. עד מחנק. במפות ישראליות דאהר אל-מאלח לא נמצאת: אלה מעדיפות לציין בהבלטה את שמות ההתנחלויות שהתמקמו והתפרשו בין הכפרים שבצפון-מערב הגדה - ברטעה, אום ריחאן - ועל אדמתם. "מובלעת ברטעה" היא אחת המובלעות הגדולות ביותר שיצרה גדר ההפרדה המתפתלת ממזרח לאום אל-פחם: 18 אלף דונם שעל פי הדין, ההיגיון והמוסר היו אמורים להיות מרחב ההתפתחות של החברה הפלסטינית, אך נגזלו ממנה בכסות התירוצים הביטחוניים. גדר ההפרדה בנויה במרחק של כחמישה ק"מ מהקו הירוק. הקו ממילא קיים רק בעבור כ-5,000 הפלסטינים ושבעת יישוביהם - הלכודים בינו לבין הגדר. מבחינת המפות והרשויות - הכל כבר ישראל. רשויות הכיבוש נתנו אדמה לא-להן ל-1,500 המתנחלים ולרבים האחרים שהן עוד מקוות שישתקעו במקום. אזור התעשייה מיועד לישראלים בלבד. כמו הנוף היפהפה. אם הפלסטינים ילידי המקום רוצים להישאר, שיסבלו. מובלעת ברטעה משקפת את המצב הפלסטיני כולו. או יותר נכון - את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים והשלכותיה. מדובר בצירוף של מדיניות-תכנון מרחבי, המנכסת את האדמה הפנויה ומגבילה מראש את ההתפתחות הפלסטינית, ושל שלילת זכויות טבעיות של ילידי המקום: זכות ההורשה והעיבוד, הזכות לחופש התנועה, זכות העיסוק, והזכות לחיי משפחה, למגורים וללימודים לפי בחירה. צירוף פוגעני זה מסכם את תולדות הכיבוש מ-1967 ועד היום. הוא הכלל השלטוני המנחה בירושלים המזרחית, והוא עומד גם בבסיס המדיניות ביחס לפלסטינים אזרחי ישראל. הידיים המבצעות הן שונות: כאן צבא ומינהל אזרחי ומשרד ביטחון, כאן עירייה ומשרדי ממשלה. הידיים שונות, אבל הראש הוא אחד. מצירוף זה אנו למדים על כוונות ישראליות שבדרך כלל אינן נהגות בפומבי. מה שכן נהגית זו המנטרה הידועה: לשמור על הרוב היהודי בארץ. אחת הדרכים לשמר רוב כזה - בייחוד כשאזלו מאגרי ההגירה היהודית ההמונית - היא לדלל את האוכלוסייה הפלסטינית. מודרכת על ידי יצר מולד וידע מובנה, ישראל כל הזמן מייצרת תנאים בלתי נסבלים שדוחפים פלסטינים לעזוב, להגר, בניגוד לנטיותיהם ולתוכניותיהם. משטחי C האסורים לשטחי A. מקלקיליה וג'נין וירושלים - לרמאללה. ומרמאללה וירושלים - בייחוד צעירים, משכילים ובעלי רכוש - לחו"ל. הגירוש - טיפין טיפין - מתבצע כל הזמן. גם בלי משאיות |
נהר גועש
בתגובה על דיאלוגים בינה לבינו
הגרה מעבר לפינה
בתגובה על טיפש, בשביל מה התחתנת איתה?
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזו בושה.
איזו בושה הכיבוש הזה. ומה שהוא מעולל להם - ואיך הוא מעוות את אמות המידה שלנו.
נורא.
היי הגר היקרה,
הבעייה שאין לאנשים חמלה, רק רוח קרב ואלימות גסה...
וכל זה מחלחל גם אלינו, לביתנו...
שלך,
אנה
נמאס כבר לשמוע את "כל העולם נגדנו"!!!
כמה שאנחנו 'מסכנים', 'חלשים' ו'חסרי ישע'...
תודה לך על תגובתך המבורכת.
שלך,
אנה
אולי יש ניצוץ תקווה אם יותר אנשים מביעים חמלה ודאגה.
הסיפור הזה מאוד פשוט ומאוד אנושי: אנחנו לא רוצים לראות, לא מוכנים לשמוע - אין לנו שום כוונה לקלקל לעצמנו את הנרטיב שאנחנו הצודקים וכל העולם נגדנו.
אני יודע שכולם יוצאים עכשיו נגד ההשוואות לדרום-אפריקה ו/או אפרטהייד, רחמנא לצלן. אבל גם שם, בדרום אפריקה וברודזיה, כמו גם בארצות הברית הנאורה - בעיקר בדרום - עד לפני לא הרבה שנים, הרוב הצודק לא היה מוכן לשמוע שיש גם אחרים שאולי צודקים. ובטח שלא מוכן לשמוע על סבל או עוולות של אחרים. זה מה שיש לנו כאן
היי פיגסוס היקר,
תודה רבה לך על תגובתך העניינית והמדוייקת.
לדאבון לב, נשארו מעט מאוד אנשים שאכפת להם מעבר לגדר ביתם.
גירוש פלס'- who gives a damn
ראה את מיעוט התגובות לפוסט זה!!!
שלך,
אנה
אנה היקרה
מאמר קשה ומזוויע.
קשה לפעמים לתפוס את חוסר הרגש והאכזריות של עם שאחריי כול מה שהוא עבר הוא מוצא את פורקנו בהתעללות בחסריי ישע וזאת בשם ה"אמונה" "דת" וכול זאת ע"י קבוצת מטורפים שמושכים את הממשלה באף והיא כמובן משתפת פעולה.
זאת הגזענות "במיטבה".
תודה ששיתפת אותנו אנה, את אחת מהיחידים שנותרו לצערנו שעדיין רואים ומבינים את המצב לאשורו, הלוואי ועוד אנשים היו רואים כך את המצב כי אז הייה סיכוי למדינה חופשייה ודימוקרטית אמיתית.
כוכבי הזוהר בדרכו אלייך.
היי פיני,
תודה על תגובתך,
גם אני סקפטית לגבי שינוי המציאות העגומה...
שלך,
אנה
,
רמי'לה היקר,
גם אני חשה בושה בדיוק כמוך...
צבא מוסרי, עלק...
שלך,
אנוצ'קה
אנה,
מתוארת כאן מציאות קשה,
שעשויה להביא ליותר תסיסה
מתחת לפני השטח.
אני ממש לא מזוהה כאיש שמאל,
אבל מודה שלא כל הפרטים היו ידועים לי.
אפילו ח"כ מיכאל איתן,מייסד השדולה למען א"י
בסוף שנות ה80 צוטט השבוע כאומר
שא"י הגדולה אינה מציאותית[לא זכור לי הציטוט המדויק]
וזה ידוע לרוב האוכלוסיה היהודית.
צר לי שאנו מקשים מדי את ידנו
ולא רק על הגר הגר בקרבנו.
צר לי על המציאות שתוארה
בתקווה קלושה שתשתנה.
*
"חוק ה-24" מונע ממני לככבך, אבל את המאמר קראתי כבר הבוקר ב"הארץ". אכן, רשעות מהולה בטמטום, מסוג הידיעות שגורמות לי להתבייש בישראליותי.
העיקר שיש לנו "הצבא הכי מוסרי בעולם"...
תודה לך על תגובתך המדוייקת.
אכן, אנו אדוני הארץ!!!
עצוב מאוד.
אנה
ואנחנו לא לומדים, ולא רוצים ללמוד, כי אנחנו הכי חכמים בעולם
מכל ההתחכמויות שלנו בסוף אנחנו רק מפסידים, וזה לא עוזר
חוזרים על זה שוב ושוב ושוב ושוב
גם אוכלים את הדגים הבאושים וגם מגורשים מהעיר
עצוב