מספר דקות מתחילתו של צ'ט מוצלח, וכל הדם מתרכז בין שתי אונות וכפות הידיים שעל המקלדת. העולם שמסביב נמוג, ואת נשבית לתוך הפנטזיה האולטימטיבית. כל מילה מתפרשת מתוך עולם הדימויים העשיר המתקיים בסביבת מוח מגורה. "אני במלון שותה יין" וג'ורג' קלוני בחולצת כפתורים פרומה, שיער סתור וג'ינס המילה האחרונה שיושבים בול על ישבן מוצק עומד לפניך,לוחש לך על בציר שנת 2000, ועל כמה הוא אבוד בלעדיך כאן בסוויטה המלכותית. עוברות שלוש שעות ולך יש את כל סממני ההתאהבות. הבטן מתכווצת, חסר לך אוויר, ממש חם בחדר, הראש מלא במחשבות והגוף באדרנלין מטורף. העולם שמסביב נשכח, עכשיו זה את והפנטזיה. אני קוראת לזה "פלסיבו אהבה". כל הסממנים ושום דבר לא אמיתי את מושפעת לחלוטין מ...כלום. ביום למחרת את מסתובבת ב"היי", מנסה לחזור למציאות, לשכוח, אבל כל מה שעובר בראש זו התיקווה שממש עכשיו הוא מבין שאינו יכול בלעדיך, ושולח לך הודעה מרתקת על הלילה הניפלא שחוויתם יחד במרחב הווירטואלי. כל כולך בסיפור אהבה אינסטנט. בניגוד למציאות שהסבירות בה להתאהב במישהו היא אחת ל.... בשל כמות הפרמטרים שיש לקחת בחשבון כמו מראה, ריח, קול, מגע, מבט, גובה, סגנון, רמה שיכלית, שפה ועוד ועוד ועוד, כאן,המילים שבמקלדת מייצרות עבורך את הדמות המושלמת. ולא משנה כמה חכמה את ויודעת, האפקט עובד. פלסיבו זה לגמרי אמיתי, וזה כבר הוכח מדעית! והתמכרות על שום מה? על שום כך שבכל פעם את זוכרת רק את ההתחלה, את ה"היי"' את הריגוש ושוכחת, בכל פעם מחדש, את עוגמת הנפש כשהדמיון פוגש את המציאות. משום מה את מנסה את זה כל פעם מחדש בתיקווה שהפעם זה יהיה רק טוב בלי כל תופעות הלוואי. המרחב הוירטואלי הוא הסם החדש וזו ממש התמכרות ל"פלסיבו אהבה".
(נכתב לא עלי כמובן!)
|
amnondahan
בתגובה על
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה נעמי
זה 4me ו 4u
קצת הומור.... :)
נכתב לא עלי? מה יהיה. נתת תאור סוחף ומדוייק של ההתרחשויות הווירטואליות.
נא, שמרי, נשמור אנחנו, על עצמנו.
*
מה יהיה?
סוף העולם
התמכרות ללא כלום.
העיקר ההרגשה
אמת לא אמת
מה זה משנה.
העיקר לישון עם חיוך :-)
הווו טוב טוב, אז הבנת שאני לא אלופה בתחום היין, לא יפה ככה להשמיץ ליד כולם. זה חבר זה...?
אם זה הוכח מדעית כדברייך,
וזה לא עלייך כמובן, אז לי אין בזה עניין.
ובבציר שנת 2000 היה חרא של יין.
אנושי ומדוייק...
ויחד עם הכל- "ישועת ה' כהרף עין"
הכל יכול לקרות- תמיד.
רק להשאיר את הדלת פתוחה....
כתבת נפלא. *
תודה. קצת הומור....
נכתב עלייך או לא עלייך, מתחתייך ומצדד-דייך
who cares
זה עדיין מרתק
ואייך אפשר לוותר על האופציה לאהבה....אפילו אם היא עצמית..... תודה :)
אכן...תודה :)
נכון במידה מסויימת. אבל מעצם היותנו בני אדם בזמן הזה, במרחב הזה שיש בו את המדיה הזו, קשה שלא לקחת חלק ולהתנסות, ומשם....קלה הדרך להתמכרות
מקסים ומרתק !
מקסים ומדוייק.
מיד קופצת לי השאלה מדוע אנו מבוססים במקום זה ?
אני חושב כי אחת הסיבות שיש במדיה קלילות וחוסר מחוייבות לאמת ולמהות הפנימית.
קיים צורך אבססיבית לקש, אפילו אשלייתי.
אלעזר