"בן יקר ואהוב

האם באמת נוכל למסור משהו שאינך כבר יודע?

ומה להראות מה שאינך יכול לראות בעצמך?

ואילו רק מבטך היית מפנה מעבר אל קידמה

היית רואה דרכך החדשה.

וזמן ואנרגיה הינך משקיע ולא בראותך את בעתיד

כי בדרך בה הלכת כבר הלכת ולא תלך בה שוב.

נצור רגע ועוד רגע בלבך, ועכשיו זה העת והרגע

לשחרר מכבלי העבר ולראות דרכך כי סלולה היא ומחכה

ורק בה תצעד ולא באחרת גם אם היום הינך בוחר באחרת

ותראה ותבין שזו לא דרכך ועזוב אותה כי לא משרתת אותך.

וכשאתה עומד מול הדרך ויודע עמוק בלבך כי לא שם חפץ יקרך

וכי דרך זו לא תובילך ליעדך.

וסימנים רבים נשלחים בדרך ובצורות שונות ואחרות

הקשורות ישירות אליך וכאלה שכלל לא,

האם הינך יכול לשים לב ולומר שאינך רואה?

וכי יודע בתוך המהות מהי האמת שלך.

פתח עינך שחרר אחיזתך בכבלי העבר אם כי בכל סיום יש עצב וקושי רב

וגם קושי זה הוא חלק מלימודך.

שחרר בני, שחרר מהעבר

רבים המקרים בהם עזרת למקם חייהם של אחרים בתוכם

ועת לראות את בגרותם ובשלותם לדרכם החדשה

והנך רואה זאת ויודע מה טוב עמלך

אך מדוע לא תראה גדולתך בחייך.

וכל זאת הינך יודע ומהסס על עצמך.

גם בחוסר מעש ויצירה יש לה מין הלמידה.

ויבואו אחרים מתלמדים חדשים והדרך תראה פריחתך

והרי היא גם דרכך שלך.

עצום עינך וראה דרכך החדשה

ושם תתחיל לפסוע אך ורק אחרי יישור מבטך.

יישר מבט אל העתיד וצעד רק עם כלים אשר רכשת מעברך.

ולא כבד העבר לסחוב אל העתיד כי העבר אינו עוד דרך שברשותך."