כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    בדד בסאן רמי דה פרובאנס

    30 תגובות   יום רביעי, 10/2/10, 21:21

     

     

    בודד בסאן רמי דה פרובאנס

     

     

    הוֹלֵךְ בָּטֵל בִּרְחוֹבוֹת סֵאן רֶמִי
    מִבֵּית-קָפֶה לְכִכָּר הָעִירִיָּה
    חֲצִי מְפֻכָּח, שָׂפָם לֹא מְגֻלָּח,
    סִיגָרִיָּה בַּיָּד, עָצוּב מְחֻיָּךְ

     

    וְלוֹ תַּרְנְגוֹל מְלֻכְלָךְ וְאָהוּב
    מְעַנְתֵּז בְּכַרְבֹּלֶת אֲדֻמָה
    צַעַד צָעַד לְפָנָיו
    מְלַקֵּט מִינֵי פֵּרוּרִים מִזְדַּמְּנִים
    וּלְעִתִּים נָח מְחֻבָּק בִּזְרוֹעוֹתָיו

     

    מְחַכֶּה לַפֶרְיָה* בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ
    כְּשֶׁתַּהֲלוּכוֹת סַסְגּוֹנִיּוּת מְסוֹרְתִיוֹת
    סוֹבְבוֹת אֶת חוֹמַת לִבָּהּ הָעַתִּיק
    בֵּין גָּדוֹת גְּדֻשׁוֹת פְּרוֹבָאנְסִים וְתַיָּרִים,
    הוּא בָּא קָרוֹב לְנַגָּנֵי הַחֲצוֹצְרוֹת 
    וּבִתְנוּעוֹת יַלְדוּתִיּוּת מְנַצֵּח עַל עַצְמוֹ
    " מָאֶסְטְרוֹ בְּמִקְצָב הַטּוֹרֶרוֹס* "
    שָׁתוּי כְּלוֹט, תָּמִים כְּתִינוֹק
    מַבְּסוּט עַד שְׁמֵי הַפְּרוֹבָאנְס
    מְשׁוּחִים דָּם בֵּין עֲרְבָּיִים

     

    וּלְמָחֳרָת הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,
    כְּשֶׁבַּרְחוֹבוֹת מְרוּחָה עֲדַיִן צוֹעַת הַשְּׁוַרִים  הַמֻּרְגָּזִים שֶׁ
    שָׁעֳטוּ שָׁם בְּהִלּוּלַת הַלַּיְלָה זוֹעֲמִים לְתוֹךְ כִּכָּר הַהֲמוֹנִים
    בְּשִׂיאָם הַשִׁגְעוֹנִי שֶׁל  הַבָּנְדִידוֹס וְהַאָבְּרִיבָדוֹס*עַד מָוֶת...
    הוּא נִכְנַס וְיוֹשֵׁב לוֹ לְבַד בְּבֵית-הַקָּפֶה בַּכִּכָּר
    בְּמִכְנָס קָצָר מְרֻפָּט, שָׂפָם לֹא מְגֻלָּח,
    סִיגָרִיָּה בַּיָּד, מַזְמִין בַּקְבּוּק טֶקִילָה
    בְּמַבָּט כָּפוּף

                         מָרִיר, עָצוּב, מְחֻיָּךְ.

     

     

     

     

    -------------------------------------------------------------------

     

    פֶרְיָה - חג (בספרדית)

    טוֹרֶרוֹס - לוחמי שוורים

    הַבָּנְדִידוֹס וְהַאָבְּרִיבָדוֹס – 'מופעים'-משחקים מסורתיים עם השוורים

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לעוזי שכטר

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/2/10 23:53:

      צטט: עצמי עצמי 2010-02-13 22:00:01

      צטט: שושי1 2010-02-13 19:18:24

      אדם בתוך עצמו הוא גר, עוזי,

      מתוך עצמך הוצאת את גיבור השיר,

      ועתה התבונן בו כמראה.

      *

       

       

       שושי,

      אם את כותבת שיר מחווה על ידידה שלך (כמו שעשית) -

      הדמות שבשירך היא בעצם ----> את  ?!

      האם דוסטויבסקי, טולסטוי, קפקא, עגנון או מורקימי -

      זהים לדמויות בספריהם?

      שבוע נהדר לך  חיוך

      ע

       

       

       

      ברור שהסופר אינו זהה לדמות שהוא כותב, אבל את מהות הדמות הוא שואב מתוך עצמו, אחרת לא תיתכן אותנטיות ההכרחית לכתיבה משובחת (כשלך, למשל). ואכן, אני מאמינה שאין אדם יוצא מעורו, אלא הוא חי בתוך עורו עם כל התנסויותיו. בהחלט ייתכן שבזכות אותן התנסויות אתה נמצא עכשיו במקום המודע והמואר שעליו אתה מדבר לעתים, אבל אדם בתוך עצמו הוא גר, על כל חלקיו. איזה מהם מתבטא בחייו ? זה תלוי - כמו בסיפור האינדיאני - באיזה זאב אתה מאכיל :)
        24/2/10 22:41:

      צטט: חיים ברליאה 2010-02-15 05:57:23

      עוזי היקר

      שיר מקסים ונוגע ללב.

      בידידות רבה

      חיים

       

       

      חיים,

      תודה על מילותיך המקסימות   חיוך

      בידידות

      עוזי  

        15/2/10 05:57:

      עוזי היקר

      שיר מקסים ונוגע ללב.

      בידידות רבה

      חיים

        13/2/10 22:01:

      צטט: טלי מחלב 2010-02-13 20:34:18

      קולח, סוחף, קליל ומעניין.

      עוזי יקירי, תודה על הפוסט הנפלא.

       

       

      טלי,


      תודה לך, יקירה.

      נפלא לי לקרוא משובך.

      שבוע נהדר

      ע

        13/2/10 22:00:

      צטט: שושי1 2010-02-13 19:18:24

      אדם בתוך עצמו הוא גר, עוזי,

      מתוך עצמך הוצאת את גיבור השיר,

      ועתה התבונן בו כמראה.

      *

       

       

       שושי,

      אם את כותבת שיר מחווה על ידידה שלך (כמו שעשית) -

      הדמות שבשירך היא בעצם ----> את  ?!

      האם דוסטויבסקי, טולסטוי, קפקא, עגנון או מורקימי -

      זהים לדמויות בספריהם?

      שבוע נהדר לך  חיוך

      ע

       

       

        13/2/10 21:41:

      צטט: שמים1 2010-02-13 08:45:22


      נער שהגר מספרד לצרפת

      ודומה שסוחב את ספרד על כתפיו בכל אשר ילך

      בין פכחות לשכרות

      בין עצב לגעגוע

      יפה שזרת המילים

      שבת מבורכת עוזי

       

       

      תודה, שמים.

      יפות לי מילותייך.

      שבוע מנדר לך

      ע

        13/2/10 21:38:

      צטט: חסראל 2010-02-13 01:00:57

       

      ריח דם השוורים

      מתערבב

      עם ריח אדם שקוף (יחסית)

      - בסן רמי דה פרובאנס 

       

       


      תודה, חובב.

      הרחת היטב...

      שבוע נהדר

      ע

        13/2/10 21:37:

      צטט: חנן הכתבן 2010-02-13 00:48:10

      סיפור מחורז ונקרא בנשימה אחת ומרתקת מאוד

       

      אהבתי

      חנן

       

       


      תודה, חנן.

      נשימה גדולה לך...

      שבוע נהדר

      עוזי

        13/2/10 21:35:

      צטט: לחישת הלב 2010-02-12 19:12:58

      בשוטטתי בין שורותייך

      חשתי את הריחות, והטעמים

      היטבת לבטא, ולהביא אל הקורא

      את אותה תחושה שכה קשה ונדיר ,

      להעבירה בכתיבה.

      קראתי בעונג סוחף כל מילה,

      כתיבתך קולחת, מהנה, ומרגשת.

      כשרונך מובלט באופן מדהים,

      תודה ששיתפת...

      אהבתי מאד.


       

      מיכל,

      כזה עונג לי לחישותייך על שיריי.

      שבוע מחייך בליבך

      ע

        13/2/10 21:33:

      צטט: טימפי 2010-02-12 18:12:41


      כתוב יפה להפליא ולא פחות יפה הסיפור מאחורי הכתיבה.

      קצת קשה לי לזהות את הכתוב כשיר, אבל אני באמת לא מבין כזה גדול.

       

       


      תודה, טימפי.

      זה לא חשוב הקטגוריה, הרי אנחנו לא קטגורים... חיוך

      שבוע מחייך לך

      ע

        13/2/10 21:31:

      צטט: ליריקה- 2010-02-12 16:45:26


      ע.

       

      מחווה יפה למתבדל ולשונה באשר הוא.

      נגיעה של מר-מתוק בקצוות גורל, וזה האחרון מדבר בכל שפות-תבל

      ומיודעם של רבים.

      כתיבתך נוגעת, באנושיות שבה ובחיבה הטבועה אצלך לצלם האדם בברואי-אל.

       

      שבת מבורכת.

       

       

      ל,

      איזו תגובה   נבוך

      שבוע מבורך לך

      ע

        13/2/10 21:29:

      צטט: ashorer 2010-02-12 11:42:03

      בְּמַבָּט כָּפוּף

      מָרִיר, עָצוּב
      מְחֻיָּךְ.
       

       

       

      ואני שואל את עצמי אם אני מקנא בו או שמא לא!

       

      כתוב נהדר, בשפתך המיוחדת

       

       

      תודה, אשר.

      שבוע מחויך בליבך

      עוזי

        13/2/10 20:34:

      קולח, סוחף, קליל ומעניין.

      עוזי יקירי, תודה על הפוסט הנפלא.

        13/2/10 20:06:

      מפתיע בכל שבוע מחדש!
        13/2/10 19:18:

      אדם בתוך עצמו הוא גר, עוזי,

      מתוך עצמך הוצאת את גיבור השיר,

      ועתה התבונן בו כמראה.

      *

       

        13/2/10 08:45:


      נער שהגר מספרד לצרפת

      ודומה שסוחב את ספרד על כתפיו בכל אשר ילך

      בין פכחות לשכרות

      בין עצב לגעגוע

      יפה שזרת המילים

      שבת מבורכת עוזי

        13/2/10 01:00:

       

      ריח דם השוורים

      מתערבב

      עם ריח אדם שקוף (יחסית)

      - בסן רמי דה פרובאנס 

        13/2/10 00:48:

      סיפור מחורז ונקרא בנשימה אחת ומרתקת מאוד

       

      אהבתי

      חנן

        12/2/10 19:12:

      בשוטטתי בין שורותייך

      חשתי את הריחות, והטעמים

      היטבת לבטא, ולהביא אל הקורא

      את אותה תחושה שכה קשה ונדיר ,

      להעבירה בכתיבה.

      קראתי בעונג סוחף כל מילה,

      כתיבתך קולחת, מהנה, ומרגשת.

      כשרונך מובלט באופן מדהים,

      תודה ששיתפת...

      אהבתי מאד.


        12/2/10 18:12:


      כתוב יפה להפליא ולא פחות יפה הסיפור מאחורי הכתיבה.

      קצת קשה לי לזהות את הכתוב כשיר, אבל אני באמת לא מבין כזה גדול.

        12/2/10 16:45:


      ע.

       

      מחווה יפה למתבדל ולשונה באשר הוא.

      נגיעה של מר-מתוק בקצוות גורל, וזה האחרון מדבר בכל שפות-תבל

      ומיודעם של רבים.

      כתיבתך נוגעת, באנושיות שבה ובחיבה הטבועה אצלך לצלם האדם בברואי-אל.

       

      שבת מבורכת.

        12/2/10 11:42:
      בְּמַבָּט כָּפוּף

      מָרִיר, עָצוּב
      מְחֻיָּךְ.
       

       

       

      ואני שואל את עצמי אם אני מקנא בו או שמא לא!

       

      כתוב נהדר, בשפתך המיוחדת

        12/2/10 00:08:

      צטט: כרמל100 2010-02-11 22:57:56

      וואו.

      מרשה לי להתפעל

      מזרמו הקולח של עט הכותב

      לא מצאה נפשו מנוח אותו ההלך הבטל

      דלות בגדיו ותרנגול  חבר

      אם כל זאת חיוך מרוח להדביק ממהר.

      יופי של סגנון כתיבה.

       

       


      תודה, כרמל

      כיף לי לקרוא מילותייך החרוזות, מדביקות חיוך רחב בפני...

      שבת-נעימה

      ע

        12/2/10 00:04:

      צטט: יערית 1 2010-02-11 20:15:00

      תיאור נוגע ויפהפה של ההלך

      שדומה כי השלים עם גורלו

      בין פכחות לשכרות

       

      כתיבתך על תיאוריך הניפלאים

      סוחפים את הקורא לאותו מחוז

      וחשתי במעין מחזה., מרותקת

       

      (אשוב עם חידוש המלאי כמובן)

       

       

      סופשבוע נעים

      זהבית

       

      תודה רבה, זהבית.

      כיף לי ששיתפת בחווית קריאתך, מחממת ליבי.

      סוףשבוע נהדר גם לך

      עוזי

        12/2/10 00:00:

      צטט: סטאר* 2010-02-11 00:13:37


      לפני שהתרנגול יקרא...

      תארת אדם ,שחי את חייו כאילו אין את המחר...

      הוא השלים עם גורלו ... לא מבקש יותר

      אולי יתכן שהוא פגוע מעט בנפשו

      על פניו נראה מחוייך,,, אולם יכול להיות זה -

      חיוך שקפא ... חיוך שנותר עליו עוד מהזמנים שחלפו...

      בתוך ליבו הוא חש עצב ...

      אך אינו יודע את הדרך אל האושר ...

      שעות פיכחותו אינן עוד .... הן לא קיימות

      את חייו הוא שותה וישתה לשכרה

      ומה בסופו של התרנגול ... ?

       

      כוכי,

      אני מרוצה שהשיר העלה בך את ההרהורים הללו, שנקרו בך...

      לא יצא לי להירו אישית, רק הצצות חטופות בפעמים הספורות שראינו אותו

      בכמה ימים שביקרנו שם לפני מעל עשר שנים...

      דרך אגב, כציירת מחוננת שכמוך, מחוץ לעיירה במרחק הליכה נמצא המקום שבו אושפז ונגוך בסוף ימיו,

      מקום יפיפה ביותר שדומה למנזר, ומסביב חורשות הזית ששם ציר את ציוריו האחרונים... שמעתי שהיום

      הציבו בחורשות מהציורים שלו, בדיוק במקום ששם צייר אותם...

      תודה על מילותייך המרגישות, הנוגעות

      שבת נעימה

      ע

        11/2/10 23:49:

      צטט: Dave Love 2010-02-11 23:10:51

      מעניין אותי כיצד נולד טקסט זה. האם חיית שם, ביקרת? החיבור בינך כיוצר למושא השיר/סיפור ניכר. לא ניתן לכתוב כך על מקום/אירוע לא מוכר. מרשים.

       

      היי Dave  ,

      תודה על מילותיך.

      בעקבות שהייה שם בעיירה של כמה ימים, לפני יותר מעשר שנים, ראינו אותו...

      כשחזרנו מהטיול, והכנסתי את הצילומים לאלבום, ליד התמונה שלו עם התזמורת -

      כתבתי עליו... ; לאחר כמה שנים, כשבאה המוזה, אותם הדברים שכתבתי ליד התמונה -

      הועברו לשיר הזה כמעט מילה במילה עם תוספות וקצת ליטוש...

      שבת נעימה לך

      עוזי

        11/2/10 23:10:
      מעניין אותי כיצד נולד טקסט זה. האם חיית שם, ביקרת? החיבור בינך כיוצר למושא השיר/סיפור ניכר. לא ניתן לכתוב כך על מקום/אירוע לא מוכר. מרשים.
        11/2/10 22:57:

      וואו.

      מרשה לי להתפעל

      מזרמו הקולח של עט הכותב

      לא מצאה נפשו מנוח אותו ההלך הבטל

      דלות בגדיו ותרנגול  חבר

      אם כל זאת חיוך מרוח להדביק ממהר.

      יופי של סגנון כתיבה.

        11/2/10 20:15:

      תיאור נוגע ויפהפה של ההלך

      שדומה כי השלים עם גורלו

      בין פכחות לשכרות

       

      כתיבתך על תיאוריך הניפלאים

      סוחפים את הקורא לאותו מחוז

      וחשתי במעין מחזה., מרותקת

       

      (אשוב עם חידוש המלאי כמובן)

       

       

      סופשבוע נעים

      זהבית

        11/2/10 00:13:


      לפני שהתרנגול יקרא...

      תארת אדם ,שחי את חייו כאילו אין את המחר...

      הוא השלים עם גורלו ... לא מבקש יותר

      אולי יתכן שהוא פגוע מעט בנפשו

      על פניו נראה מחוייך,,, אולם יכול להיות זה -

      חיוך שקפא ... חיוך שנותר עליו עוד מהזמנים שחלפו...

      בתוך ליבו הוא חש עצב ...

      אך אינו יודע את הדרך אל האושר ...

      שעות פיכחותו אינן עוד .... הן לא קיימות

      את חייו הוא שותה וישתה לשכרה

      ומה בסופו של התרנגול ... ?