כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    הא? מאכיל יונים, למה בועט ?!

    91 תגובות   יום רביעי, 10/2/10, 23:01


    הא?! מאכיל יונים, למה בועט ?!


     



    אתמול בבוקר בדרך לעבודה, אני קולטת בזווית העין מראה מוזר שלא נראה  הגיוני. עשיתי "ריוונד", לקחתי "רברס", ובשקט  הסתכלתי במה שאינני מאמינה שאני רואה : עומד איש מבוגר בפינת רחובות נחבאת אל הכלים,  סמוך לחנויות מסחר, סביבו מתקבצות יונים.  


    הוא זורק להן לחם, מאכיל אותם, ואח"כ מנסה להרחיקם כאילו לבעוט בהן, ושוב זורק להן מאכיל, ובועט, מאכיל ובועט.... 


    מרחוק, זה באמת נראה מוזר ולא הגיוני.  


     

    אז כיון שאינני מאמינה  ובטוחה במה שאני רואה, המתנתי כמה דקות  וצפיתי במתרחש. 


    מיהרתי לעבודה, וכבר מאחרת, אך ידעתי שאני חייבת לברר זאת, אחרת זה  לא יתן לי מנוחה, אז עדיף ככה. 


    אחרי כמה דקות הבנתי שאני רואה נכון......


    לקחתי אויר, כאילו הולכת לצלול, ובאמת בצורה רגועה וגישה חיובית, בלי כעס (זה נודף) ניגשתי בעדינות לאיש, כאילו מחפשת איזו כתובת או חנות (לא בגלל היונים בכלל...) ובדרך אגב כזה  שאלתי אותו:  


    סלח לי, אפשר לשאול אותך משהו?



    הוא פנה אלי בחיוך, כן בבקשה ענה .


    החיוך הזה, כאילו פותח לי את הדלת, זה מה שרציתי להשיג (תמיד צריך ללמוד מהנסיון, נכון?! ר' פוסט קודם) .   



    כעת אני יכולה לשאול מה שאני רוצה : סליחה, המשכתי, ראיתי מרחוק ולא הבנתי, אז  רציתי לשאול אותך : אתה מאכיל את היונים, זורק להם לחםעושה זאת בסבלנות, הן מתקבצות סביבך, ואז אתה מגרש אותן וכאילו בועט בהן, ושוב מאכיל, ושוב בועט....למה ?  

     

    הוא הביט בי בעיניים וחייך.....בעדינות אחז בזרועי, בשקט, ללא מילים, שלא להפחיד אותן, הצביע לי על היונה הקרובה ביותר, ואמר:  


    את רואה את היונה הזו? שמה לב מה שונה בה?


    לא ,  עניתי... מה? 


    שימי לב, אין לה כף רגל....  


    ליונים האחרות יש לכן יתרון עליה, והן גונבות לה את האוכל,  היא תמיד אוכלת פחות.היא באה הנה, אלי, אולי  כי כאן  אני יודע זאת וכאן היא מצליחה לאכול...  אז אני מגרש אותן ממנה כדי שלפחות כאן היא תאכל כמו שצריך... 



    כמעט חיבקתי אותו . נמסתי  באותה שנייה והפכתי לשלולית באמצע הרחוב.  חייכתי  מאוזן לאוזן , והודיתי לו.  סיפרתי שכעת אני  בהחלט מבינה שגם אותי, לפעמים, מאשימים בדברים דומים.   בכלל נראה שמעתה יש לי ידיד בקרן הרחובות הזו..... 


    לפעמים הדברים אינם כפי שהם נראים.  



    גם לי קרה שבאו בטענה שכאילו אני "בועטת" בחתולים שהולכים אחרי כל הזמן.


    והאמת, שאני אכן מנסה לגרשם בכל דרך אפשרית, העיקר שלא יתלוו אלי בטיולים עם זואי ולולי כשאני מגיעה לכביש ראשי וכד...

    אלא שלעוברי אורח, מהצד, זה עשוי להראות כך מסתבר.... 

    כמובן שמעולם לא ניסיתי לא לבעוט ולא להזיק להם... אולי בדיוק משום כך הם אינם פוחדים ממני, לצערי, וממשיכים ללכת אחרי...  (ואם מתעכבים עוד שנייה רואים זאת...)  

     

    האמת, שמעולם לא שמחתי כל כך על זה שטעיתי  . . . . . . . . . 
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (91)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/2/10 09:09:


      האמת היא שהצלחת לגרום לי לחשוב בהתחלה שהסיבה היא שלילית, ואז העלית חיוך על פני עם הסיבה האמיתית.

       

      תודה שגרמת לי להכנס ולקרוא את המאורע האופטימי הזה

       

      עיל"ם - עם ישראל לא מוותר

      לחצו בכדי להצטרף לתנועת עיל"ם בקפה

       

        17/2/10 19:08:

      כמה שחשוב לא לשפוט אנשים לפני שיודעים...

       

      כל הכבוד לך ששאלת אותו.

        15/2/10 15:56:


      מזמן לא אמרתי לך כמה את מופלאה. אז היום אומר לך.

      בדרך כלל אני קוראת, נותנת כוכב, רושמת אולי תגובה קטנה. לא מספיק.

      את המלאך של בעלי החיים, כיף לי שאת חברה שלי.

        14/2/10 01:06:

      רגישה עם עין פתוחה - והפוסט מדבר בעד עצמו, בעד מאכיל היונה ובעדך....

      (הכוכב למאכיל היונה) 

        13/2/10 23:33:

      צטט: bonbonyetta 2010-02-13 22:56:20

      צטט: כנפיים 2010-02-12 20:23:13

      בונבונייטה,בונבוניירה של אנקדוטה!(ומיד נזכרתי גם במשפט ההוא מ'לורנס גאמפ'המשפט שאימא שלו הייתה תמיד אומרת.זוכרת?:))נהדר.תודה.  

      תודה יקרה, אך האמת שאני לא זוכרת, אשמח אם תתני לי לינק לאיפה שצריך או תביאי זאת לכאן את הציטוט המלא...

       

      אמן, כן ירבו החיוכים,

      כן ירבו מפגשים שמביאים ניחוח, טעם, הפתעה וחידוש,

      כמו זה שסיפרת כאן אודותיו.

      הנה הציטוט מהסרט, במלואו:

      My momma always said, "Life was like a box of chocolates.
      You never know what you're gonna get"

       סרט נהדר

      ובתפקיד פורסט, שחקן סופר-מוכשר,

      בעיניי, טום הנקס.

       

      תודה שהבאת משהו שהזכיר לי אותם, שוב :))

       

       

       

       

        13/2/10 23:16:

      צטט: ההע 2010-02-13 20:30:05

      באחד הימים בשבוע החולף הייתי בתל אביב חניתי באחד הרחובות העמוסים ביותר במכוניות חונות. ראיתי שם חתול קטן בן כמה חודשים בוכה בכי קורע לב וכשניסיתי להתקרב אליו לתת לו מים ופרוסת לחם שהיתה לי הוא נותר מתחת לאחת המכוניות ולא נראה היה שהוא רואה בכלל. ורק המשיך לבכות. הלכתי לפיצוציה קרובה וקניתי לו שניצל. בעל המקום אמר לי שאין לי מה לדאוג ותמיד בסוף היום מתקבצים כל חתולי הסביבה ליד הפיצוציה והוא נותן להם אוכל וישנם אנשים טובים שקונים להם מידי פעם. משום מה נראה לי שהחתול הזה היה בעל מום, עיוור אולי ולכן אולי לא מצליח לחטוף את מנתו. דחפתי לו את הצלחת מתחת למכונית ושמרתי שאף חתול לא יתקרב אליו. רק כך הוא אכל. מקווה שזה חיזק אותו.. הספור שלך מאוד יפה מראה שהאיש הזה מאכיל את היונים מכל הלב שבוע טוב

      תודה ההע

      גם לי לפעמים קרו דברים כאלה. פעם רציתי לתת לכלב עזוב אוכל ולא היה לי מה. ס'תכלתי מסביב אין שום מכולת שום דבר. בלי בושה נגשתי לדוכן הסמוך של השוארמה וביקשתי חצי מנה ללא סלטים עם הרבה בשר ושומן ושאת הפיתה קודם יטבול בשומן הכבש ככה טוב טוב, ושגם יביא לי כוסית או פלסטיק עם מים.

      המוכר ס'תכל עלי,וראיתי שיש מבין...

      הכלב המסכן בלע את זה, סימנתי לו...והוא מיד הכין לי עוד חצי מנה...

       

        13/2/10 23:13:

      צטט: מלאך מקומי 2010-02-13 14:12:25

      ועכשיו גב' יקרה וחברתי הטובה!! הסתבכת קשות..! ולמה?? יצא לך מוניטין רב בקפה על הפוסטים שלך בכלל ועל התגובות שלך למגיבים בפרט!! אז מי יודע מתי תגיעי אלי? אולי בסוף כיסלו תחילת שבט..... ולעיניין: אני מצטרף לאילנה ינובסקי ואולי גם להרבה גיבים/בות וזה נכון וזה משפט ענק הכל בעיני המתבונן!! ולא כל מה שרואים תמיד מבינים! רק מה?? אחרים רואים וכעבור שניה זה נישכח כי אין רגישות ואין מספיק תשומת לב.... ואילו את ניחנת בפרמטרים האלה ושאלת כדי להבין ולא וויתרת וזו מעלתך ויתרונך על פני הרבה אחרים! ולכן אף אני כפעיל חברתי בקהילת הנכים,נהנה כנותן יותר מהמקבל ,למרות שהמקבל יגיד שהוא נהנה יותר מהנותן.... ואז שואלים מה קדם למה?? ואפשר אף לישאול! מה המשמעות וההבנה מבחינתי של אותו תסריט על היונה הנכה ביחס למגיבים האחרים בפוסט...

      תודה חבר

      אני הסתבתי ?  למה מה עשיתי עכשיו?

       

      תודה לדברים הנחמדים, והנה הגעתי גם אליך, ועוד לפני שירד הליל....

      ולגבי הרצון שלי להבין, כאן, זה מאכפתיות, אבל האמת שבחיים לא תמיד זה מעשי לרצות להבין הכל. לפעמים בעבודה מנהל המחשבים שלנו משתגע ממני מהרצון שלי להבין דברים, אחרים מקבלים מה שהוא אומר ועושים ואני תמיד שואלת ושואלת ורוצה להבין הכל ...לא מקבלת תמיד דברים מובנים מאליהם.

      ולגבי הרצון לתת, הכל נכון - כולם נהנים, גם המקבל וגם הנותן, מה רע בזה? לא צריך להיות קמצן...כולם נהנים והכל בסדר וטוב

        13/2/10 23:07:

      צטט: כנרת1 2010-02-13 13:14:14

      תמיד רצוי להבין את הלא מובן. מקרה מרגש עם המון חמלה. כמה טוב שיש אנשים כאלה כמוך וכמוהו .  יתברכו כמוכם.

      אילנה

      תודה, מי יתן שירבו כחול אשר על שפת הים, ולמה "כמוכם" ?

      אני מבינה שגם את "אינך הולכת בטל".....


        13/2/10 23:05:

      צטט: דניאל054 2010-02-13 10:26:30

      שבת שלום לך חביבתי :-)

      אהבתי את הסיפור המדהים שלך לסוף השבוע, ואני חייבת לציין שגם אני כזו ואף פעם לא חשבתי מה רואים אחרים מפני שלי זה היה כל כך מובן מאליו שאני דואגת לחתול או לכלב שמסתרח אחרי ואחרי קאלי ונונה (כלבותי) והפחד שהוא יבוא אחרנו וחס וחלילה ידרס או יפגע ממשהו שזה פשוט יהרוג אותי. מהיום אני מבטיחה לעשות זאת ביתר תשומת לב ויותר מיכך כאשר אני רואה אדם אחר עושה זאת אני הקפיד לשים לב שזה עזרה ולא התעללות בעדינות יתר! 

       

        13/2/10 23:03:

      צטט: .רות המואביה 2010-02-13 10:23:22

      ליבי ליבי יוצא אל החיות ובמיוחד למוגבלים בהם. לפעמים אומרים לי תרחמי על אנשים..

      אז אני גם מרחמת על הבריות ללא כל ספק.. אך להם אני יודעת שיש מוסדות שאמורים להגן ולטפל בהם אבל מי יגן על בעלי החיים העזובים ברחובות? תודה לפוסט שלך.

      אני אוהבת את הרגישות שלך. *

      תודה רות.

      בדיוק כדברייך.

      אלה שאומרים דברים מסוג זה אינם מבינים שמי שלבו לנזקק באשר הוא, זה לא סבון, לא מתבזבז ולא בא אחד על חשבון השני.

      בעיניהם הם רואים ושופטים מעשי אחרים לפי קריטריונים שלהם, ובעיניים שלהם, וזו אינה תמיד הדרך האובייקטיבית ביותר, ואינם מסוגלים להבין שאחרים חושבים ומרגישים אחרת ולתפוס את הטוב שהאחר עושה כיון שזה לא לפי הקריטריונים שלהם.

       

        13/2/10 22:59:

      צטט: דני דרור 2010-02-13 10:01:38

      יש אנשים טובים בעולם. ויש טוב לב אמיתי. מחמם לקרוא סיפור כזה.

       

      תודה. גם אני לבי רחב וחיוך אדיר נשפך עלי כשראיתי שטעיתי, הוא כזה איש נחמד, מקווה לראותו שוב בפינה ההיא

        13/2/10 22:56:

      צטט: כנפיים 2010-02-12 20:23:13

      בונבונייטה,בונבוניירה של אנקדוטה!(ומיד נזכרתי גם במשפט ההוא מ'לורנס גאמפ'המשפט שאימא שלו הייתה תמיד אומרת.זוכרת?:))נהדר.תודה.  

      תודה יקרה, אך האמת שאני לא זוכרת, אשמח אם תתני לי לינק לאיפה שצריך או תביאי זאת לכאן את הציטוט המלא...

       

       

       

        13/2/10 22:52:

      צטט: natiag 2010-02-12 18:09:46

      סיפור מקסים אנחנו כאוהבות חיות נתקלות בכ"כ הרבה מקרי התעללות ורוע שכיף לשמוע סיפור כזה

      נותן אופטימיות***

      ואם לא נעודד ונחזק אחד את השני מי יעשה זאת? ממילא אלה שאדישים לסבל של בעלי חיים אינם רואים את הפעילות שלנו למענם בוא נאמר "בצורה נורמטיבית", בינינו נכון ?

      כמה פעמים כל אחד וכל אחת מאתנו שמעו :"אין לך משהו אחר יותר טוב לעשות"?


        13/2/10 22:18:

      שמח שטעית:)

      כמו תמיד, כיף לקפוץ לבקר כאן.

      *

        13/2/10 22:09:

      צטט: שרה היודעת 2010-02-12 13:44:21

      אח איזה יופי השארתי כוכב ואמירה של אמרתי לך אמרתי לך שצריך לפעמים להסתכל עוד קצת ולברר תמיד יש עוד

      סיפור מקסים גם אני מאכילה יונים עורבים חתולים קיפודים מי שרוצה השאריות שלי מפורסמות שבת שלום

      שרית

      תודה שרה היודעת...  :-)

      אמרי לי, איך זה שאת מאכילה כל כך הרבה בעלי חיים? הם באים אלייך? לא פוחדים? גם עורבים ?

      ומה זה "השאריות שלי מפורסמות"? 

      יעני, בין בעלי החיים יש דיבור, שמועה, שאת מאכילה במזון משהו משהו?

       

        13/2/10 22:06:

      צטט: offair 2010-02-12 12:41:48

       איזה מקסים!! התפשט לי חיוך רחב מהסיפור הכל כך אנושי ויפה שהבאת. סופשבוע מקסים

      שבוע מקסים גם לך, תודה, שמחה שחייכתי אותך

       

        13/2/10 22:05:

      צטט: משה שכביץ 2010-02-12 10:36:25

      בהשאלה, הלואי וגם ראשי המדינות ילמדו לנהוג כמוהו עד שישתרשו התובנות

      ולא רק ראשי מדינות, כולנו, גם אני :-)

      מטבעו של האדם לראות דברים בעיניים שלו, לפעמים יש עוד פירושים ודרכים לראותם, לא רק דרך עיני המסתכל....

      וכנאמר, הדברים לא תמיד כפי שהם נראים...

        13/2/10 22:02:

      צטט: המספרית 2010-02-12 09:31:31

      איזה סיפור נהדר ועתיר תובנות!!! אכן צריך להשתחרר מ"מראה עיניים" ולראות יותר פנימה! * אלומה

      צריך לדעת להתסכל לראות גם עם הלב לא רק עם העיניים....

        13/2/10 21:59:

      צטט: ענת** 2010-02-12 08:43:24

      כשאני מאכילה את חתולי הרחוב, גם אני נאלצת לפעמים לגרש חתולים חזקים מפני שהם לא משאירים פירור של אוכל לגורים. לפעמים פשוט אין ברירה.

      כן, בהחלט מוכר המצב הזה, יש לי כאן כמה "מקרי סעד" שאני צריכה לשים לב אליהם במיוחד בשעת ההאכלה

       

        13/2/10 21:58:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-02-12 05:57:32

      בונבונייטה יקרה איזה סיפור מקסים רק לתאר אותך הולכת והחתולים אחרייך... החלילנית מפרדס חנה  :) מרגש האיש שלך עם היונים. שבת שלום

      תודה רויטל....

      אבל למה זה החלילנית מפרדס חנה? 

      אני "חובמית" .....(חולון בת ים)

       

        13/2/10 21:56:

      צטט: NotJustAPrettyFace 2010-02-12 00:48:11

      חייכת אותי, חשבתי שכבר אין אנשים כמוך. :) עשית לי ממש טוב על הלב, ומסרי דש לידידך זה אכן משהו שצריך ללמוד הרבה פעמים בחיים.... ואני לגמרי מבינה את הקטע של לשמוח מטעית וגם על פתיחות ראשך לבדוק מה הסיבה התנהגות הסו קולד מוזרה בקיצור פוסט נהדר!!!

      תודה יקרה, ודווקא יש הרבה כמוני ויותר, אני אישית מכירה כמה...ממי את חושבת ספגתי זאת ?!

      שמחה שחייכתי אותך, חכי תראי עוד מעט איזה פוסט אני עומדת להעלות אני בטוחה שתחייכי ממנו עוד יותר

        13/2/10 20:36:


      האמת, שמעולם לא שמחתי כל כך על זה שטעיתי  

      החיים מלאי הפתעות.

        13/2/10 20:30:


      באחד הימים בשבוע החולף הייתי בתל אביב

      חניתי באחד הרחובות העמוסים ביותר במכוניות חונות.

      ראיתי שם חתול קטן בן כמה חודשים בוכה בכי קורע לב

      וכשניסיתי להתקרב אליו לתת לו מים ופרוסת לחם שהיתה לי

      הוא נותר מתחת לאחת המכוניות ולא נראה היה שהוא רואה בכלל.

      ורק המשיך לבכות. הלכתי לפיצוציה קרובה וקניתי לו שניצל.

      בעל המקום אמר לי שאין לי מה לדאוג ותמיד בסוף היום מתקבצים

      כל חתולי הסביבה ליד הפיצוציה והוא נותן להם אוכל

      וישנם אנשים טובים שקונים להם מידי פעם.

      משום מה נראה לי שהחתול הזה היה בעל מום, עיוור אולי

      ולכן אולי לא מצליח לחטוף את מנתו.

      דחפתי לו את הצלחת מתחת למכונית ושמרתי שאף חתול

      לא יתקרב אליו. רק כך הוא אכל.

      מקווה שזה חיזק אותו..

      הספור שלך מאוד יפה

      מראה שהאיש הזה מאכיל את היונים מכל הלב

      שבוע טוב

        13/2/10 14:12:

      ועכשיו גב' יקרה וחברתי הטובה!!

      הסתבכת קשות..! ולמה??

      יצא לך מוניטין רב בקפה על הפוסטים שלך בכלל

      ועל התגובות שלך למגיבים בפרט!!

      אז מי יודע מתי תגיעי אלי? אולי בסוף כיסלו תחילת שבט.....

      ולעיניין:

      אני מצטרף לאילנה ינובסקי ואולי גם להרבה מגיבים/בות

      וזה נכון וזה משפט ענק

      הכל בעיני המתבונן!!

      ולא כל מה שרואים תמיד מבינים!

      רק מה??

      אחרים רואים וכעבור שניה זה נישכח כי אין רגישות

      ואין מספיק תשומת לב....

      ואילו את ניחנת בפרמטרים האלה ושאלת כדי להבין

      ולא וויתרת וזו מעלתך ויתרונך על פני הרבה אחרים!

      ולכן אף אני כפעיל חברתי בקהילת הנכים,נהנה כנותן

      יותר מהמקבל ,למרות שהמקבל יגיד שהוא נהנה יותר

      מהנותן....

      ואז שואלים מה קדם למה??

      ואפשר אף לישאול!

      מה המשמעות וההבנה מבחינתי של אותו תסריט על

      היונה הנכה ביחס למגיבים האחרים בפוסט...

       

        13/2/10 13:14:


      תמיד רצוי להבין את הלא מובן. מקרה מרגש עם המון חמלה.

       

      כמה טוב שיש אנשים כאלה כמוך וכמוהו .

       

       יתברכו כמוכם.

       

       

       

      אילנה

        13/2/10 11:52:

      דברים שרואים מכאן... לא רואים משם

      איזו נשמה יתרה:)

        13/2/10 10:26:


      שבת שלום לך חביבתי :-)

       

      אהבתי את הסיפור המדהים שלך לסוף השבוע, ואני חייבת לציין שגם אני כזו ואף פעם לא חשבתי מה רואים אחרים מפני שלי זה היה כל כך מובן מאליו שאני דואגת לחתול או לכלב שמסתרח אחרי ואחרי קאלי ונונה (כלבותי) והפחד שהוא יבוא אחרנו וחס וחלילה ידרס או יפגע ממשהו שזה פשוט יהרוג אותי.

       

      מהיום אני מבטיחה לעשות זאת ביתר תשומת לב ויותר מיכך כאשר אני רואה אדם אחר עושה זאת אני הקפיד לשים לב שזה עזרה ולא התעללות בעדינות יתר! 

        13/2/10 10:23:

      ליבי ליבי יוצא אל החיות ובמיוחד למוגבלים בהם.

      לפעמים אומרים לי תרחמי על אנשים..

      אז אני גם מרחמת על הבריות ללא כל ספק..

      אך להם אני יודעת שיש מוסדות שאמורים להגן ולטפל בהם אבל מי יגן על בעלי החיים העזובים ברחובות?

      תודה לפוסט שלך.

      אני אוהבת את הרגישות שלך.

      *

        13/2/10 10:01:

      יש אנשים טובים בעולם. ויש טוב לב אמיתי. מחמם לקרוא סיפור כזה.
        12/2/10 20:29:

      צטט: bonbonyetta 2010-02-12 10:30:34

      צטט: * חיוש * 2010-02-11 00:04:14

      חייכת אותי יקירה נהדר ששאלת אותו כי אחרת היית חושבת עליו שלילי כל היום ואני לעיתים ברחוב  כשאני יוצאת עם דין הכלב שלי שמשום מה חייב לטעום מכל דבר הזרוק בחוץ....צעקה ואני תופסת אותו ובידי מוציאה בכוח את אותו דבר= זבל מפיו. חחחחחחח מי שרואה אותי עושה את זה לבטח מרחם על כלבי כי אני והוא עוברים מספר שניות של התכסחות קריצה הוא מנסה לשמור בפיו ואני - להוציא מפיו אבל אני אוהבת מאוד את כלבי ולמרות שבאותן רגעים הוא שונא אותי מאודצוחק * לטוב ליבך מחיה

      http://www.justup.co.il/files/m2g2gm.jpg

      תודה רבה חיוש

      בהתחלה כשהבאתי את זואי-לולי לא רציתי ללכת אתם בטיול עם מחסומים, הייתי פרפקציוניסטית, רציתי לתת להם טיול איכות, אך כמו רבים מהכלבים העזובים, מקרים קצת קשים יותר, הם לא ממושמעים בעניין זבל ברחוב, עצמות וכו, וכל דבר היו לוקחים לפה, מה שפגע בהם בריאותית. קשה מאד לשמור על שניים ככה בו זמנית. לולי בהתחלה במיוחד היה מאד אגרסיבי, כשניסיתי להוציא בכוח עצמות שהצליח לקחת לפה נשך אותי קשות. לא נכנעתי.

      עד שהחלטתי שעדיף עבורם מחסום פה, כי ממילא אינני יכולה להשגיח מאה אחוז והם תמיד מצליחים לחטוף איזה דבר זבל ונפגעים.

      כך שאני בהחלט מבינה אותך גם כאן.

      כעת, עם מחסום אני מאמינה שדווקא הטיול אולי אפילו יותר נעים להם, כי אני יותר רגועה, פחות מושכת אותם, ובריאותית הם לא נפגעים.

      הכלבה הקודמת הצדקת שלי היתה מאד מצחיקה, היתה מנסה 'לרמות" אותי וכשהיתה רואה איזה דבר זבל נחשק היתה עושה כאילו היא רוצה דווקא שם לעשות פיפי....אחכ היתה פוזלת לכיוון שלי לראות אם אני שמה לב....

      אבל היא היתה ממושמעת, ולא היתה לי בעיה להוציא לה זבלים מהפה.

       

      תודה לך יקירתי

      כעת אני מבינה את עניין הזבל גם את דין רכשתי מצער בעלי חיים

      וכעת אני מבינה שזאת התנהגות של כלבים שסבלו רעב  או עזובים

      אני אשקול קניית מחסום לפה עבור דין.

      שבת נהדרת

      מחיה

      http://www.justup.co.il/files/e4g2iu.jpg

        12/2/10 20:24:

      פורסט גאמפ, כמובן :)

      (ככה זה כשמקלידים על עיור, פיזית, בעיניים עצומות למחצה :)) )

       

      שבת שלמה של שלום

      ועוד חיוכים. 

        12/2/10 20:23:

      בונבונייטה,

      בונבוניירה של אנקדוטה!

       

      (ומיד נזכרתי

      גם במשפט ההוא

      מ'לורנס גאמפ'

      המשפט שאימא שלו הייתה תמיד אומרת.

      זוכרת?

      :))

       

      נהדר.

       

      תודה. 

        

        12/2/10 18:09:

      סיפור מקסים

      אנחנו כאוהבות חיות נתקלות בכ"כ הרבה מקרי התעללות ורוע שכיף לשמוע סיפור כזה

      נותן אופטימיות***

        12/2/10 15:23:

      צטט: Neora 2010-02-12 15:08:26

      צטט: bonbonyetta 2010-02-12 11:40:29

      צטט: Neora 2010-02-12 00:10:16

      אם ככה, נכון שתשמחי לדעת שאני מתחילה ללמוד טיפול אלטרנטיבי לחיות?

      ואת תטפלי גם בחברים של בעלי החיים?

       

      בטח

      איפה נוח לגברת שאעשה לה אקופונקטורה?

       

      אההה.......בראש?

      אולי סוף סוף אני אתנהג "בהגיון"?  (כלומר, להשקיע בעבודה במקום ב"שטויות")....

      (מזכיר לי את הבדיחה על זה שהלך אחרי איזה 30 שנה שלא ראה לעשות משקפיים, ראה את אשתו, ושבר את המשקפיים...)

        12/2/10 15:08:

      צטט: bonbonyetta 2010-02-12 11:40:29

      צטט: Neora 2010-02-12 00:10:16

      אם ככה, נכון שתשמחי לדעת שאני מתחילה ללמוד טיפול אלטרנטיבי לחיות?

      ואת תטפלי גם בחברים של בעלי החיים?

       

      בטח

      איפה נוח לגברת שאעשה לה אקופונקטורה?

       

        12/2/10 13:44:


      אח איזה יופי

      השארתי כוכב

      ואמירה של אמרתי לך

      אמרתי לך שצריך לפעמים להסתכל עוד קצת ולברר

      תמיד יש עוד

      סיפור מקסים

      גם אני מאכילה יונים עורבים חתולים קיפודים מי שרוצה

      השאריות שלי מפורסמות

      שבת שלום

      שרית

        12/2/10 12:41:

       איזה מקסים!!

      התפשט לי חיוך רחב מהסיפור הכל כך אנושי ויפה שהבאת.

      סופשבוע מקסים

        12/2/10 11:49:

      צטט: עזרא מורד 2010-02-12 00:42:20

      אכן, יש לדאוג לשונה, לחלש ולבעל צרכים מיוחדים . זהו הלקח שהאיש המזין את היונים, רצה ללמדך - ללמדנו.

      ואם לא יכולים לדאוג לחלש, לראות אותו, לא להתעלם

        12/2/10 11:42:

      צטט: liopard 2010-02-12 00:11:51

      הבעיה היא שהתשובות תמיד שם אך לרוב אין לנו את הזמן או הרצון או הסובלנות וסבלנות כדי לדעת מה באמת יש שם

      היה פוסט על מה היא אמת ולמה יש לה הרבה פנים צריך רק להסתכל ולדעת לשאול את השאלה הנכונה

      תגובה מעניינת ומאירת עיניים, תודה.

      תוכל לתת לכולנו לינק לפוסט עליו אתה מדבר?

      אשמח....

       

       

       

        12/2/10 11:40:

      צטט: Neora 2010-02-12 00:10:16

      אם ככה, נכון שתשמחי לדעת שאני מתחילה ללמוד טיפול אלטרנטיבי לחיות?

      ואת תטפלי גם בחברים של בעלי החיים?

        12/2/10 11:38:

      צטט: איתן פריד 2010-02-11 23:32:36

      איזה יופי של סיפור מהחיים.תודה שהבאת.

       

        12/2/10 11:38:

      צטט: אילנה ינובסקי 2010-02-11 23:11:20

      כבר אמרו גדולים וחכמים שהכל בעיני המתבונן יש לנו מזל שאת לא מניחה לעינייך לברוא את העולם מחדש וטורחת לברר מה שאת רואה הגיעה העת שכולנו נלך בדרכיך 

      דרכי לא תמיד הכי טובות בכלל אילנה יקרה.....אבל תודה

      אולי נלמד כולנו יחד ללכת בדרכים טובות יותר

        12/2/10 11:35:

      צטט: טונקס 2010-02-11 22:04:15

      ואגב, אם את רוצה שהחתולים לא ילכו אחרייך כשאת הולכת עם הכלבה, תתחילי לרוץ. הם נעצרים במקומם ולא ממשיכים אם את רצה מהניסיון שלי

      כבר מנסה זאת שנים, אלא שאינני תמיד יכולה לרוץ כפי שאני רוצה, לולי פגוע מתאונה הוא קצת צולע, והם גם רוצים לפעמים לעשות משהו בדרך...וגם כשאני כן עושה זאת זה לא עוזר, הם רצים אחרי.....בעיה....

        12/2/10 11:04:

      צטט: טונקס 2010-02-11 22:00:22

      אוי, איזה סיפור יפה. לפני שקראתי את ה"פתרון" חשבתי או שהוא קצת לא בסדר, או שהוא מנסה לגרש חלק שלא יאכלו לאחרים. לפני כמה זמן מצאתי גוזל של יונה עם רגל שבורה, ובאמת אמרו לי הווטרינרים שציפורים יכולות להסתדר עם רגל אחת (לצערי הוא מת). אני יודעת כשאני מנסה לפעמים לתת אנטיביוטיקה לחתול בחוץ והאחרים באים ומפריעים ואני מתה שהג'ינג'י הרשע יאכל את האנטביוטיקה אני קצת חוטפת קריזה ומנסה לגרש אותם בעצבים. איזה איש חמוד וכמה יפה השיחה ביניכם 

      תראי, כל אחד מוצא את הפתרון שנראה לו, החשוב כאן הוא שהוא לא באמת ניסה לפגוע בהם כמו שהיה נראה מרחוק, כפי שחשבתי, אלא כוונתו היתה טובה, ובדרכו שלו, מצא את הפתרון הזמין עבורו לפתור זאת. כל עוד הוא לא פוגע באחרות זה בסדר, ובסך הכל אחרי שהיא היונה הפוגעה כן אוכלת אני מאמינה שהוא בהחלט נותן גם לשאר לאכול.  :-)

        12/2/10 11:01:

      צטט: שרה קונפורטי 2010-02-11 21:33:51

      יופי של סיפור. מאחלת לך להיות עדה לסיפורים מוצלחים נוספים. את נהדרת. שבת שלום,

       

      שרה קונפורטי, www.sarakonforty.com

      שמחה שנהנית שרה, נקווה שתמיד יתבררו דברים לטובה, סושבוע נעים ומחוייך

        12/2/10 10:59:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2010-02-11 21:21:48

      איזה סיפור יפה!

      את יודעת מה זה הזכיר לי? אולי יגידו, שזה לא שייך, אבל אני תכף נזכרתי, איך פעם נסעתי ללדת: באותו יום היה חג והיה גם שבת , כשירדו לי מים והתחילו צירים רציניים מאד. הזמנתי מונית ונסעתי לבית חולים. ילדתי בשלום, וכשחזרתי, פגשתי שכנה, שישר התנפלה עלי: "את נוסעת בשבת! ראיתי במו עיניי!"  לא עניתי לה כלום, והיא ממש הלכה אחרי עד שניסנסתי הביתה וכל הזמן צעקה, שראתה אותי נוסעת בשבת: "אל תגידי, שלא! ראיתי במו עיניי! הנה, הנה כאן ניכנסת למונית, ממש מול החלון שלי!"

      בודאי שזה שייך, מאד שייך, זה בדיוק אותו מקרה רק מתחום שונה, דווקא ביקשתי וציינתי שאהנה לשמוע על מקרים נוספים בהם אנשים שפטו מראה עיניים.

      אלא שהשכנה שלך ישר שפטה במקום פשוט לבוא לשאול, היא דנה אותך מיד לכף החובה מלי לטרוח לברר, ועוד רדפה אחרייך הביתה,  ואת התאפקת ולא הגבת?

      לא בטוחה שאני הייתי מסוגלת לכך, בטח הייתי מעיפה לה איזו זאבטה

        12/2/10 10:55:

      צטט: leagat 2010-02-11 21:09:07


      בין מבט להבנת הנקרא

       

      תודה יקרה על הפרפרים ועל הביקור

      אשמח אם תשלחי לי במסרים את הלינק למקום ממנו הבאת אותם, זה מקסים :-)

        12/2/10 10:54:

      צטט: mzukan 2010-02-11 21:07:25

      ערב טוב לך  bonbonyetta  ,כנראה גם בפסוק חוסך שבטו שונא בנו יש גם איזסה לקח שמסתתר מאחורי הפשט,

      אולי כדי ללמוד משהו מהחיים, צריך איזו   מידה של יראת כבוד, , ובמקרה עם היונים ,האיש המאכיל אותן, לאנ חסך שבטו,(בעט בהן), כל זה כדי שדיכבדו גם את רצונה של היונה הפצועה לאכול, שיהיה לך סופשבוע נפלא

      בידידות רבה אשר

      הוא לא ממש בעט בהן, הוא בעט בכוונה להרתיע מתוך כוונה שלא לפגוע, אלא להרחיק,וזה דבר שרואים רק כשמתקרבים, לא מרחוק....

      תודה, אחלה סופשבוע גם לך אשר

        12/2/10 10:50:

      צטט: לקסיס10 2010-02-11 21:06:54

      מקסים באמת כדאי לבדוק לפני ששופטים לא תמיד זה כמו שנראה

      נכון, אבל לפעמים זה כן כמו שזה נראה ואינך רוצה לחכות לפגיעה נוספת.

      והרגע הזה נזכרתי בדוגמא כזו, מתחום אחר. לא התערבתי, לא שתקתי אך גרמתי לכך בעקיפין שזה יופסק ומיד.

      כשאני רואה ילדים קטנים שקרוב אליהם פוגע בהם אני לא מחכה לראות אם צדקתי או טעיתי, אני קודם כל רוצה להפסיק זאת מיד.

        12/2/10 10:47:

      צטט: *רונן* 2010-02-11 20:52:57

      צריך לא להיות כה מהר שיפוטיים קשה אבל אפשרי. אכן אדם עם לב זהב וכן אף את! 

      צריך צריך הרבה דברים, לא תמיד אפשרי, לא כשרואים חסר ישע נפגע.....אבל לפעמים טועים, ובעניין הזה תמיד כיף לטעות

       

        12/2/10 10:45:

      צטט: איתן המיסטיקן 2010-02-11 20:33:37

      מה  שרואים  מכאן  לא  רואים  משם            לא ?

      זה אכן פעמים רבות כך  :-)

        12/2/10 10:41:

      צטט: 12תמיר12 2010-02-11 20:31:57

      גם אני שמח שטעית , לי מאוד קשה עם הנושא הזה בעיקר כואב לי אבל אנחנו חייבים להושיט יד ולעזור

      כי הם חלק מהמקום הזה והמקום הזה לא שייך לנו הוא שייך לכולם ,,

      זה העניין, שלפעמים לא דרושה עזרה או התערבות, רק להראות ששמים לב שאכפת, זה הכל. אם חלילה וחס טפו טפו מאיזו סיבה שלא תהיה זה היה איש משום מה אכן מנסה לפגוע בבעלי חיים חשוב שיראה שלאנשים אחרים אכפת, שרואים מה שהוא עושה, תמיד יש לכך השפעה.

      ומקרה כזה שאני היא זו שטעתה, גם כאן חשוב שאנשים כאלה יראו שרואים אותם, את הטוב שהם עושים.

       

        12/2/10 10:38:

      צטט: ערפלי-אורנה איזנברג 2010-02-11 19:29:52


      מסכימה עם נילי-יש לך נשמה יתרה וגם לו.

       

        12/2/10 10:37:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-02-11 12:28:47

      את אלופה יקירה! עלי אומרים שאני "מהאו''ם" אבל את-משהו נדיר אם הייתי עוברת לידו-הייתי שואלת או מעירה

      אבל לחזור במיוחד בשביל זה... יש לך נשמה יתרה!תמים והוא-הוא-מלאך!

      תודה יקרה

      את יודעת, עברתי, מיהרתי הרי לעבודה, ורק אחרי כמה שניות קלטתי מה שראיתי...לכן החלטתי לחזור...והוא באמת איש נחמד. פעם הבאה שתהיה לי הזדמנות אעבור שם שוב, אני מקווה שהוא איש מאחת החנויות הסמוכות, כך זה נראה...אומר לו שסיפרתי עליו הוא בטח יהנה ..

       

        12/2/10 10:36:

      בהשאלה, הלואי וגם ראשי המדינות ילמדו לנהוג כמוהו עד שישתרשו התובנות

        12/2/10 10:35:

      לפעמים הדברים אינם כפי שהם נראים.  

      בהחלט משפט מפתח...

        12/2/10 10:34:

      צטט: d.double you 2010-02-11 06:37:47

      ממש אהבתי את הסיפור-כל כך הרבה דברים שאנשים עושים מתפרשים לא נכון, ולא דווקא בכוונה רעה, פשוט כל אחד מסביר את השני עם מה שהוא רגיל לראות ולחשוב. זה לעיתים קרובות גורם עוול גדול.

      שמחה שאהבת, את מוזמנת לתת עוד דוגמא לאותו דבר, לפירוש לא נכון למראה עיניים....

       

        12/2/10 10:30:

      צטט: * חיוש * 2010-02-11 00:04:14

      חייכת אותי יקירה נהדר ששאלת אותו כי אחרת היית חושבת עליו שלילי כל היום ואני לעיתים ברחוב  כשאני יוצאת עם דין הכלב שלי שמשום מה חייב לטעום מכל דבר הזרוק בחוץ....צעקה ואני תופסת אותו ובידי מוציאה בכוח את אותו דבר= זבל מפיו. חחחחחחח מי שרואה אותי עושה את זה לבטח מרחם על כלבי כי אני והוא עוברים מספר שניות של התכסחות קריצה הוא מנסה לשמור בפיו ואני - להוציא מפיו אבל אני אוהבת מאוד את כלבי ולמרות שבאותן רגעים הוא שונא אותי מאודצוחק * לטוב ליבך מחיה

      http://www.justup.co.il/files/m2g2gm.jpg

      תודה רבה חיוש

      בהתחלה כשהבאתי את זואי-לולי לא רציתי ללכת אתם בטיול עם מחסומים, הייתי פרפקציוניסטית, רציתי לתת להם טיול איכות, אך כמו רבים מהכלבים העזובים, מקרים קצת קשים יותר, הם לא ממושמעים בעניין זבל ברחוב, עצמות וכו, וכל דבר היו לוקחים לפה, מה שפגע בהם בריאותית. קשה מאד לשמור על שניים ככה בו זמנית. לולי בהתחלה במיוחד היה מאד אגרסיבי, כשניסיתי להוציא בכוח עצמות שהצליח לקחת לפה נשך אותי קשות. לא נכנעתי.

      עד שהחלטתי שעדיף עבורם מחסום פה, כי ממילא אינני יכולה להשגיח מאה אחוז והם תמיד מצליחים לחטוף איזה דבר זבל ונפגעים.

      כך שאני בהחלט מבינה אותך גם כאן.

      כעת, עם מחסום אני מאמינה שדווקא הטיול אולי אפילו יותר נעים להם, כי אני יותר רגועה, פחות מושכת אותם, ובריאותית הם לא נפגעים.

      הכלבה הקודמת הצדקת שלי היתה מאד מצחיקה, היתה מנסה 'לרמות" אותי וכשהיתה רואה איזה דבר זבל נחשק היתה עושה כאילו היא רוצה דווקא שם לעשות פיפי....אחכ היתה פוזלת לכיוון שלי לראות אם אני שמה לב....

      אבל היא היתה ממושמעת, ולא היתה לי בעיה להוציא לה זבלים מהפה.

        12/2/10 10:24:

      צטט: מתפזרת 2010-02-10 23:50:07

      מקסים!! חדת עין שכמוך.

      תודה, ואכן העוברים והשבים עברו כולם לידו ואף אחד לא שם לב שהוא כאילו גם מאכיל וגם כאילו בועט לגרש, או שלא היה אכפת.

      במקרה זה בהחלט גם האיש עצמו חד עין, שהבחין בכך.

      אני משערת שאם הוא נוהג להאכיל בקביעות את היונים, אחרי כמה פעמים קשה שלא להבחין....:-)

      אבל תמיד, ובכל מצב צריך עיניים גם בלב....

       

        12/2/10 10:19:

      צטט: ליזה ב' 2010-02-10 23:12:19

      גם לי מאד קשה לראות את בעלי החיים המוגבלים (יונים, חתולים, ...) שאוכלים פחות בגלל מוגבלותם ולא יכולים להילחם עם האחרים... * 

      כן, צריך לדאוג להם אחרת לא ישרדו, וחשוב ביותר לפקוח עיניים לגבי התנהגות שונה של חיות חופשיות, לפעמים זה עקב מגבלה ...

        12/2/10 09:43:


      סוף סוף המשפט: " זה לא מה שזה נראה..."

       הוא בהחלט נכון.....

       בהחלט כייף שטעית♥

        12/2/10 09:31:

      איזה סיפור נהדר ועתיר תובנות!!! אכן צריך להשתחרר מ"מראה עיניים" ולראות יותר פנימה!

      *

      אלומה

        12/2/10 09:11:

      אין עליך...

       

      פיני

        12/2/10 08:43:
      כשאני מאכילה את חתולי הרחוב, גם אני נאלצת לפעמים לגרש חתולים חזקים מפני שהם לא משאירים פירור של אוכל לגורים. לפעמים פשוט אין ברירה.
        12/2/10 07:58:

       

      נשמה!!! 

        12/2/10 07:48:

      מקסים!

      תודה.

        12/2/10 05:57:


      בונבונייטה יקרה

      איזה סיפור מקסים

      רק לתאר אותך הולכת והחתולים אחרייך... החלילנית מפרדס חנה  :)

      מרגש האיש שלך עם היונים.

      שבת שלום

        12/2/10 00:48:

      חייכת אותי, חשבתי שכבר אין אנשים כמוך.

      :)

      עשית לי ממש טוב על הלב, ומסרי דש לידידך

      זה אכן משהו שצריך ללמוד הרבה פעמים בחיים....

       

      ואני לגמרי מבינה את הקטע של לשמוח מטעית

      וגם על פתיחות ראשך לבדוק מה הסיבה להתנהגות הסו קולד מוזרה

       

      בקיצור פוסט נהדר!!!

        12/2/10 00:42:


      אכן, יש לדאוג לשונה, לחלש ולבעל צרכים מיוחדים .

      זהו הלקח שהאיש המזין את היונים,

      רצה ללמדך - ללמדנו.

        12/2/10 00:11:


      הבעיה היא שהתשובות תמיד שם

      אך לרוב אין לנו את הזמן או הרצון או הסובלנות וסבלנות

      כדי לדעת מה באמת יש שם

      היה פוסט על מה היא אמת ולמה יש לה הרבה פנים

      צריך רק להסתכל ולדעת לשאול את השאלה הנכונה

        12/2/10 00:10:

      אם ככה, נכון שתשמחי לדעת שאני מתחילה ללמוד טיפול אלטרנטיבי לחיות?
        11/2/10 23:32:
      איזה יופי של סיפור מהחיים.תודה שהבאת.
        11/2/10 23:11:

      כבר אמרו גדולים וחכמים שהכל בעיני המתבונן

      יש לנו מזל שאת לא מניחה לעינייך לברוא את העולם מחדש

      וטורחת לברר מה שאת רואה

      הגיעה העת שכולנו נלך בדרכיך 

      יפה.

      אכן לפעמים דברים הם לא  כמו שהם נראים.

        11/2/10 22:04:

      ואגב, אם את רוצה שהחתולים לא ילכו אחרייך כשאת הולכת עם הכלבה, תתחילי לרוץ. הם נעצרים במקומם ולא ממשיכים אם את רצה מהניסיון שלי
        11/2/10 22:03:

      מקסים
        11/2/10 22:00:
      אוי, איזה סיפור יפה. לפני שקראתי את ה"פתרון" חשבתי או שהוא קצת לא בסדר, או שהוא מנסה לגרש חלק שלא יאכלו לאחרים. לפני כמה זמן מצאתי גוזל של יונה עם רגל שבורה, ובאמת אמרו לי הווטרינרים שציפורים יכולות להסתדר עם רגל אחת (לצערי הוא מת). אני יודעת כשאני מנסה לפעמים לתת אנטיביוטיקה לחתול בחוץ והאחרים באים ומפריעים ואני מתה שהג'ינג'י הרשע יאכל את האנטביוטיקה אני קצת חוטפת קריזה ומנסה לגרש אותם בעצבים. איזה איש חמוד וכמה יפה השיחה ביניכם 
        11/2/10 21:33:

      יופי של סיפור.

      מאחלת לך להיות עדה לסיפורים מוצלחים נוספים.

      את נהדרת.

      שבת שלום,

      שרה קונפורטי,

      www.sarakonforty.com


      איזה סיפור יפה!

      את יודעת מה זה הזכיר לי? אולי יגידו, שזה לא שייך, אבל אני תכף נזכרתי, איך פעם נסעתי ללדת: באותו יום היה חג והיה גם שבת , כשירדו לי מים והתחילו צירים רציניים מאד. הזמנתי מונית ונסעתי לבית חולים. ילדתי בשלום, וכשחזרתי, פגשתי שכנה, שישר התנפלה עלי: "את נוסעת בשבת! ראיתי במו עיניי!"  לא עניתי לה כלום, והיא ממש הלכה אחרי עד שניסנסתי הביתה וכל הזמן צעקה, שראתה אותי נוסעת בשבת: "אל תגידי, שלא! ראיתי במו עיניי! הנה, הנה כאן ניכנסת למונית, ממש מול החלון שלי!"

        11/2/10 21:09:


      בין מבט להבנת הנקרא

        11/2/10 21:07:

      ערב טוב לך  bonbonyetta  ,כנראה גם בפסוק חוסך שבטו שונא בנו יש גם איזסה לקח שמסתתר מאחורי הפשט,

      אולי כדי ללמוד משהו מהחיים, צריך איזו   מידה של יראת כבוד,

      , ובמקרה עם היונים ,האיש המאכיל אותן, לאנ חסך שבטו,(בעט בהן),

      כל זה כדי שדיכבדו גם את רצונה של היונה הפצועה לאכול,

      שיהיה לך סופשבוע נפלא

      בידידות רבה אשר

        11/2/10 21:06:


      מקסים

      באמת כדאי לבדוק לפני ששופטים

      לא תמיד זה כמו שנראה

        11/2/10 20:52:

      צריך לא להיות כה מהר שיפוטיים

      קשה אבל אפשרי.

      אכן אדם עם לב זהב וכן אף את! 

        11/2/10 20:33:
      מה  שרואים  מכאן  לא  רואים  משם            לא ?
        11/2/10 20:31:


      גם אני שמח שטעית , לי מאוד קשה עם הנושא הזה בעיקר כואב לי אבל אנחנו חייבים להושיט יד ולעזור

      כי הם חלק מהמקום הזה והמקום הזה לא שייך לנו הוא שייך לכולם ,,


      מסכימה עם נילי-יש לך נשמה יתרה וגם לו.
        11/2/10 12:28:

      את אלופה יקירה!

      עלי אומרים שאני "מהאו''ם"

      אבל את-משהו נדיר

      אם הייתי עוברת לידו-הייתי שואלת או מעירה

      אבל לחזור במיוחד בשביל זה...

      יש לך נשמה יתרה!תמים

      והוא-הוא-מלאך!

        11/2/10 06:37:

      ממש אהבתי את הסיפור-כל כך הרבה דברים שאנשים עושים מתפרשים לא נכון, ולא דווקא בכוונה רעה, פשוט כל אחד מסביר את השני עם מה שהוא רגיל לראות ולחשוב. זה לעיתים קרובות גורם עוול גדול.
        11/2/10 00:04:


      חייכת אותי יקירה

      נהדר ששאלת אותו כי אחרת היית חושבת עליו שלילי כל היום

      ואני לעיתים ברחוב  כשאני יוצאת עם דין הכלב שלי

      שמשום מה חייב לטעום מכל דבר הזרוק בחוץ....צעקה

      ואני תופסת אותו ובידי מוציאה בכוח את אותו דבר= זבל

      מפיו. חחחחחחח

      מי שרואה אותי עושה את זה לבטח מרחם על כלבי

      כי אני והוא עוברים מספר שניות של התכסחות קריצה

      הוא מנסה לשמור בפיו ואני - להוציא מפיו

      אבל אני אוהבת מאוד את כלבי ולמרות שבאותן רגעים

      הוא שונא אותי מאודצוחק

      * לטוב ליבך

      מחיה

      http://www.justup.co.il/files/m2g2gm.jpg

        10/2/10 23:50:


      מקסים!!

      חדת עין שכמוך.

        10/2/10 23:12:

      גם לי מאד קשה לראות את בעלי החיים המוגבלים (יונים, חתולים, ...) שאוכלים פחות בגלל מוגבלותם ולא יכולים להילחם עם האחרים...

      *

      ארכיון

      פרופיל