לא מצליחה לישון, למרות שאני עייפה .אולי מחשבות של באסה לא נותנות לי לישון. חושבת על איך שעברו להם שבע שרה שנים של נישואים אם אחד שלא הכרתי. באיזה חלום הייתי?חלום ורוד כזה?חשבתי שהוא אחד שיודע לאהוב שהוא אדם טוב. ועכשיו הכל מתברר הפוך. ואף אחד לא מאמין ואף אחד לא רוצה לשמוע. אין למי לספר ואין למי לבכות . אפילו את אלוהים זה לא מעניין. הוא אומר על חלב שנישפך לא בוכים. כן ככה הוא אומר שאת העבר צריך להניח במקומו הראוי. אל מאת פאת. יופי!. אבל מעבר לזה, כל האשליה הזאת, שכולם רודפים אחריה: פירסום, כסף, וכל מיניי טובות הנאה.מה כל זה שווה?אחרי מה כולם רצים? אחרי עוד כבוד, אחרי עוד עמדה?  כל הזיוף הזה של העולם.

ומה יש אחר כך? מה יש שם בפיסגה?מה יעשו עם כל זה?

כל אחד חושב : אם אין אני לי מי לי? אבל מי הוא? מה כוחו בעולם? מה כוחו לעצמו, כשהוא מוקף סכנות מכל מיניי סוגים  מחלות וסבל ואשליות.על מי הוא כבר יכול להגן? במי כבר הוא יכול לתמוך?מה כבר הוא יכול לעשות בכל הכוחות והעמדות והכסף והיופי וכן הלאה והלאה? למה הוא לא עוצר ושואל. מה יש אחר כך . מה התמורה שהוא באמת מקבל? מה הוא נותן בכלל האם הוא מועיל למישהו ? למי ולמה הוא מועיל ?.

 חרם על העולם .