פּלגיאט עצמי
פוסטים פופולאריים
-
נוגדי דכאון
26/4/10 | 1669 צפיות
-
אני נשוי
17/7/09 | 759 צפיות
-
אסתטיקה. ואתיקה גם
13/3/10 | 1763 צפיות
-
בספרייה
27/8/09 | 1065 צפיות
-
הללויה
8/7/10 | 1022 צפיות
-
הקפה השני
9/8/09 | 694 צפיות
פוסטים אחרונים
- גמד רוקד, ואנחנו ביחד 26/6/11
- טרמפיסטים 30/5/11
- פחית ריקה 22/2/11
- Zone 14/11/10
- ככה אני, אוהב 14/10/10
- מי מלך? 4/9/10
תחנה מרכזית
הקרוב, שאלתי שוב וענו לי בתסתכל מסביב. הסתכלתי.
כמות היהודים/ישראלים כמספר חנויות הנעליים, שזה לא מעט בכלל, אבל הרבה פחות ממספר החנויות שם שלא אחת הסיבות לתחושת הכמעט הזה, נעוצה בעובדה שעל אף שיש קצת נשים וטף, רובם המוחלט של נתיני המרחב הזה הינם גברים, ורובם לבושים בבגדים שמנסים לשדר 'בחיי אני מקפיד להתגלח כמעט כל יום, ולא רק שעוד לא התדרדרתי לטרינינג אלא אני בחולצת כפתורים ומכנסיים של אנשים מהישוב'. וצריך רק עוד טיפה מחשבה בשביל להסיק שזה לא משהו משמח במיוחד. הוגשה לי כוס חרסינה בינונית ומלאה בקפה שבושל על הגז עם כל מיני תבלינים (זיהיתי רק הל טרי וקינמון) ועם הרבה סוכר וצפיתי עם איזה עשרים גברים נוספים בסרט אמריקאי מדובב לצרפתית ובמקביל במסך נוסף שניגן ללא קול קרב אבקות מאיפושהו. הם (הפקחים) שם בשביל עניינים אחרים.
מאתיים מטר בקו אווירי מוציאים אותך משם לאזור ובו מגדלי משרדים גבוהים אבל משאירים אותך בלי אוויר
|
תגובות אחרונות
-
מאריאנטואנט
בתגובה על פחית ריקה
-
שלומיתצור0
בתגובה על סקר יופי (מסוים)
-
נערת ליווי
בתגובה על טרמפיסטים
תגובות (73)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא ראיתי חדשות הרבה זמן, אבל עזה לא שלנו אם אני עוקב נכון.
וכן, לא נעים שם בתחנה הזאת בכלל. אמרתי לא מזמן לחבר שלגבר הגיוני שם עד לחשיכה, ולאישה אף פעם.
ברוכה הבאה לתחנה שלי :)
כשמגיעים לתחנה המרכזית הישנה
זה כאילו הגעת למדינה אחרת
אותי כאישה מפחיד להסתובב שם לבד
להבדיל זה מזכיר את זה שבתוך המדינה
שלנו יש מקום שנקרא "עזה"
כשרואים את התמונות בטלויזיה לא מאמינים
שאכן כאן בתוך מדינת ישראל יש מקום שכזה.
ממש במגרש החנייה האחורי שלנו :)
אני עם מצב הזכרון שלי אם עוד אנסה לשכוח לא ישאר כלום.
אהבתי את ה 'פעם אחת'. אני מאמין גדול באנדרסטייטמנט :)
(וגם ג'נטלמן)
(וגם הייתי יותר מפעם אחת)
על לא דבר, וברוך הנמצא (עד כמה שאני מצליח לשכוח)
השילוב הזה של עשן אוטובוסים ופיח הדיזל של מוניות השירות עם שמן המכונות ממנו עשו את הפלאפל היה אנין מידי לחיכי.
יצא לי להיות פעם אחת בקולנוע מרכז.
הלכתי עם עוד 2 חברים מהתיכון, כל אחד עם מזוודת ג'יימס בונד (זאת הייתה האופנה אז) שנחה אחר כבוד על ברכינו והסתירה בליטות לא רצויות.
אתה רק יכול לתאר לעצמך מה קרה אחרי שאמא שלי גילתה את כרטיס הכניסה ששכחתי בכיס.
תודה רבה באמת (ועוד הקפדתי על הכנסת האורחים)
תודה, וגם ברוך הבא (עד כמה שאני זוכר).
אני גרגרן לא קטן כך שאף פעם לא הצלחתי לוותר על טעימות שם.
מה עם הקולנוע, מתי בדקת לאחרונה?
אה.
זה הסיפור?
פחחח. לא סקס לא סמים ולא רוק-נ'-רול. טיזר.
ציור יפה ציירת כאן.
התחנה המרכזית הישנה של תל אביב היא נוסטלגיה מבחינתי
כשלמדתי בתיכון הייתי עובר שם פעמיים ביום
עדיין זוכר את הקולות ("חדש מיפן", "רק היום מבצע חגורה על כל קלטת של זוהר ארגוב"),
הריחות (גם הנעימים וגם הדוחים)
והצבעים (ואני לא מדבר על הפוסטרים של קולנוע מרכז עליו השלום)
על הטעמים ויתרתי למזלי
די נו אנה. גם ככה לפעמים אני מרגיש קצת אשם על כל מיני דברים.
אז ממש בתמצית, בר"פ. זוג אחד נופץ (על לא עוול בכפו). זוג שני 'סתם נאבד'. וזוג שלישי ואחרון השארתי אצל חבר בטעות, ואני עדיין מאמין שמתישהו ישוב.
וברוכה הבאה, כמובן. שאני לא אצא לא מנומס בנוסף
הו. כל הלילה נדדה שנתי, התהפכתי על יצועי כאחוזת תזזית ומזור איין. לכשהצלחתי בסופו של דבר להירדם, תקפוני חלומות בעתה בהם אני נרדפת ע"י משקפיים אמתניות. הבט, הריני כורעת על ברכיי, אנא, גאל אותי מן הייסורים, בחייאת.
ונראה לך שאם אכן היה מדובר באובדן גרידא, הייתי מודה בזה אחרי הציפיות שנוצרו כאן?
אנא עדכני ברמת הטירדה שנגרמת לך, באם זה מחמיר. אולי נעשה מזה סיפור בהמשכים :)
אין לך מושג עד כמה... :))
מה כבר יכול להיות הסיפור מאחורי המחסור במשקפיים ?!? זה משגע אותי. כי אם הם היו הולכים לאיבוד, למשל, אז היית פשוט כותב שהם הלכו לאיבוד וזהו. אך מאחר שציינת שיש סיפור מאחורי העניין הזה, ולא יספת, אני לא מפסיקה לחשוב על זה, זה מטריף אותי, מוציא אותי משלוותי, בקושי רב הצלחתי לצלוח את קריאת הפוסט, המחשבות הטורדניות מנעו ממני להתרכז בו כיאות. אנא, שתף אותי בסיפור הנכסף, שאם לא כן, אינני יודעת כיצד אוכל להמשיך בשגרת יומי.
חחח מעולה :)
לא הבנתי...למה את רומזת? :)
אולי היא התכוונה לרמוז, שלו הייתי מרכיב משקפיים, היית מבחין שמדובר בזונה:)...
לחיי משקפיים מנותצות:)
הי בחזרה לך!
אני מבקש שלא תתביישי לכתוב גם תגובות 'ראשיות' כאן.
(עם כל הכבוד לגב הנעים של גלו)
תודה, אני די בסבבה, בהערכה זהירה :)
אני בקושי עובד גם ככה, אז עוד להיכנס לאולפן...
תשמעי, עברו כמה ימים. נשאר?
אבל הגדרת בול, כתבה שעושה חשק לעשות. מאוד מקווה שישנם גם פחות פדלאות מאיתנו
הי אתה!!! כתבת משובח.
ובאמאשלי שמה שגלו כתבה זה המשפט
שנתקע לי הכי חזק מהרשימה הזאת.
זה דימוי מעולה.
וחוצמזה, אלף דברים לשאול ולספר
מקווה שאתה בטוב.
הנה. קיבלת את הכוכב שלך.
(אתה לא צריך להחזיר)
(אני מעדיפה עומק)
(וזה)
:)
כן!! זה בדיוק היה המקום הזה!! ואיך כתבת בדיוק על זה? אתה עובד באולפן שישי?
ראיתי את הכתבה בעיניים קרועות לרווחה, כשביקרתי שם ודייב שמע שאני עו"דית ישר התחיל לספר לי על צרות הארנונה והעירייה. זה היה לפני שנה וחצי... והכתבה הזו לגמרי עשתה לי חשק לעשות. נראה מה יישאר מזה מחר בתוך כל שגרת העבודה.
אז שאני אשתדרג?
:)
סבבה, את חייבת לי כוכב נשמה
ואחר כך, אנשים כמוך לא מבינים למה הם לא פוגשים בלונדיניות שמחזקות בבתי קפה...
(תשתדרג, מותק)
אבל את השאר אני כבר מכיר די טוב :)
ושוב, אני כן ממליץ לטעום שם, או לפחות לנסות
תודה גלו, אלופת היופי והדיוק
חשבתי לברר איתך מיקום מדויק יותר,
ואז נזכרתי שיש בתל אביב המון מקומות שבדיוק ככה :)
וזה המקום שמצאת לך להתעדכן???
בעצם אמרת שהקפה היה ממש טוב
אבל אוותר על על הטעימה :):)
מה היתה השאלה? :)
הייתי אומר לך אבל קצת הופתעתי בעצמי מהפוסט הזה :)
אני כן ממליץ לך על ביקור חוזר במקום.
בשעות היום, עם חבר מצוייד במשקפיים ומבט קשוח.
תעשי לך חוויה מתקנת פלוס הקפה המעולה הזה.
תודה על התגובה שלך. כיף לשמוע
תשלחי שירשיר, אני לא אומר לא למשקפיים :)
תשמעי, רציתי לוודא שאני עדכני בכל בתי הקפה בת"א...
לא, זה לא מקום להסתובב בו לבד, לא לנשים.
שוק הכרמל רחוק לי...בייחוד שכבר הצטיידתי :)
תודה שבאת
ושוב אני נידרש לכתבה ששודרה הערב בטלויזיה. ביחוד למקלט של דייב פיקוויט - דלת לתקווה.
אני מלא הערכה לכאלה שיכולים למצוא את היכולת לסייע שם.
ולקסיס, המקום הזה הוא עד כדי כך בוטה שגם למשקפיים אין סיכוי מולו
היום מוקדם יותר בערב שודרה איזו כתבה בחדשות 2. מעתיקנים :)
דעתי האישית היא שהגיע הזמן לנקות את הזוועה הספציפית שיש במקום הזה, זה משהו שמדברים עליו כבר איזה עשרים שנה בטח...במקביל, אני מאוד מקווה שזה ישולב בתוכנית מתאימה שתיתן מענה הולם לכל מי שהפך את הרחובות האלו לביתו.
ואני מקבל ומסכים עם הסיפא שלך
אף על פי שלטעמי כדאי לך לא לפספס את המשקפיים החדשים :)
שנות ה - 70 אני זוכר קצת פחות טוב...אני יותר צעיר ממה שנראה לעין :)
אבל כן, לא חשבתי אז על סקס כמעט (כלומר לא יותר מכל 5 דק', מקסימום).
ברוך הבא
אני יכול לחשוב על מקום או שניים קרובים יותר (גאוגרפית) מהותיקן.
אבל לתחנה 'המרכזית' הזאת יש עבור חלקנו הגדול משמעות מאוד אישית.
תודה על הביקור בטריטוריה שלי אילה :)
עולם בתוך עולם מתחת לאף שלנו. טוב שהלכת בלי משקפיים והכל נכנס פנימה ישיר. הרווח כולו שלנו.
ואוסמוזה של מועקה זה דבר יפה ומדויק להגיד.
יש מקום אחד בתל אביב, סטודיו קטן בקומה רביעית, שאם אני מסתכלת מחלון אחד אני רואה המון עצב, אבל אם אסתכל מחלון אחר אראה בעיקר מכוניות פאר.
ככה זה בכל העולם, כנראה.
:)
זה נכון..
אני בעניין של שילוב בועות
שאול הרבה יותר חביב מדוד בעיניי. מצד שני, דוד אולי היה יכול להיות בלוגר מצליח יותר :)
שיחררת אותה? :)
תשמעי, אני קורא את החוויות שלך מחבל הארץ הזה ואולי טוב שהקפדתי לעבור שם אחרי שעות הבוקר האלה...
חוץ מזה שאני טיפוס קצת מוזר, מישהו כמוני שכל הזמן מחפש בתי קפה עשוי לפספס חלק מהמראות :)
אין לו שם (או שאולי, אפרופו התגובה הקודמת, הזדרזתי להיכנס ולא בדקתי עד הסוף)
סתכלי שוב בסוף הפוסט. הצלחתי להביא כתובת מדויקת :)
ואל תלכי לקפה הזה ככה, קחי איתך חבר/ים. לא תרגישי בנוח שם לבד.
אין לי ספק שאת לא מפריזה בתחושת חוסר הנוחות והפחד. אני יודע שגם אני עצמי, וכמעט באופן לא מודע, הקפדתי להעביר יד על כיס המכנסיים שלי פעם בכמה דקות לוודא שהארנק עוד במקומו, והיה איזה מאה מטר מסוימים שהלכתי יותר מהר מהרגיל.
כן.
על הכל
מאתיים מטר בקו אווירי מוציאים אותך משם לאזור ובו מגדלי משרדים גבוהים אבל משאירים אותך בלי אוויר
בדיוק מה שניסיתי לכתוב באחרון שלי
אם הייתי יודעת, הייתי קוראת לך לעזרה :-)
אתה תמיד מצייר את הדברים כל כך מדוייק ומעורר מחשבה
כמעט מריחים את הקפה הזה שם
ועוד כמה ריחות לא ממש רצויים
אותי פשוט שאלו שם פעם: "את עובדת?"
והגבתי בשקט והליכה מ מ ש מהירה.
לא נעים.
שמחה שאני לא צריכה להמשיך לעבור שם כל יום.
אז זה מה שאתה עושה בזמנך החופשי
מטייל בין מהגרי עבודה ... מעניין
אז מה .. יש משקפיים או לא?? לא ממש הבנתי
לשלוח לך איזה זוג.?
יש לי אחד וורוד ..... העולם נראה מדהים ביותר דרכם
אני לא אוהבת להסתובב שם לבד
בפעם האחרונה שהייתי שם היתה לי הרגשה של עיניים צופות בכל מקום.
ויש לי אחלה מקום למשקפי שמש באזור שוק הכרמל :)
אהבתי את הטעם של הקפה!
כיף שהבאת ... זה הרגיש לי מיוחד.
בפעם האחרונה שהייתי בתחנה הגעתי עם חברה שהיתה אוספת בגדים ושמיכות מכל החברים ומביאה אותם למקלט לזונות. היו שם מיטות למנוחה ומקלחות וכאלה. בעקרון לא היתה אפלייה, כל אחת יכלה להגיע לשם, אבל הרוב היו זרות.
היא (החברה) היתה מגיעה די הרבה לשם (לחלוקת מצרכים, לא למנוחה), אני לא עמדתי בעניין פעם נוספת.
יפה שהגעת נטול משקפי שמש. ככה רואים יותר טוב את הפרטים.
נזרקתי עם המילים שלך לאיזו שיחה חצי המונית שהשתתפתי בה השבוע.
אנשים דיברו על מה יקרה לכל אזור התחנה המרכזית הישנה אחרי ש"ינקו" אותו מזרים.
והם דיברו בשלווה כזאת על השבחת נכסים ובנייה מודרנית ועוד כאלה משפטים סטריליים שמחביאים מאחוריהם את הזוועה שנהיינו.
אז מזל שהלכת.
בשביל להזכיר.
וחוץ מזה, אני אוהבת דווקא כשאתה מוריד את המשקפיים ואנחנו מסתכלים בעיניים. :)
זה אקס-טריטוריה שם.
מדינה אחרת.
מדינה של גברים. שנראים אחרת ומתלבשים אחרת ומאמינים אחרת.
קצת כמו הוותיקן.
השיר הזה מחזיר אותי באחת לקסם של התחנה המרכזית, לזכרונות החושניים, למפגשים,
ולרגעים המכוננים שחוויתי שם, בדרך מ... ול...
אני יודעת שעכשיו. וזה הופך את הבטן, אבל בתודעה שלי זה כאילו לא אותו מקום.
אוהבת איך שכתבת.
ידעתי שמישהו יהיה חייב להבין את זה (חיוך).
מעניין אותי עכשיו מה הלך אצלך בראש...
כולנו בתוך בועה...
אחד במגדלים ואחר בקפה אריתריאה ...
מדהים כמה המרחק ביניהם עצום וקצרצר
נכון, זה המקום הכי עצוב בארץ כיום. או לפחות קרוב לראש הרשימה.
ובוודאי שעניתי לה בכן. למה לבאס?
:)
תודה על האיחול לילית
גם אצלי היה ככה (סימן שעוד קצת). וגם אני תמיד תמיד קניתי בורקס בשר אצל ההוא שמכר מול הבניין המרכזי של 'דן' שם והיה זורק את הביצה קשה לאוויר ונותן לה להימעך עצמאית בדרכה חזרה לדלפק.
תודה, זה אחלה קליפ מה שהבאת. ההמולה שם זה בדיוק מה שאהבתי
לאסוף כנות זה גם רעיון טוב :)
זאת 'שלי' אספה כנים...
ולא, לא נראה לי שכל כך כיף להם, אפילו שהבנצ'מרק (אנחנו) לא מאוד מאתגר
מה פתאום בלי, יש לי זוג חדש שנראה כמו אחד שעולה 1,300 שקל
איך שאת יודעת מייד להגיע לעיקר...
צודקת :)
רק רציתילהדגיש.
כי אהבתי לדמיין "מה שהולך שם" אצלך בראש.
:-)
הדבקת אותי עם הדימיון שלך..
צודקת, חשבתי על שאול יצא לי דוד :)
הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה- נאמר על שאול.
אני עוד נתקעתי באישה (שלקרוא לה נפקנית/זונה לא יהיה בלתי מהוגן). המוח שלי רץ לדיאלוג שלם של איסוף "כן". אל תשאל מה הולך שם.
גם לי יוצא לעבור שם מדי בוקר בדרכי לעבודה, ובכל בוקר אני מצלמת בזכרון משהו אחר. בוקר אחד אלה הן שתי בחורות צעירות (גם אוספות כן, אני די בטוחה), שקצת לפני שמונה בבוקר הן עדיין/כבר נראות מחוקות. בבבוקר אחר אלה שני מהגרים שישנים כמעט כפיות על ספסל, רואים שקר להם. כל בוקר אני לא יכולה להמנע מלהציץ לתוך מקום אחד, שמבחוץ נראה כמו איזו שווארמיה, בפנים יש בר עץ מיושן ועשן סיגריות ואנשים ששותים אלכוהול. לפני שמונה בבוקר.
אני הולכת מהורהרת כל בוקר, אתמול אפילו היה לי דיון עם חברה על מיסוד הזנות בעקבות חוויות הבקרים שלי.
תראה איזו חוויה אנתרופולוגית עברת, וכל מה שרצית היה משקפיים (אתה זוכר מה אמרו על דוד, הלך לחפש אתונות ומצא את המלוכה)
- שהגיש,
ב- ש'.
אגב,מה שם בית הקפה שהגיע לך קפה מהביל,מתובל וריחני?
או לפחות באיזה רחוב הוא ממוקם?
אולי אזדמן לשם בעצמי מתישהו כדי לטעום ממנו.
:-)
נכון,גם אני מרגישה באופן דומה בכל פעם שיוצא לי (לעיתים נדירות) להסתובב שם.
כמעט כאילו אני בארץ אחרת,זרה.
פתאום אני החריגה,אני השונה,האחרת,"הישראלית" שמתלבשת שונה מהם,שנראית אחרת בצבע ובתוי הפנים.
אני מוכרחה להודות שלצד זה,
לעיתים אני גם חשה חוסר נוחות או פחד.
אל תשכח שאני כבחורה - זוכה לנעיצת מבטים חודרת,שהיא לא תמיד נעימה.
אתה ,כגבר, מן הסתם פטור מזה.
הפוסט שלך השאיר אותי קצת בלי אוויר.
יש משהו בפערים האלה שמכה חזק. עמוק בבטן.
וכמה אקזוטי שזה לא נקרא, ומלא טעמים וקולות אחרים (לגבי הריח אני לא בטוחה שהוא שונה),
זה גם מלא עצב.
ולא ענית, אתה אוהב או לא אוהב סקס?
:)
אחלה יום שיהיה לך
שנה שלמה התחנה המרכזית היתה לי סימן שעוד קצת ואני חוזרת הביתה
למרות העשן והרעש היה כייף לרדת שם מהאוטובוס מהצפון, ולעלות על האוטובוס האחרון בדרך הביתה, בדר"כ עם מאפה שקניתי באותו מקום תמיד
לא ביקרתי שם כבר המון שנים. נשמע לי שלא ארצה לראות אותה ככה
(חוץ מזה שאנשים שהולכים רק בחבורות זה מלחיץ)
http://www.youtube.com/watch?v=X_ZTR5_N4Wg
יפה. אולי בכלל כיף לאריתראים הרבה יותר מאשר לנו, כשאתה פורט יום בחיים לרגעים קטנים ומגניבים.
(אוספת כנות... חחח אהבתי)
אז שוב אתה בלי משקפיים?
ומי קונה משקפי שמש בתחנה הישנה?