תפור לפי מידה - אחד למיליון

לצפייה במסך מלא

תפור לפי מידה - אחד למיליון

‎26

תכנים אישיים

36 תגובות יום חמישי, 11/2/10, 01:38

"היי אני עמית, ואשמח להכיר." אם בא לי אז אני מצרף גם סמיילי בגוף ההודעה, ואם יש לי קצת מזל אז התשובה לא תאחר להגיע. היא יכולה להגיע בו באותו יום ועד כדי פרק זמן של שבועיים ימים. כן, ניחשתם יפה - זו לשון ההודעה שאני בדרך כלל משגר באתר ההכרויות שלי - JDate. אוי נו, שוב אתה הולך לכתוב לנו על כמה שאתה מסכן? עזוב אותנו, היינו כבר בסרט הזה. רק תרשו לי להוסיף שכבר מזה זמן אני מנסה לפצח את הגן הזה של ההכרויות ברשת ובכלל. ולא, זה לא מפני שאין לי חייים ואני איזה טיפוס אומלל, אלא מפני שאני מוצא את הרשת כקרקע פורייה אך ממש לא בתולית, שתעזור לי, ואולי לעוד כמה לפחות, להגיע אל המנוחה והנחלה במציאת אותה אהבה נכספת.

אוטוטו הוא מגיע אלינו בצעדי ענק, וזה מזכיר לי לא לשכוח לקנות כרטיסים להופעה של דילן שאינשאללה יגיע כבר, אבל לא בדילן עסקינן וכבודו אכן במקומו מונח, אלא שהפעם אני עומד לעסוק בחג האהבה הבינלאומי, העולמי, הוורוד הזה עם הלבבות - וולנטיינס דיי! אנ'לא משהו בלכתוב באנגלית בסדר? אז תרדו ממני? תודה. זו תמיד סיבה למסיבה כל "החגים" הבין-לאומיים האלה, ותנו לנו רק לחגוג ובטח יהיו מלא בחורות ובחורים שווים, ובסוף הערב? אנחנו, הסינגלים כן, לבד תחת הפוך. אממם, טיפה עגום בכלל, ובפרט שמדובר בחג האהבה שגם ככה הגויים הסכימו להשאיל לנו בתור עוד איזה סוג של טובה, נגיד כמו גם בסילבסטר.

אז פנו אליי השבוע מתפוז, יש אתר כזה - באלוהים. ושאלו אותי אם אהיה מוכן ללכת לסקר מסיבת עיתונאים שעורך JDate (פרסומת גלוייה, פרסומת גלוייה, פרסומת גלוייה) לרגל חג האהבה שילווה בהשקת המראה החדש של האתר וכל מיני תוספים כדוגמת 'פיצ'רים' מגניבים. מה זה פיצ'ר? זה כאילו משהו שקשור במחשבים, אבל עזבו, אנ'לא ממש מבין בזה. אמנם זה היה ברגע האחרון, כלומר יום לפני הארוע המתוכנן, אבל בוינא, סחבק, כאילו אני, מוזמן על תקן של אוחז בטייפ דיגיטלי שגם יודע להקליט?! ללא ספק הזדמנות נדירה של פעם בחיים. נתתי את הסכמתי הטנטטיבית, כאילו אסור שיהיו לי ישיבות חשובות באותו היום, יש מלא ישיבות ועוגיות בהייטק גם ככה, אז אולי כן? ובטח יהיו לפחות כמה עוגיות גם במסיבת העיתונאים שכבודו רם הדרג והמעלה זה עתה הוזמן אליה?

בבוקרו של יום שלישי האחרון שמתי על עצמי את החליפה של העיתונאי, מי שיישמע, פחחחח! התמזל מזלי, מותר גם לי פעם קצת מזל מה יש?! ומסיבת העיתונאים התקיימה חמש דקות מרחק הליכה איטית עם כל כובד משקלו של המעיל שלי, ממקום עבודתי, מה שעוד יותר הכשיר את הקרקע. ואם זה עוד לא מספיק, אז לראייה עוד התקשרו אליי כמה מהמארגנות בכדי "לרשום" אותי, ורק אם תוכל לאשר במייל חוזר? מאשר מאשר. עכשיו אין יותר סלבריקה ממני, תנו לאגו כנפיים ויד לדמיון, קומה שביעית במעלית והנחיתה רכה ומלטפת.

"אהלן עמית, איזה יופי שבאת, חיכינו לך" פשוט הייתם צריכים להתקשר, זה באמת שום דבר, אני עובד פה קרוב - בקטנה. עכשיו תבינו, זה לא שלא הייתי בארועים מפוארים בכל שלושים ושבעת החורפים שלי, אבל לזה ממש לא הייתי מוכן. הוד והדר, אירוח כיד המלך. היה נדמה לי שאני מביט במלא כיבוד, מגשים על מגשים של פינוקים, יין, שמפניה, תותים, ירקות חתוכים, ירקות חתוכים לייט, בורקסים, קרוואסונים ורק תבקש. הם אכן היו ממש נחמדים, ישר פינקו אותי עם קפה הפוך שהגיע על מלצר, ומרוב שלא היה לי נעים - הייתי מוכרח לתקוע איזה קרוואסון אחד, קטן. קצת הצטערתי שלא הבאתי את החבר'ה מהעבודה גם, אבל ככה זה שאתה סלבריקה צנוע, מה לא?

פרצופים מוכרים, את חלקם אני כבר מכיר מסצנת הבלוגים, אי אילו כתבים מכל מיני עיתוני רשת למיניהם, וגם אני טוב? הם חיכו קצת לעוד כמה כתבים מהמדיה, שמים לב שאני כבר מדקלם את הז'רגון נכון? ואז נקראנו כולנו להיכנס אל עבר חדר הישיבות. אני מחליט עם עצמי תוך כדי, שהפעם אני הולך לתת את הגיג השקט שלי, כאילו פעם ראשונה שלך? שתוק ותקשיב.

חדר הישיבות, או יותר נכון השולחן של חדר הישיבות שגם עליו לא חסו, היה עמוס מכל טוב והפעם זה כלל בנוסף מפה לבנה יפה עם נרות דולקים, התותים שוב כיכבו, וכוסות השמפנייה בינתיים ריקות. אפילו עט לא הבאתי איתי, שלא לדבר על דף. כל הכתבים שם עם לפטופים פרוסים לרווחה, טוויטרים, איי-פונים, פייסבוקים, מצלמות - הכל. וכל המרבה, הריי זה משובח. כל שמנה וסלתא של JDate ישבה שם והציגה לנו - העיתונאים כאילו דה! את המראה החדש של האתר ביחד עם נציגים של משרד הפרסום, עוד איזה חברת תדמית, וכל מי שיעזור בהפקת הבאזז החדש הזה, ולזה רבותיי אני קורא - קמפיין של אהבה.

אז מכל מה שנאמר החלטתי לקחת נתון אחד גס שאוזכר על ידי נציגי האתר. הטענה הרווחת היא, שקיים שוק של כמיליון פנויים ופנויות בארץ, ושחצי מיליון מהם רשומים באתרי הכרויות, וחלקם אפילו בכמה אתרים במקביל. חישוב קצר שלי, אנחנו נגיד בארץ איזה שבעה וחצי מיליון תושבים? ואם זה באמת המספר, וגם אם זה רק בערך, אז זה חתיכת מספר מכובד. תזכירו לי אבל לא היינו פעם עם נבחר, עם סגולה עם כל המסביב? אז אנחנו היום אותו עם - וזה אחלה, אבל כל כך הרבה פנויים פנויות? וואלה?! אז איך לעזעזל אנחנו לא מוצאים אהבה?

הנה הנשק החדש. יש להם פיצ'ר חדש באתר - JMeter. בעצם זה שאלון שמורכב ממלא שאלות, מבוסס על מודלים סטטיסטיים ופסיכולוגיים, וזה אמור לשפר מאוד את הסיכוי שלנו לסנן יותר טוב, או חלילה למצוא. שורה תחתונה? זה ייעלה עוד עשרה שיקלונים בחודש, פעם זה היה בחינם וגם אז לעניות דעתי זה לא היה כזה וואו. ת'כלס? שואלים אותי? את המודלים הסטטיסטיים הייתי משאיר לשוק ההון או לדומיו. עם אהבה זה טיפה יותר מסובך, והרבה יותר מהכיוון של הלב או הבטן. מה לא?

אז מה כן? מה, אתם באמת חושבים שאני איזה בעל תשובה? אממם, צר לי. אבל כן, יש איזה 5000 זוגות על פי הערכה שכן נישאו דרך האתר, ואפילו שני זוגות הוזמנו למסיבת העיתונאים שלנו, פלוס התוצרת שלהם, ואכן זה היה מראה משובב לראות וכן לקוות שזה אכן יכול להצליח. אז מה הקטע? אתה כאילו בא למכור לנו את JDate? אממם, צר לי פעם שנייה. כן, התרשמתי שהחבר'ה שעוסקים בביזנס הזה של האהבה אכן פטריוטים ומאמינים במוצר שלהם, וזה דווקא מעודד לראות שהם עושים את זה במלוא הרצינות והחשיבות - נו טוב, עניינים שבלב. ולכל הסקפטים שבינינו, הם אף הוסיפו וציינו שאת כל המתחזים למיניהם שגם מופיעים שם באתר ימים כלילות, הם מעיפים ואכן עוסקים במלאכת הקודש של ניקוש כל מיני עשבים שוטים - ויש שם כמה כאלה, ולא רק ב- JDate.

בנימה אישית, אין לי שום טובות הנאה כאן, ואני משלם על המנוי שלי בדיוק כמו כולם. זה לא באמת משנה אם זה אתר כזה או אחר, ויש לפחות איזה עשרים אתרים כאלה שפעילים בארץ. עוד לא באמת פיצחתי את הגן הזה של אתרי ההכרויות, פשוט כי אין כזה, וזה הכל בראש. אולי אחת המטרות היותר קשות לדעתי היא שיפור התדמית הלא ממש מפרגנת שנוצרה לכל אותם אתרים שמציעים בסך הכל את אותו השירות, בגין אי אילו עשבים שוטים, וגם שוטות, שמצליחים להטל בקהל הבאמת כן, והצמא לאותה אהבת אמת. כן זה אולי דורש קצת אימון או תרגולת אם תרצו - גם לסנן צריך לדעת, וגם, איך לא - לדעת לקחת הכל בפרופורצייה.

אז איפה להכיר? תכירו איפה שבא לכם, ושכל אחד יעשה את מה שמתאים לו. רוצים להכיר ברשת? רוצים במסיבה? רוצים שדכן? רוצים דרך חברים שלכם? רוצים ברמזור? בבר? בפאב השכונתי? ברכבת? בתור בסופר? בגינה עם הילדים? במשרד? בפקק? רבותיי, הכל בסדר, באמת. ובכלל מי אני שאטיף נכון?

עצתי לכולכם? פשוט לבוא בראש פתוח. לא לפסול שום דבר מהר מדיי ודווקא כן לתת צ'אנס כי בסופו של יום אפשר רק להרוויח. לקח עוד שבוע או פחות, הודעה כזו או אחרת, כן מנוי לא מנוי, אתר זה או אחר, לא רוצים בכלל להכיר ברשת? אחלה, גם זה לגיטימי, אבל בתור אחד שנמצא לא מעט ברשת - יש ברשת לא מעט יתרונות. תזכרו רק את המספר, יש שם מיליון! מיליון פנויים פנויות שם בחוץ שכמהים לאהבה, וחצי מהם נמצאים ברשת! בסוף אנחנו מחפשים רק את האחד שלנו, או רק את האחת שלנו. אז באמת באמת? זה לא צריך להיות כל כך מסובך נכון?

עמית

דרג את התוכן:

תגובות (36)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

שינויים בהרגלי הצמיחה

התחלתי לכתוב במרץ 2007, זה התחיל די כואב, אחר כך זה קצת נרגע, לאט לאט התרגלתי, ועכשיו אני גם נהנה מזה. תהנו :) עמית

פוסטים אחרונים

ארכיון