כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של גרייס

    לילה

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    סדקים

    22 תגובות   יום חמישי, 11/2/10, 02:11

    הילדה הזו זאת אני חשבתי לעצמי בכעס
     מה רוצים ממני,ילד כלב וגינה
     לא יכולה לא יכולה גם אם הייתי נורא מתאמצת
    האמת שום דבר לא הלך לי
    את מפוטרת אמרה לי המנהלת בסוף השנה
    אפילו לא שאלתי למה
    ידעתי שלא עשיתי כלום עם הילדים  ישבתי מול החלון ובהיתי בעצי האקליפטוס שבחצר
    אני אוהבת אקליפטוסים ,הם משרים תחושה של כוח וביטחון שורשים כאלה גאים לעצים
    לי ערבה בוכיה בקושי יש חצי שורש על האדמה הרועדת  הלא יציבה
     ניסיתי לגרום לילדים לצייר לשווא
     לא היתה בי התשוקה ללמד ציור
     השיעור שלי היה חופשי נתתי לילדים לעשות
     עבודה חופשית אינטואיטיבית הם לא הבינו כלום
     קשקשו  בתזזית שאולי לג'קסון פולוק היתה
     אבל הם היו כה חסרי השראה ,ילדים סתמיים בינוניים איזה שעמום
     אז זהו פוטרתי אני הולכת ברחוב נגררת עם תיק מטופש שחשבתי שיתאים למורה לאומנות
    בתחת שלי
     למי איכפת   אולי יהיה לי קצת שקט בראש
    קניתי כמה עגבניות, שום לסלט   וקינואה זה יספיק להיום
     הפסקתי לאכול בשר
     מגעיל אותי לא מבינה איך לא חשבתי על זה קודם
    כמה זה לא טבעי לאכול בשר
      מה את רוצה שאלתי את עצמי מה את רוצה?
    צריך לעשות סדר בראש 
    אולי לחפוף את השיער זה תמיד מרענן לי את המחשבות
     אני נכנסת לחצר שמקיפה את הבית

    חתול שתום עין מביט בי ומחייך
     הוא שחור המניאק

    אני יורקת שלוש פעמים

    ויודעת שהלך עלי,,,

     


    (c) כל הזכויות שמורות לגרייס ל






     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/10 21:08:

      כתיבה זורמת ואמיתית. מאוד נהניתי לקרוא. גם לי יש חיבה סמויה לעצי אקליפטוס (איך הולך השיר? "חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה וריח המלוח על המים...")

      לגבי המניאק, מאז שפעם יצא לי לגדל חתולה שחורה וכ"כ פשושית, אז  כבר אין לי אמונות תפלות בעניין. אולי כדאי גם לך לנסות...

      דרך אגב, גם אני לפעמים חופפת את הראש מהסיבה שציינת:))

       

        13/2/10 12:40:

      הטקסט שלך הזכיר לי את זה:

       

       

      החלון / דליה רביקוביץ 

      מה כבר עשיתי?

      אני שנים לא עשיתי כלום.

      אני רק הסתכלתי בחלון.

      טיפות גשם נספגו לתוך הדשא,

      שנים על שנים.

      זה היה דשא רך ומשובח.

      שחרורים התהלכו עליו.

      אחר כך פרחו מחרוזות דקות של פרחים זעירים

      בודאי באביב.

      אחר כך צבעונים,

      נרקיסים אנגליים,

      לוע האריה

      שום דבר מיוחד.

      אני שום דבר לא עשיתי.

      חורף וקיץ התהפכו בין גבעולי הדשא.

      ישנתי כל כמה שאפשר.

      היה זה חלון גדול די הצורך.כל מה שיש בו צורךראיתי בחלון.

       

        13/2/10 07:03:

      נהדר

       

      השיר הזה הופך את כל הזכויות שמורות לשמורת טבע!

        12/2/10 22:42:

      יקירה,

      כרגיל נ ה ד ר ת.

       אישית, לא אוהבת סדקים, מכל סוג: הם תמיד מסמנים לי תחילת תהליכים לא טובים.
      כל היום, היום הייתי עם השיר הזה בראש. תקשיבי ומקווה שתאוהבי.

      סופ"ש מצויין

      יוליה

        

      http://www.youtube.com/watch?v=aTuKDK9U0qg

        12/2/10 20:52:


      ובמקום הזה

      עומדים להתחיל.....

        12/2/10 15:22:

      יש סדקים שדורשים שיפוץ

      את אמנית

        12/2/10 13:44:
      היבוא יום ונתאוששה?
        12/2/10 09:48:


      זה עצוב גרייס אבל תמיד נפתחת דלת חדשה.

      תשמרי על ההומור שלך:

       

      צריך לעשות סדר בראש 
      אולי לחפוף את השיער זה תמיד מרענן לי את המחשבות

       

      שבת נעימה לך ורק טוב

       

        12/2/10 07:57:
      נוגה ויפה. אל תקחי ללב, גרייס יקירתי, השמש עוד תאיר לך. את מיוחדת  *
        12/2/10 07:32:
      קטע כן ומרשים.
        11/2/10 20:18:

      חתול שתום עין מביט בי ומחייך
       הוא שחור המניאק

      אני יורקת שלוש פעמים

       

       

       

      איזה הלך עליך? חתול שחור הוא בסך הכל חתול אפור כהה עם פיגמנטציה מוגברת, גרייסי יקירתי. ועינו לא רעה, הרי הפסקת לאכול בשר, אז ממה את מפחדת? והילדים בכיתה, זו לא את, זה המורה משנה שעברה שהרסה להם את הדמיון. אני בטוחה.

      גרייסי, איזה טקסט מופלא!

      תודה יקירתי ו*

      לאה

        11/2/10 20:06:

      פשוט ויפה
        11/2/10 19:31:

      את אשה הצולחת מירבצי עזובות

      קובעת דיני תבונתך לשורשי החופש... 

        11/2/10 19:17:

      טפו, חתול שחור :) בסה'כ הוא חתול. הכל עניין של אמונה, גם ההצלחה. איזה יופי כתבת גרייס. כתיבת קישקע אני קוראת לזה.
        11/2/10 19:00:
      (אני) אתרגם את יום זה בחייך לאנגלית.
        11/2/10 07:52:

      אין עלייך ערבה חצי בוכיה
        11/2/10 02:53:

      נ.ב.

       

      גם אני שנאתי ללמד טימטום, גם לא אוהבת ללמד קטנים. אוהבת רק בני עשרה, כשלימדתי אומנות בתיכון זה היה הכי כייף !

       

      (:

        11/2/10 02:52:

      כתוב נפלא גרייס.

       

      כייף לקרא אותך כשמחשיך. זה מן פיאנלה ליום.

       

      רונית

        11/2/10 02:36:

      כן

      כתבת גם אותי 

      }{

      לילה

        11/2/10 02:27:
      אני חושבת שכתבתי בשבילך בשבילי ,אוהבת אותך תודה,
        11/2/10 02:19:

      כן החתול השחור הוא מאנייאק

      אבל הוא שם בשבילך

       

      ובכיתי עכשיו כשקראתי את זה

      בכיתי

      כן מה רוצים מאנשים מיוחדים כמוך

      ואני מרשה לעצמי להגיד גם כמוני

      מה רוצים

      שנתיישר עם הקו הכללי של החיים?

       

      מה פתאום לא מסכימה

      וחוץ מזה אם אני הייתי המנהלת

      לא הייתי מפטרת אותך

      הייתי מפטרת את הילדים הבינוניים

      לא אוהבת בינוניים

      אוהבת אותם חריגים, מצויינים ואפילו

      טיפשים אבל עם טוב לב

      טיפשים_רעים לא אוהבת בכלל

      ואותך אני הכי אוהבת כן כן אותך

       

      נ ה ד ר    ג ר י י ס י

      !

      }{ שטוטה

      פרופיל

      גרייס ל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      התקשורת לקויה רשת דפוקה

      למה את צריכה להיות יפה להטריף את עצמך בשביל מי ולמה

      אני קוראת כל כך הרבה בלוגים וחושבת לעצמי שזה מין מונולוג ארוך ובלתי פוסק על הבדידות