כמו בכל בוקר, נשק לה על שפתיה ויצא לעבודה. היא עוד התעכבה מעט להלביש את התאומים. ידעה שתאחר ונשבעה שבפעם הבאה לא תוותר לו. עם כל הכבוד לפגישותיו, ללקוחות, למסעותיו בדרכים, גם לה יש מחוייבות כלפי המשרה שלה וכלפי הבוס. נמאס לה כבר למלמל דברי התנצלות, ואחר כך כל היום לרדוף אחרי הזנב של עצמה כדי לסגור את הפערים. מקפיד לצאת מוקדם, כדי להימנע מהפקקים, מספר לה תוך כדי התארגנות על יעדי נסיעתו באופן כללי. לא שוכח בערב, לפרט יותר. להיות מתואם עם מה שסיפר לה בבוקר. כדי שלא תדע. שלא תחשוד. מדי פעם מוצא את עצמו עוצר ולא בטוח מה כבר סיפר, מה כבר שיקר והאם השאיר עקבות. כבר שנים הוא מצוי בתפקיד מסווג, חתום על עשרות טפסי סודיות, חי את חייו האמיתיים לצד חייו הרשמיים. היא לא יודעת כלום. זה היה אחד התנאים. קיבל רכב, עם לוגו, ואתר אינטרנט מושקע ופיקטיבי. קיבל סיפור כיסוי ונצטווה ללמוד אותו בעל פה, כדי לא לטעות. לגרום לה להאמין ולדעת. כשנקרא למלא את התפקיד חשש. לא היה בטוח שיצליח לנהל חיים כפולים. את החיים שמתחילים כשהוא נכנס לרכב, ואת החיים האחרים שצצים כשהוא יוצא ממנו בחניה ליד הבית. מצא עצמו אפילו לוקח סדנת משחק כדי להפוך את ההסוואה לאמיתית. ההתחלה לא היתה קלה. חשב שהמתח מטריף אותו. לא רק המשימות שדרשו ממנו את מלוא תשומת הלב, אלא גם הכיסוי שהכניס אותו ללחץ כדי שלא יטעה. אבל עם הזמן התיידד עם השקר, והביא את המשחק שלו לדרגת אומנות. ביד בוטחת רקם את סיפור חייו השיגרתיים, שותל במוחה של זוגתו קטעי זכרונות פיקטיביים. הוא אפילו הצליח להפתיע את עצמו מהיצירתיות בה רקם את חייו. במרוצת השנים גילה שסיפור הכיסוי שלו, החלומות אותם טווה וסיפורי הצבע בהם תיבל את חייו שלא קורים עוזרים לו למעשה לצלוח את שגרת חייו האמיתיים, החשאיים. בכל פעם שחש שלא יוכל עוד להתמודד עם המתח, נדד במחשבותיו אל עולמו הבדוי, צובע אותו בפרטים מלבבים ובסיפורי הצלחה. כשהכיר את האישה האחרת, היה השקר כבר חלק משגרת יומו. האדרנלין שזרם בעורקיו בעוצמות כשהיה יוצא למבצעים אליהם נשלח על ידי מפעילו. האדרנלין שהיה שמור רק לחייו החשאיים, האדרנלין שנעלם מחייו האמיתיים, שהיו, אם חושבים על זה, רק פסקה קטנה בתוך סיפור חייו, האדרנלין הזה פיעם בו עתה בעוצמות שהיו זרות לו מחוץ לעולם ההוא. ההתאהבות שלהם היתה מיידית. סוערת. הוא גילה, שבזמן שבנה את עולמו הבדוי, השגרתי והאפור של שכיר פלוס אישה תאומים וכלב, הוא שכח גם לצקת לסיפור התרגשות ואהבה. הוא גילה שלמעשה אשתו היא רק כלי משחק במסכת חייו המפותלת. והוא גילה גם שהאישה החדשה בחייו מעירה בו את כל מה שהיה חבוי בו שנים כה רבות. היה סופר את השעות עד שיוכל להיות שוב במחיצתה. לנשום את עורה, להתחבק איתה, לאהוב אותה. לסעור איתה כפי שלא סער כבר שנים. בבית הכל נמשך על מי מנוחות. מהם עוד מספר פרטים חסויים בשבילו. שקר הוא שקר, בין אם מדובר בחסיון מבצעי או בחסיון הלב. האתגר היה כעת לרקום חיים נוספים מול המפעיל שלו. א' היה ידוע בעיניו החדות היכולות לראות הרבה מעבר. א' קרא אותו תמיד כספר פתוח, מכיר אותו, לעיתים יותר משהכיר את עצמו. א' היה למעשה הדמות היחידה אתו היה בקשר. עד כדי כך היה הארגון ממודר, שחוץ ממנו והאות הראשונה של שמו לא ידע כלום. היה נדמה לו ששמע פעם על ג' הבוס הגדול, אבל הכל נותר בגדר שמועה. הוא בנה לעצמו חיים חדשים. ביד אומן טווה את הסתרת אהבתו החדשה מעיני הבוס. ידע בדיוק לספר היכן היה ומה עשה, לרדת לפרטים, כמו תמיד, לשמור על אמינות. להבטיח שכל שעה בחדר בית המלון ההוא, תכוסה בסיפור חיים. תישזר בתוך מבצעיו, ותיספג בהם כאילו לא היתה שם מעולם. כשהודיע לא' שהוא מבקש להשתחרר לערב אחד מתפקידו, שחרור שיבטיח שכל כולו מחוץ לכל תרחיש אפשרי, כשסיפר שהסיבה היא ערב הוקרה מיוחד לאשתו במקום עבודתה, התפלא לשמוע שגם א' יהיה שם. 'כן גם אני מוזמן' אמר ולא הרחיב, אבל הבטיח לספר לו כשיפגשו באותו ערב. בדרך לארוע הסתכל על אשתו מהצד. ראה איך היא זוהרת ומתרגשת. גילה שוב את יופיה ונזכר בחיוך בסיבות שגרמו לו להתאהב בה. מחפש את הסיבות האלו עכשיו. קבלת הפנים היתה מפוארת. כולם נגשו לברך את כלת השמחה, גורמים לו להסמיק למשמע כל המחמאות. הבוס הגדול ניגש אליה באופן אישי. לוחץ את ידיה בחום, מתאר באוזניו את כל מעלותיה, מחפש בעיניו את אשתו כדי להכיר ביניהם. בזווית העין הוא ראה את א'. התנצל. השאיר את אשתו עם הבוס וקרב אליו. א' נתן לעצמו להשתעשע בו בשיחת חולין עד שניגש לעניין. 'הוחלט לסגור את היחידה. כן. גם לי זה בא בהפתעה. אל תדאג אגב, אנחנו דואגים לך למשרה חלופית, כך שמבחינת פרנסה אתה מסודר'. הגלגלים במוחו התחילו לפעול. לזה הוא לא ציפה. איך יפרד מחיים שלמים? איך יתמודד מעכשיו רק עם חיים אמיתיים? נגזר דינו של החצי הטוב שלו. של דמותו האמיתית הבדויה, וכל שנשאר לו כעת, חלפה המחשבה במוחו, הוא החצי השני. האפור. עוד לפני ששקעה סופית ההודעה אל תודעתו המשיך א': 'אני חייב לאמר לך, אגב, שסיפור הכיסוי של אשתך היה הרבה יותר טוב. ה"בוס" שלה, זה שעומד לידה, זה ג'. הוא הרגיש כאילו האדמה נשמטת תחת רגליו. חייו הנפרדים התמזגו באבחת משפט לידי ישות אחת. לידי סיפור כיסוי אמיתי שאפילו הוא לא יכול היה לרקום. רועד הוא הסתובב לאיטו, שולח מבטו למקום בו עמדה אשתו. הוא העביר לאיטו את מבטו ממנה אל מי שחשב עד היום שהיה הבוס שלה. מבטו המשיך לנדוד ועבר אל אשתו של ג' שעכשיו הצטרפה אליו. עיניו נפערו באימה והדם אזל מפניו. |