כותרות TheMarker >
    ';

    מיתוג - הדת החדשה

    מטרת הבלוג היא להרהר ולערער על משמעות המיתוג. מהו המותג בשבילנו, איזה צורך הוא מספק עבורנו, כיצד המותגים מסייעים לנו למתג את עצמנו (בשבילי המותג זה אתה).

    למה עכשיו, למה ככה, האם מיתוג הוא הדת החדשה? באיזה אופן מספקים לנו מותגים תחושת השתייכות, קהילתיות, בהירות, ערך עצמי ודימוי חברתי.

    מוצא האדם מהצפרדע – על האופן בו הרשתות החברתיות שינו את מושג הפרטיות

    4 תגובות   יום חמישי, 11/2/10, 13:21

    מכירים את המשל המפורסם על הצפרדע המתבשלת? לפי המשל, אם נשים צפרדע בתוך סיר עם מים חמים היא מיד תקפוץ ממנו. אולם, אם נעלה את טמפרטורת המים בהדרגה, היא תתרגל לחום ללא הבחנה כי הוא מסכן את חייה, תישאר בסיר ותתבשל למוות. הנמשל הוא כמובן בני האדם והאופן בו הפרטיות האישית שלנו מתבשלת למוות בסיר הרשתות החברתיות.


    חזרו רגע שלוש שנים בזמן, לתקופה שפייסבוק עדיין לא היה כאן, ודמיינו שהיו באים אליכם בהצעה שמאות (אם לא אלפי) אנשים, שאת רובם אתם כלל אינכם מכירים, ידעו בכל רגע נתון כל פרט מחייכם האינטימיים: יראו תמונות שלכם מהטיול לדרום אמריקה במקרה הטוב, ושיכורים כלוט מליל אמש במקרה הרע, ידעו מה שם הוריכם, אם נפרדתם מבן הזוג, לאיזה אירועים אתם מתכננים ללכת, באיזה מצב רוח הייתם אתמול. בנוסף לכך, היו מציעים לכם, על חלק מהמידע הזה כלל לא תהיה לכם שליטה: אנשים יוכלו לצלם אתכם, להעלות את התמונות לרשת ולתייג עליהן את שמכם. זאת ועוד, דמיינו שאנשים שאינכם מכירים יקראו לכם בשמכם באמצע הרחוב ויאמרו: "שמעתי שאת מתכננת ירח דבש בארגנטינה" או "אז איך הולך עם חיפושי העבודה?". לא הייתם מיד קופצים מהסיר?


    ומה אם היו אומרים לכם שכל זאת יקרה מרצונכם החופשי ומיוזמתכם? שאתם תהיו אלו שמעלים את התמונות, הסיפורים, ההגיגים. שאתם תהיו אלה שתאשרו לאנשים זרים לקחת חלק בחייכם האינטימיים. ולא רק שתאשרו באופן פסיבי - כי אם גם תבקשו מהם לקחת חלק בחייכם באופן אקטיבי. הגיוני?


    עצרתי רגע לחשוב על מושג הפרטיות בכלל, ועל הפרטיות האישית שלי בפרט. אם נסתכל על "פרטיות" כמושג המתייחס לאפשרות לבחור איזה מידע אנו מוכנים לחלוק עם הסביבה, הרי שהפרטיות של היום מתבטאת באפשרות לסדר אנשים בקבוצות ולשנות את הגדרות הפרטיות עבור חלקן ליותר מחמירות (עמיתים מהעבודה יוכלו לראות שינויי סטטוס, אבל לא את התמונות מהחופשה המשפחתית). מבט בחשבון הפייסבוק שלי מלמדני שאני מגנה על פרטיותי בפני כשלושים אנשים מתוך 632 "חברי" הפייסבוק שלי. והרי נמוגה לה תפישת הדימוי העצמי שלי כמי ששומרת על הפרטיות שלה.


    להתלונן על אובדן הפרטיות בעידן הרשתות החברתיות זה כבר עניין ישן. אולם, חידושים טכנולוגיים שהולידו יישומים מבוססי מיקום, הם אלה שמאיימים לנגוס ביס נוסף ועסיסי מהפרטיות המעטה שנותרה, ומעלים שוב את הדיון לסדר היום.


    אני מודה ומתוודה - אני אוהבת יישומים מבוססי מיקום. הם נהדרים בשביל למצוא את האוטו יום אחרי שהחניתי אותו. הם נפלאים בשביל למצוא מסעדה בסוף שבוע בראש פינה. כעת מגיעה אלינו טכנולוגיה מופלאה זו, משתלבת בעולם הרשתות החברתיות, ומעניקה לנו את האפשרות לדווח לכל חברינו לא רק היכן הייתי אתמול, אלא היכן אני נמצאת בכל רגע נתון. מעתה הציוץ בטוויטר יכול להכיל גם Geotagging - כי לא מספיק לדווח על מה אתה חושב כרגע, משנה היכן אתה חושב את זה.

    רשתות חברתיות מבוססות מיקום - זהו הדבר הבא בעידן הרשתות החברתיות. כך לפחות הוכרז אתמול בדה-מרקר. מאחר שאני רואה עצמי כמאמצת מוקדמת של חידושים, אצתי רצתי להירשם ל"פורסקוור",  רשת חברתית בסלולארי אשר מזהה את מיקומי, ומאפשרת לי בלחיצת כפתור אחת לשתף אותו עם כל חברי - באפליקציה, בפייסבוק ובטוויטר. באופן זה אני יכולה לגלות אלו מחבריי נמצאים אף הם במקום, וכן לקרוא ולשתף חוויות, מידע וטיפים על המקום.

    לכאורה, שירות מתבקש בימים אלה שכולנו מסתובבים עם אייפון או עם טלפון חכם מסוג אחר, בימים אלה של חיפוש מידע אקטיבי, של צרכנות מודעת וכח צרכני גובר, של שיתוף מידע בלתי פוסק, של צורך בהשתייכות לקהילה מקומית, ובימים אלה שדמותנו הוירטואלית והממשית מתמזגות זו בזו, והופכות לישות אחת.

    באופן לא מפתיע, גוגל מיהרה לצאת עם תשובה משלה. שירות גוגל באזז שהושק אתמול, כולל בתוכו אלמנט של עדכון מבוסס מיקום: המשתמש, המעדכן שורת סטטוס היישר ממכשיר הסלולארי שלו, יכול להציג בפני חבריו גם את מיקומו הפיסי על גבי Google Maps.


    אני ממשיכה להפליג בדמיוני שלוש שנים אחורה. לימים בהם "האח הגדול" נתפש כדמות חיצונית הצופה מבחוץ על מעשינו. והלא כיום האח הגדול נמצא בכל אחד ואחת מאיתנו הצופים, מעדכנים וממשמעים את עצמנו. לפני שלוש שנים כל זה ודאי היה נשמע לי מופרך. היום, בצורה מעוותת כלשהי, זה נשמע לי לא רק טריוויאלי כי אם אטרקטיבי. לאחר השתלטות הפייסבוק על חיינו, השתלטות שאינה עוינת אלא מרצון, התחלנו להתבשל לאט לאט בתוך המים הרותחים של אובדן הפרטיות, ועתה - אנחנו קופאים בחרדה בתוך הפומביות הרותחת ומפחדים לזנק החוצה מן הקלחת.

    עכשיו, סלחו לי, אני משתוקקת כבר לנסות את האפליקציות החדשות שלי. כי גם אני בסך הכל צפרדע שנהנית להשתכשך במים הרותחים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/2/10 16:07:

      צודקת 100 אחוז. ביכלל כל האינטרנט מבוסס על אובדן פרטיות . תוסיפי לזה עם התפתחות והתפחות הקהילות זה נעשה יותר ויותר כגריפת מידע על הגולש. מה שמביא בקלות יתרה גם לאקרים להגיע לכל גולש בייתר קלות. ומידע שווה לכסף. מידע נימכר. הלאה.

      ויש אינטרס מיתחת לכל דבר.

      (--:

      אישית תקבלי כוכב שלילי ממני .

        11/2/10 21:10:

      אני חושבת שכל הגדרת המרחב הפרטי השתנתה כיום,

      בדיוק כפי שהשתנתה הגדרת הפרטיות (כי היום ההגדרה היא כבר "settings"...)

      אני אמנם מודאגת מאובדן הפרטיות, אבל באותו הזמן גם נלהבת מההתפתחויות הטכנולוגיות האלה

      If you can't beat them - be the first to adopt them

       

       

       

        11/2/10 18:19:
      אני חושבת שפה אני שמה את הקו האדום שלי...כמו שאני לא אוהבת שאנשים רואים מתי אני און-ליין.
      הגאוסייטינג הזה מכניס אותי לוויברציות שלא הכרתי קודם, מה שגורם לי לפתח תסמינים חדשים אוסידיסטיים בכל הקשור למרחב הפרטי שלי 
        11/2/10 16:43:


      והנה תחזית עגומה למדי לגבי חיינו עם הגוגל באזז

      http://www.fastcompany.com/1545754/google-buzz-social-networking-realtime-advertising-personalized-location-aware-ads

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      noa tanua
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין