את גלית פגשתי בתחנה הישנה. מידי שישי ולפעמים בשבת יש לי זמן לקצת מעשים טובים וניקוי ארונות ואני מחלק בגדים שמיכות וכסף קטן לכל אומללי התחנה (לא לכולם אבל כל פעם חמישה שישה). גלית היא זונת רחוב בת 28 מאשדוד, היא התגלתה כחולת איידס בביקורת משרד הבריאות שעורכים לבנות מידי שבוע. לדבר עם גלית זאת חוויה מעצימה כי מצד אחד כשתראו אותה עם הפצעים שעל גופה הלכלוך והגוף הצנום אתם פשוט תרצו לברוח ממנה ואפילו להמנע מלנשום לידה..אבל כשמדברים עם גלית מבינים שמדובר בבחורה מדהימה אינטלקטואלית לשעבר שסיימה תיכון בהצלחה אבל האומללות שמבית וההתעללות של אביה גרמו לה לברוח למחוזות אחרים לידי אנשים שפלים ומנצלים.. וכך במקום לשבת במשרד ממוזג עם משפחה ילדים בבית וחיי חברה גלית מוכרת את גופה בחניונים חשוכים בתחנה ב-20 ש"ח ומחכה ליום שגופה יקרוס. כן ..הרופאים לא נותנים לה יותר משנה לחיות...גלית חיה בתוך שעון חול רק שאותה לא מעניינת השעה רק מתי יבוא הקליינט הבא כדי שיהיה לה לממן עוד מנה. כאב לי על גלית וכואב לי יותר שאין גם מה לה לעשות בעינינה.. אבל ישבתי איתה על מדרגות אחד הבינינים ,הבאתי לנו קפה משובח ועוגה מדהימה וביחד גרמתי לה לכתוב שיר קצר חויה מדהימה, שכשראיתי את האושר בעינה פשוט בכיתי בתוכי. אריזת מתנה: כשאחי קיבל מתנת יום הולדת, עתפו לו אותה באריזה נהדרת כשראיתי אישה קונה, בקניון עטפו לה הכל באריזה מהודרת תמיד כשרוצים להרשים ולהעצים מוסיפים עטיפה שלכל היא צועקת לכל דבר בסביבה הקרובה יש עטיפה או לפחות אריזה גם כשהלכתי בילדות לבית ספר עטפתי ספרים בנייר ובסרט אבל למה היום כל האנשים לידי נעטפים והולכים למקום של רק עצב כן גם אותי יעטפו בקרוב זה בסדר רק תזכרו שרציתי גם כתר את השיר כתבה גלית ממש בעזרה קלה ממני,, אולי זה לפחות זיכרון קטן וחיובי אחד שאוכל להציל מחייה האומללים כל כך ... |