כותרות TheMarker >
    ';
    0

    משנכנס אדר -ברכת החודש-שבת פרשת משפטים-פרשת שקלים -שבת מברכין חודש אדר תש"ע

    3 תגובות   יום שישי , 12/2/10, 11:00

     

     

    הנה עומדים אנו עוד מעט להיכנס לחודש אדר. או שמא נכנסנו כבר?

    זהו ספק רציני לאלה הלוקחים את החיוב של "משנכנס אדר מרבים בשמחה" בצורה רצינית. מתי אמורים להתחיל להרבות בשמחה בשנה מעוברת? האם כבר מאדר הראשון או שמא רק מאדר השני? לי אין הכרעה ברורה בעניין. לכן, אני מחמיר על עצמי בשאלה זו, ומנסה כבר מחודש אדר ראשון להרבות בשמחה. וכך אני מציע לכם, גם אם אתם נוהגים אולי להקל בשאלות וספקות אחרים – במקרה הזה עדיף להחמיר.

    נתקדם לעבר שאלה מהותית יותר בתחום השמחה, זו העומדת על קצה הלשון של כל אחד.

    איך? מה עושים כדי להרבות בשמחה? אם המעשה היה תלוי בגוף, בו אנו יכולים לשלוט היה קל לעשותו, אבל השמחה היא תחושה שבלב, איך שולטים עליה?

    שאלה גדולה היא זו, אך ננסה במאמר זה לפתוח פתח קטן לעניין.

    יודעים אתם את ההבדל בין מילון לאנציקלופדיה? במילון ניתן למצוא כל מילה שיש בשפה, ומספר שורות המבארות את פירוש המילה. ואילו באנציקלופדיה יש ערכים, עם מספר עמודים על כל ערך.

    במילון יש אלפי מילים, אחת מהן לא נעדרת. אין מבחינים בין מילה אחת לשנייה, שמא זו חשובה יותר מהאחרת. כל מילה נכנסת למילון. ואילו באנציקלופדיה בוחרים בקפידה את הערכים. מספרם של הערכים מוגבל, וכל "ערך" צריך שיהיה כזה שאפשר לכתוב עליו הרבה, לבאר ולהאריך. ולכן, מחשבה רבה ניתנת עוד בתחילת הדרך, לגבי מה ייכלל ברשימת הערכים של האנציקלופדיה.

    וזהו העניין כאן. להבדיל בין "מילה" לבין "ערך". להעלות את דרגת החשיבות של העניין הנידון. להבחין בין חשיבות כלשהי – לבין חשיבות עליונה.

    חשוב או חשוב מאוד

    משל, למה הדבר דומה? ניקח כדוגמא את תחום ההתעמלות.

    כל אחד יודע שזה 'חשוב'. רופאים ממליצים בחום, מסבירים כמה זה תורם לבריאות, ולכל מערכות הגוף. כולם מסכימים על זה פה אחד. ועם כל זאת, לא כל אדם נותן את הדברים אל לבו. יש מי שעסוק מדי ופשוט 'לא מסתדר' לו. חבל, אבל זו מציאות.

    אך מה עם אדם שלאחר בדיקה רפואית הרופא הבהיר לו שאם הוא לא יתעמל הוא עלול ללקות בהתקף לב נוסף ובזה תסתיים הקדנציה שלו בעולם הזה...? אדם שכזה כבר מסתכל על הנושא בצורה אחרת לגמרי. אצלו זה עלה דרגה, זה לא 'חשוב' (במרכאה אחת לפני ואחרי), זה "חשוב מאד!!!" (הפעם עם מרכאות כפולות, וכמה סימני קריאה לקינוח). העלאה זו בדרגה כבר תגרום לו לעשות את מה שצריך (כך אנו מקווים), תיתן לנושא את תשומת הלב הראויה ואפילו תדחה עיסוקים אחרים מפני הצורך הדחוף בהתעמלות גופנית.

    זהו המשל. ומה הנמשל? נתחיל בסיפור קטן.

    אי אפשר להגדיר שמחה כדבר 'חשוב'

    סיפר לי ידיד יקר, חסיד אחד, שזמן קצר אחר נישואיו הוא נכנס לקבל הדרכה מרבו. הרב הסביר לו אודות חשיבות מידת השמחה, כיצד זה צריך להיות יסוד שעליו נבנה הבית, זה מועיל לשלום בית ולחינוך ילדים ולכל שאר הדברים הטובים.

    "אכן", אישר החסיד, "זה באמת חשוב".

    "לא", תיקן הרב, "אי אפשר להגדיר שמחה כדבר 'חשוב'. יש הרבה דברים 'חשובים' בחיים, וכשהם חסרים – מסתדרים בלעדיהם...

    "אבל השמחה זה היסוד שעליו צריך לבנות את הכל!"

    להעלות דרגה

    בדיוק זו הכוונה. מרבים בשמחה על ידי שמבינים ששמחה זה לא דבר 'חשוב', אלא (אתם יודעים כבר מה אני עומד לכתוב) "חשוב!!!". זה עלה דרגה.

    צריך להבין שלא מדובר בעוד מילה במילון, אלא בערך באנציקלופדיה, ואז הלב ער יותר לשמחה, מחפש אחריה, מחשיב אותה – אז, תמצא מידה זו את מקומה הראוי. עצם בקשת השמחה מביאה את הלב לידי כך.

    הוכחה וראיה יש לי ליסוד זה. הרי מצוות רבות נכתבו בתורה, ובכולן הדרכה מפורטת כיצד לקיים אותן. יש חיוב להניח תפילין, לדוגמא, ופירוט הלכתי נרחב בכל שלב של הכנת התפילין ואופן הנחתן. וכך בכל מצווה ומצווה.

    כלומר, כמעט בכל מצווה. מה עם שמחה? הרי מצווה היא; פסוק מפורש יש אודות חובתה של מידה זו, של קיום מצוות מתוך "שמחה וטוב לבב", ועם כל זאת, אין הנחיות כיצד להשיג אותה, כיצד לקיים את ההלכה – הייתכן?

    הוא שאמרנו. מעצם הידיעה אודות חשיבותה, כבר תבוא ותגיע מידה זו אל הלב.

    מה שאנחנו צריכים לעשות זה להתחיל בהעמקת ה"חשיבות" (הפעם – בשתי מרכאות) של העניין, הלב כבר ימצא את המסילות הנכונות להשיג את המטרה.

     

     

     

     

     

     

     http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/hodesh.htm

     

     

     

    אז מתי ראש חודש בשנת תש"ע?



     

    הנה התאריכים:



     


    • חשון: ימי ראשון ושני, ה-18 ו-19 לאוקטובר 2009

    • כסלו: ימי שלישי ורביעי, ה-17 וה-18 לנובמבר 2009

    • טבת: ימי חמישי וששי, ה-17 ו-18 לדצמבר 2009

    • שבט: יום שבת, ה-16 לינואר 2010

    • אדר: ימי ראשון ושני, ה-14 ו-15 לפברואר 2010

    • ניסן: יום שלישי, ה-16 למרץ 2010

    • אייר: ימי רביעי וחמישי, ה-14 ו-15 לאפריל 2010

    • סיון: יום ששי, ה-14 למאי 2010

    • תמוז: ימי שבת וראשון, ה-12 ו-13 ליוני 2010

    • אב: יום שני, ה-12 ליולי 2010

    • אלול: ימי רביעי וחמישי, ה-10 ו-11 לאוגוסט 2010

     

     

     

     

     

     

     http://hl.ios.st/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=107437

     

    פינת ההלכה ומנהג

    שאלה: מה משמעותה של 'ברכת החודש' בשבת שלפני ראש-חודש?תשובה: בזמן שבית-דין היה מקדש את החודש על-פי ראיית הירח, היה "ראש בית-דין אומר: 'מקודש!', וכל העם עונים אחריו: 'מקודש! מקודש!'". לאחר שחדל קידוש החודש ונקבע הלוח על-פי החשבון, הנהיגו להכריז את יום ראש-החודש ברבים, בעיקר כדי לפרסם זאת בקרב העם. בחרו לשם כך ביום השבת, משום שאז כל הקהל נמצא בבית-הכנסת.נהוג להכריז זאת בעמידה, כעין זכר לקידוש החודש שהיה מעומד (ומתוך חביבות העניין, עומד גם הציבור כולו). יש נוהגים שהרב הוא המכריז, זכר לראש בית-דין. נהוג שהמכריז מחזיק בידו באותה שעה את ספר-התורה.נוסף על כך אנו מברכים את החודש הבא, ומתפללים עליו שיהיה לטובה ולברכה. בקהילות אשכנזיות מקדימים להכרזה נוסח 'יהי רצון', המכוון ישירות לחודש הבא, ובקהילות הספרדים - ארבע בקשות אחרות, כלליות, המתחילות גם הן ב'יהי רצון': על חכמי ישראל, על ישועת עם-ישראל והצלתו ועל בניין בית-המקדש והחזרת עטרה ליושנה.למנהג חב"ד מסתפקים בתפילת "מי שעשה ניסים". על-פי תקנת כ"ק האדמו"ר הקודם מליובאוויטש (שכתב כי זו "מצווה רמה ונישאה, המביאה שפע ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות") משכימים בשבת מברכים לבית-הכנסת לומר את כל ספר התהילים בציבור, ולאחר התפילה נהוג לערוך 'התוועדות' בבית-הכנסת, כדי לחזק ולהתחזק בתורה ובתפילה ובאהבת-ישראל, מתוך שמחה וטוב-לבב, ועל כל משתתף להמשיכה בסעודת השבת עם בני-ביתו. כל זה נעשה בתוקף מיוחד בשבת בראשית, שברכתה משפיעה על כל השנה.

    מ


    שבת מברכים

    שבת מברכים היא השבת שלפני ראש חודש, ונקראת כך משום שבשבת זו לפני תפילת מוסף מברכים את החודש הבעל"ט בנוסח הקבוע לכך בסידור. בקשר עם שבת מברכים ישנם כמה הוראות ומנהגי חסידים. מהם שתי תקנות מאדמו"ר הריי"צ: 1. לקרוא את כל ספר התהילים בהשכמה (לוח היום יום כ"ו כסלו), 2. יום התוועדות וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ לאדמו"ר שליט"א להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות אדמו"ר הריי"צ ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת).

    [עריכה] פרטי תקנת אמירת התהלים

    1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת. 3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים. 4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה’יהי רצון’ המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 5) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהילים. 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהלים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון.

    [עריכה] סיבות התקנה

    שבת מברכים הוא יום כללי המשפיע ברכה לכל ימי החודש, כנוסח “ברכת החודש” הנאמרת בשבת הזו: “חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה”, והמשכת הברכה תלויה בעשיית “כלי” למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהילים הוא כלי להמשכת ברכת ה’ לכל ימי החודש.

    לכן בשבת מברכים אומרים תהילים לפני תפילת שחרית, בשונה מאמירת תהילים מידי יום שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה.

    ומדוע לא היתה התקנה לומר תהילים בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ומשפיע עליהם כמו שראש מנהיג ומשפיע על כל הגוף?

    ראשית - אמירת תהילים בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר. שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו”כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו”.

    כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים: 1) השפעה ישירה ממנה לכל ימי החודש. 2) היות שיום ראש חודש הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש.

    לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה משפיע ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה.

     

     

    ברכת החודש

    ברכת החודש היא תפילה הנאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש (שבת מברכים, שנקראת כך על שם הברכה), ובה מברכים את החודש הבא, ומכריזים על מועדו של ראש החודש.

    אצל הספרדים ובני עדות תימן מקובלים השמות "הכרזת ראש חודש" או "תיקון ראש חודש".

    מהותו של מנהג זה נבע כדי שכל אדם יידע מתי יחול ראש חודש, שכן בעבר לא היו לוחות שנה כתובים ומודפסים לכולם, ולא כל האנשים היו באים לבית הכנסת בימות החול, בגלל טרדות שונות ועיסוקם במלאכה. לכן הכריזו על החודש הקרב בשבת, שכן זהו היום שבו כולם היו באים לבית הכנסת.

    בברכה מבקשים מאלוהים שהחודש הבא יהיה חודש עם פרנסה, בריאות, יראת שמים ובקשות נוספות. בחלק מהעדות, מכריז הגבאי את זמן מולד הלבנה, כדי שידע הציבור מתי אפשר לקדש את הלבנה.[דרוש מקור]

    לפי חלק מהמנהגים, בזמן הברכה מחזיק שליח הציבור את ספר התורה בידיו, שנמצא מחוץ לארון הקודש מאז הוצאתו לקריאת התורה. לאחר מכן מכריזים מתי חל ראש חודש.

    נוהגים שאין מברכים את חודש תשרי, שהרי זה ראש השנה, וכולם יודעים מתי יחול או מתוך אמונה כי כך השטן לא ידע את מועד יום הדין (ראש השנה), ולא יוכל לקטרג על ישראל.

    לפני ראש חודש אב נהוג במספר קהילות ספרדיות להשמיט את אמירת הברכה המקדימה להכרזה (יהי רצון) ותמורתה יש אומרים את סופה של הקינה "אשחר עדתי" לר' יהודה הלוי:

      מחדש חודשים / יקבץ קדושים / אנשים ונשים / לעיר הבנויה

    וזה החודש / לטובה יחדש / ורצון יצו האל / רב העליליה

       

    בדורות המוקדמים נאמרה כל הקינה, אך בדורות מאוחרים יותר, בשל ההתנגדות לאמירת קינות בשבת, הונהג לומר רק את סופה. כיום, אפילו תוספת זו הולכת ופוחתת, ובקהילות ספרדיות רבות (בעיקר בארץ ישראל) נהוג לברך את חודש אב ככל חודש אחר.

    שבת מברכים שבה נאמרת ברכת החודש נחשבת לשבת חגיגית, בקהילות האשכנזיות של מזרח אירופה (ובהשפעתן בארץ ישראל) בהן נהוג לומר מידי שבת את תפילת אב הרחמים אין אומרים אותה בשבת מברכים.

     

    שבת. עוד בטרם ניתנה תורה לישראל, ה' קידש את השבת וציווה לשמור עליה. "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות" (בראשית ב', א'-ג').

    הכנות לשבת. את העבודה מפסיקים בערב שבת מבעוד יום, כדי שנוכל להתכונן לכבוד השבת: להסתפר, להתרחץ ולהחליף בגדים. לכבוד השבת אופים חלות מיוחדות. לפני הדלקת נרות עורכים את שולחן השבת. על השולחן פורסים מפה לבנה. במקום שראש המשפחה יושב מניחים על השולחן שתי חלות מכוסות במפה קטנה. את החלות מכסים משני טעמים. הראשון, שבדור המדבר המן שירד משמים היה מכוסה בשכבת טל. השני, שיש לקדש תחילה על היין, אבל מכיוון שברכת המוציא על הלחם קודמת ליין, יש לכסותו, ולאחר מכן רק מברכים על הלחם. נשים מדליקות נרות שבת לכל אחד מבני המשפחה. זמן הדלקת הנרות כחצי שעה לפני שקיעת החמה.

    קבלת השבת. אחרי הדלקת הנרות מתכנסים בבתי-הכנסת לתפילת מנחה, קבלת שבת ותפילת ערבית. הברכה המקובל בין האנשים היא "שבת שלום". לאחר החזרה מהתפילה עושים קידוש על היין, כמו שנאמר: "זכור את יום השבת לקדשו".

    המלאכות האסורות בשבת. כתוב בתורה: "לא תעשה כל מלאכה", מכאן איסור מלאכה בשבת, אולם מהי מלאכה? חז"ל חישבו ומצאו 39 מלאכות חשובות הנקראות "אבות מלאכה" וכל מלאכה הדומה לאחת המלאכות האלה נקראו בשם "תולדות" וגם הן אסורות.

    הבדלה. במוצאי שבת מבדילים על הכוס. מברכין על היין, על הבשמים ועל הנר ומברכים: המבדיל בין קודש לחול וכו'.

    שבתות מיוחדות. בין שבתות השנה ישנן שבתות מיוחדות, הכל אחת מהן חידוש משלה: בסדר התפילה, במפטיר ובהפטרה.

    א. שבת מברכין: שבת שלפני ראש חודש. בשבת זו נאמרת תפילה או הכרזה על מועד ר"ח הקרוב.

    ב. שבת ר"ח: כאשר חל ראש חודש ביום השבת מוסיפים בתפילת שחרית הלל.

    ג. שבת חנוכה.

    ד. ארבע פרשיות: לשבתות אלה הפטרה מיוחדת.

          1. פרשת שקלים - בשבת ר"ח אדר או בשבת שלפני ר"ח אדר.       2. פרשת זכור - שבת שלפני חג הפורים.       3. פרשת פרה - שבת שלפני האחרונה בחודש אדר.       4. פרשת החודש - בשבת שלפני ר"ח ניסן או בשבת ר"ח ניסן.

    ה. שבת הגדול: שבת שלפני הפסח.

    ו. ג' דפורענותא: בשלוש השבתות שלפני תשעה באב נקראות הפטרות מיוחדות, השלישית בשבתות לה היא "שבת חזון", ע"ש ההפטרה בספר ישעיה.

    ז. שבע דנחמתא: שבת שלאחר תשעה באב נקראת "שבת נחמו" על שם ההפטרה. משבת זו ועד ראש השנה מפטירים בספר ישעיה פרקים המדברים בנחמתם של ישראל.

    ח. שבת שובה: השבת שבין ראש השנה ליוה"כ. נקראת על שם ההפטרה "שובה ישראל".

        http://www.google.co.il/#hl=iw&source=hp&q=%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&meta=&aq=0&oq=%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99&fp=56fb928f0069fb9

     

     http://www.google.co.il/#hl=iw&source=hp&q=%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9F&meta=&aq=f&oq=%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9F&fp=56fb928f0069fb9

     

     

    לחם משנה

    בסעודות השבת ויו"ט מברכים על שתי חלות, ולאחר הברכה בוצעים ואוכלים מאחת מהן. שתי החלות הם זכר ל"מן" שאכלו בני ישראל במדבר. ה"מן" לא ירד בשבת, ולכן קבלו ביום שישי "לחם משנה" = מנה כפולה.

    שנים מקרא ואחד תרגום

    בשבת חייב כל יחיד לקרוא את פרשת השבוע לעצמו (מלבד קריאת התורה שבציבור) בכל פסוק כופלים את המקרא ואח"כ קוראים את הפסוק בתרגומו לשפה הארמית, הנקרא : "תרגום אונקלוס".

    שבת מחר חודש

    שבת שחל בה ערב ראש חודש. בשבת זו קוראים את ההפטרה המתחילה בפסוק : "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" (שמואל-א פרק כ).

    שבוע ראש חודש

    שבת שחל בה ראש חודש. בשבת זו, נוסח מיוחד בתפלת מוסף : "אתה יצרת", הכולל עניני שבת וראש חודש יחד. גם הפטרה מיוחדת לשבת זו: "כה אמר ה’ השמים כסאי..." (בסוף ספר ישעיהו).

    שבת מברכים

    שבת שלפני ראש חודש, בה מכריזים מתי יחול ראש החודש ומברכים אותו. ברכת החודש נאמרת אחרי קריאת התורה, לפני הכנסת ספר התורה להיכל. (נוהגים לומר בשבת זו לפני תפלת שחרית את כל ספר התהילים, ולאחר התפלה עורכים קידוש בבית הכנסת). את חודש תשרי אין מברכים, הבעש"ט מבאר, שהסיבה הפנימית לדבר היא כי הקדוש ברוך הוא בעצמו מברך אותו.
    http://www.google.co.il/#hl=iw&source=hp&q=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA+%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&meta=&aq=f&oq=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA+%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&fp=56fb928f0069fb9


    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל