פסק זמן
מחשבות והגיגים
העולים בהנף מקלדת
פוסטים פופולאריים
-
אופטימיות
7/5/17 | 858 צפיות
-
מילים ומחשבה
8/8/08 | 924 צפיות
-
הפרדה בין גברים לנשים
1/2/10 | 866 צפיות
-
מחשבה משוטטת
10/12/17 | 898 צפיות
-
על תדר שונה
3/3/10 | 711 צפיות
-
הפתעות
25/12/09 | 841 צפיות
פוסטים אחרונים
- השראה בים 26/7/19
- תוך ופנים 23/6/19
- דמות יפה 20/6/19
- סימני פליאה 10/6/19
- מחשבה משוטטת 10/12/17
- עונות הזמן 8/11/17
האומץ והצדק
האומץ להשמיע ביקורת נוקבת, ולהניח דברים על השולחן ממש כהוויתם, לא תמיד אומץ זה מתקבל בברכה אך אומץ זה נובע מניצוץ של תחושת הצדק הבוערת ומסרבת לדעוך מקול ההמולה שמסביב. האמת שאנשים מהסוג הזה הם נדירים ולא פוגשים בהם על כל צעד ושעל.. בדורינו היה זה ישעיהו לייבוביץ שגילם תכונה זו במלא כחה ועוצמתה, וכיום חסרים אנו אנשים בעלי שאר רוח ועוצמה כזו. אולם פה ושם ניתן למצא אנשים שחוש הצדק שבוער בם מוציא מתוכם את הדברים ללא רתיעה ונסיגה. משום מה מפגש עם אנשים כאלו מותיר סוג של רושם מיוחד, ואפילו במהלך של קריאה דמומה חשים את משק העוצמה העולה כשאון גלים בין השורות ובין המילים. |
תגובות אחרונות
-
~ ~
בתגובה על השראה בים
-
~ ~
בתגובה על תוך ופנים
-
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
-
~ ~
בתגובה על דמות יפה
-
~ ~
בתגובה על סימני פליאה
-
~ ~
בתגובה על מחשבה משוטטת
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך יהודית על דברייך למרבה הצער
הדברים שכתבת הם אמת מצערת
אין מי שדואג ואין מי שמסייע באמת
למרות שפה ושם אפשר למצא אנשים איכפתיים הטורחים
למען הזולת אבל הם בבחינת מעטים
בס"ד
אדם יקר אנו חיים בארץ אוכלת יושביה שכ'ל אחד דואג לכיסא הפרטי שלו ולאף אחד לא איכפת מהשונה ומהמוגבל.
אלא הם דואגים רק לעצמם ואיך לנפח עוד קצת את המשכורת הפרטית שלהם על חשבון האדם החלש שחושבים הם שעם הם רואים נכה שהצורה שלו הפיזית היא שונה מאדם רגיל אז הוא אהב'ל והמוח שלו לא קולט ואפשר לעבוד עליו בקלי קלות.
אבל הם טועים בכתובת לגביי המוח מתפקד,למרות המיגבלה.
בהערכה יהודית משה
נכון.
יש לחברה נטייה להביט באנשים כאלה בעין לועגת
כאילו "עוד לא עזבו את הקיבוץ", את הערכים התמימים.
לראות רודף צדק בפעולה הינו הדבר הכי מרענן בימנו
כשהשחיתות אוכלת בנו בכל פה ומכל מקום אפשרי.
מחובתנו כאזרחים לחנך להוקעת שחיתות ולחשיפתה,
לחדד בילדנו את החוש הטבעי שלהם לצדק ולטפח אותו.
בתוך עמי אני יושבת, אני יודעת שזה לא יבוא מלמעלה, כי מסריח שם
כל אחד ואחד בביתו צריך לחנך את ילדיו לכך.
צדק צדק תרדוף
שוחרת צדק אנוכי,
אך במילה ביקורת יש הרבה קור.
אני מחווה את דעתי ומשיאה את עצתי,
רק למי שמבקש.
ואני פתוחה לשמוע דעות שונות,
ולנהל סיעור מוחות.
צריך לעבור כמה שלבים במודעו תהעצמית כדי להיות קשוב לאחרים ולא לקבל זאת כשמהו שלילי.
מאוד מעניין חומר למחשבה,
תמשיך לרקום חלומות.מקול הלב.
" אומץ זה נובע מניצוץ של תחושת הצדק הבוערת
ומסרבת לדעוך מקול ההמולה שמסביב " ..
תודה על הפוסט ..
תודה מר דג -ריגשת אותי.
גם השותפה שלי התרגשה.למדה אצל ישעיהו לייבוביץ.
תודה לך על התוספת שש בה כדי להעניק פשר והסבר לעניין
שבת קסומה ונפלאה לך
האומץ להשמיע ביקורת נוקבת, ולהניח דברים על השולחן ממש כהוויתם....
הפחד מלהשמיע ביקרורת נוקבת מקורו מהחשש להיות דחוי, מבודד, מאי היכולת לעמוד איתן
על דעתך וביקורתך, גם כאשר היא אינה מתקבלת בברכה.
מעטים הם האנשים המניחים את הדברים על השולחן ממש כהוויתם והולכים על פי האמת שלהם..