rivka: reloaded
Reality is a crutch for people who can't cope with drugs
(Lily Tomlin)
פוסטים אחרונים
- הופעת הרוק (?) הכי טובה שתוכלו לראות בזמן הזה 5/7/10
- לידיעת הקורא רוביק דנילוביץ' 23/6/10
- אני מספמפמת 22/9/09
- נקמתי בבזק וב-012 סמייל 10/8/09
- רופאה מטומטמת 11/5/09
- מוג'ית מחליטה למות 3/3/09
ארכיון
שמישהו יחזיר לי את הגבינה תשע אחוז!
לא רוצה גבינה חצי אחוז שומן, לא רוצה לחם קל, לא רוצה גלידיאט, לא רוצה צהובה-טובה-נטולת-גבינה (הידעתם ש"הצהובה הטובה" זו בכלל לא גבינה?), לא רוצה אוכל-נטול-אוכל.
מה שהעלה לי את הסעיף סופית היה היעדרו של הלחם האהוב עליי (לחם עינן מחיטה טרום נבוטה, או, איזו פלצנות) מהמדף והחלפתו באחיו הקל, לפחות במרכול הקרוב לביתי.
הרבה לפני זה נעלמה גבינה תשע אחוז של טרה ושל שטראוס (תאכלו אתם תשעה אחוז, אצלי זה תשע, עוד מהמכולת של רובן). נכון שזו של תנובה עדיין קיימת, אבל מאז הסיליקון אני מחרימה. מאוחר יותר גיליתי שממש בצדק.
לא סובלת את כל מוצרי הדיאט (חוץ מדיאט קולה לימון, הריצפז האהוב עליי, מין טעם מזוקק של כימיקלים, וזה רק בגלל התחושה הדביקה שקוקה קולה רגיל מותיר על השיניים).
אוהבת את הכל במצבו מלא הסוכר והשומן*, עם טעם.
סלט? עם רוטב פסטו או ויניגרט אמיתיים, עם שמן זית ולימון, בנדיבות. שום כמויונז, תודה. עוגה? עם סוכר או דבש (אני בעד קמח מלא וסוכר חום, אבל זה לפוסט אחר). ממתיקים מלאכותיים זה בעעע.
הגוף לא פראייר - נותנים לו דיאט והוא מתוסכל ומבקש עוד ועוד אוכל. נוצר מעגל קסמים של תסכול גופני עם פיצוי לא הולם בדמות אוכל דיאטטי לא מזין ולא טעים.
אני שואלת - איך זה שככל שנוספים יותר מוצרים דיאטטיים האנשים הופכים שמנים יותר? ומה קדם למה?
(יכול להיות שהרבה יותר קל לי לכתוב פוסט מלהתקשר לשירות הלקוחות של מאפיית אנג'ל ולשאול אותם מה העניינים עם הלחם שלי?) . . . . . . ... * לא שמנתי כלום בחג (חמסה! בן פורת יוסף!). השתתפתי בשלוש "הרמות כוסית" ובשתי ארוחות חגיגיות. החלטתי לאכול רק שטויות, וכמה שבא לי - תפוח בדבש, עוגות דבש, ספינג', ראש של דג, לביבות תרד, דלעת מטוגנת, ריבת חבושים, תמרים ועוד (על מה שמברכים אצלנו!) ולדלג על הארוחה העיקרית. לא הייתי רעבה. הייתי קרובה להרעלת סוכר.
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תשמעי, אין לך מושג כמה מפנטזת על לבן+קרוטונים+שמן זית. WOW מחכה ומצפה.
ואגב, תוספת חשובה לרשימת ה-NONO - אספרטיים זה פיכס. אם כבר משו שונה ממים, אז רק הדבר האמיתי. קולה, קינלי, ספרייט ולא בגרסת הדיאט.
בדיוק רציתי להגיד לך שאל תבואי לי עם לבן, אני גם ככה עובדת בבית חולים, אבל אז גיליתי איפה גילית מחדש את טעמו של הלבן. רק בריאות!
וואו איך שהוצאת לי את המילים מהפה!!
כמוך, רוצה להרגיש טעם. לאכול. להנות. לחוות.
שונאת את כל הכמויים האלה. שונאת את דיאטטיים האלה.
פעם הלכתי עם חבר לקניות וסיפרתי לו בתאווה על היוגורט המוקצף החדש שאפשר להקפיא (כן, של תנובה.. אני עוד אוכלת מעט מהדברים שלהם... זוגלובק זה מה שלא נכנס אלי הביתה כבר שנים). אמרתי לו שזה ממש גלידה וכולה 5% מה שממש הפתיע אותי.
הוא נעץ בי עיניים ואמר.. 5% זה מעט בשבילך?? את רואה את ההבדל בשבילך? אני אכול רק יוגורטים 0%. וואלה, שיהיה בריא :-)
לרשית ה- no-no שלי נכנסות גם כל אבקות המרק למיניהן. מרק עושים מעוף. לא מאבקה.
מה שכן.. באורח פלא, גיליתי השבוע מחדש את טעמו המופלא של הלבן...
http://cafe.themarker.com/view.php?t=158933
הבטחתי לדווח:
שטראוס חזרו אליי במייל ואמרו שלא הפסיקו לייצר, ובאותו שבוע מצאתי 9% שלהם על המדף.
טרה לא חזרו אליי בכלל וגם 9% שלהם לא נראה בשטח.
בינתיים הלכתי על גבינת עיזים 10% אורגנית של נאות סמדר. לא רע. (לא קונה גם הרדוף - זה התחיל בתור משהו תמים ויפה, עכשיו זה תנובה.)
הייתי אוצרת שהרחקת לכת מעט עם הקקי, מה גם שעובדתית זה לא נכון - מה שאנחנו אוכלים ונחוץ לנו נספג בדם ומשם בתאים, ואילו הקקי מכיל שאריות כגון תאית שאינה מתעכלת אצלנו ותאי דם לשעבר (משם הצבע, אגב).
סליחה שהרסתי לך.
אני הרחקתי לכת???
ההוא הרחיק לכת... מה זה "מצב תודעה- תחשבי על האוכל כמו על תדלוק הגוף" - לך אני צריכה להסביר על העונג באכילה?
התאית של התפוח אדמה וכל מה שאמרת - נכון מיליון אחוז וגם מהווה מידע בסיסי לכל נפש, לדעתי, אבל אני אוכלת תפוח אדמה כי הוא טעים.
מה שחשבת שהרסת לי היה קצת ציניות מול ההצעה הטפשית שלו
לא אמרו לך להרגיע עם הפונטים?
הייתי אוצרת שהרחקת לכת מעט עם הקקי, מה גם שעובדתית זה לא נכון - מה שאנחנו אוכלים ונחוץ לנו נספג בדם ומשם בתאים, ואילו הקקי מכיל שאריות כגון תאית שאינה מתעכלת אצלנו ותאי דם לשעבר (משם הצבע, אגב).
סליחה שהרסתי לך.
אני
רוצה את המתכון של לביבות התרד.
תודה.
את חושבת שהמקרר שלי בא אלייך כשאני לא בבית ולהיפך?
כי אם לא - איך את מתארת את שלך כאילו הוא שלי..
והבן שלי אומר בפשטות - אוכל בלי קלוריות לא יכול להיות טעים. אין כזה דבר.
ואני אומרת שמותר אף רצוי לאכול הכל הכל הכל, אפילו קממבר 15 אחוז לא שומן - בתנאי שאוכלים כמות סבירה ולא מתפוצצים וקשובים לרעב האמיתי וכשהוא פג - גם האוכל צריך להתפוגג מהעיניים.
השתעשעתי קצת עם מאמן בנושא הרזיה. הכל מצב תודעה הוא אומר לי כשאני בוכה לו שאני לא יכולה לעמוד בפני דברים טעימים. למה שלא תפסיקי לחשוב על האוכל כעל משהו כזה טוב ובמקום זה תגידי לעצמך שזה רק תדלוק הגוף..
אני יכולה יותר מזה, אמרתי לו. אני יכולה להסתכל לתפוח אדמה בעיניים ולומר לו:
סליחה, אתה הקקי של מחר ואתה מצפה שאכניס אותך לפה שלי?
אנחנו ניתן להוגים של זה כמוסקס וכמויין וכמוסיגריות. וגם כמומוזיקה, שזה יהיה להיטים של סמנתה פוקס בביצוע מעליות.
שייראו מה זה!
התקשרו ממאפיית אנג'ל והודיעו שהלחם יחזור!
זה היה רק מחסור זמני בגלל החג.
או, שכחתי לציין דבר חשוב: לא מכניסים אויבים הביתה, כמאמר החסה מהטלוויזיה.
ז"א - לאכול רק שטויות באירועים, הרמות כוסית, ארוחות חגיגיות של אחרים וגו'.
בבית - סלט, הפתעות אורגניות בלתי דיאטטיות (זה אף פעם לא כזה טעים, רק נעים) מיץ תפוזים סחוט טרי ודיאט קולה, לאיזון הכימיקלים בדם.
וגם להלכתי:
שלחתי להם שאלה דרך האתר. אם יהיה מה לעדכן, אעדכן.
הלינק שנפל, אללה ירחמו.
גם לי זה קרה, שהחלטתי לאכול רק שטויות, וכמה שבא לי.
לא בחג. באוגוסט. ארבעה קילו! ברכי על מזלך הטוב.
(אגב, אני התחלתי להשמין לפני שהמציאו את הדיאט. וגם את הקונדישנר, אבל זה סיפור אחר.)
יש סקי תשע אחוז של שטראוס
נעלם לזמן מה
וחזר