הַכְּפָר שֶׁל בִּתִּי / עזרא מורד
כְּשֶׁבִּתִּי מַפְצִירָה בִּי לְקַחְתָּהּ לִכְפַר וַרְבּוּרְג לְמָה הִיא מִתְכַּוֶּנֶת?
לְפִנַּת שַׁעֲשׁוּעִים מְנַמְנֶמֶת וְחוֹלֶמֶת, מֻקֶּפֶת בְּרוֹשִׁים הִיבִּיסְקוּסִים וּפִיקוּסִים.
הַכְּפָר שֶׁל בִּתִּי פִּנָּה מְהַנָּה, פְּרָחִים מְשֻׁבֶּצֶת דְּשׁוּאָה וּמְצֻיֶּצֶת, יָפָה וְנֶעֱרֶצֶת
וּבְלִבָּהּ נַדְנְדֹנֶת עֲגֻלָּה עוֹלָה וְיוֹרְדֶָה, וְשׁוּב עוֹלָה וּמֵעָלֶיהָ פִּסַּת שָׁמַיִם תְּכֻלָּה.
הַכְּפָר שֶׁל בִּתִּי לֹא קִרְיָה הוֹמָה מָקוֹם טוֹב לַחֲלוֹם בּוֹ לְלֹא מְהוּמָה.
|