0

העבודה היא חיינו לטרדה היא תכניסנו – פוסט שמתאר הרגשה ללא פואנטה

32 תגובות   יום שבת, 13/2/10, 08:55

כיוון שאני יודעת עד כמה קשה לי לסבול כשמשהו מטריד אותי או כשיש לי אחריות למשהו ארגנתי לי חיים יחסית מעוטי אחריות. היצורים היחידים שאני צריכה ממש לטפל בהם הם הכלבה שלי והחתולות, משקי הבית שלי ושל בעלי נפרדים כך שאני לא צריכה לדאוג לילדים שלו והמשרה שלי היא מינימלית. אף על פי כן מאחורי האוזן אני מרגישה כל הזמן "זמזום" מטריד.

כרגע אני בחופשת סמסטר ובסמסטר הבא אלמד כ-10 שעות שיש להן בעיקר אופי של סדנא ולכן אין צורך להכין הרבה חומר. נראה לי שהסיבה העיקרית שאני מצליחה להחזיק בעבודה שלי כבר 16 שנה היא שזו עבודה שלוקחת מעט שעות. בעבודות שהצריכו 40 שעות בשבוע התמדתי מקסימום 3 שנים וגם זה היה מלווה כל בוקר בתקווה שתהיה לי תאונת דרכים בדרך לעבודה ולא אצטרך לעבוד באותו יום.

הבעיה היא שלמרות מיעוט השעות אני מרגישה שהעבודה לא מאפשרת לי מנוחה סבירה. לא משנה כמה שעות אני מלמדת בשבוע הטרדה מעצם הצורך לעבוד גורמת לי להרבה יותר שעות מועקה מאשר שעות עבודה בפועל. למעשה, כך מתנהלים חיי בכלל. מספיק שיש לי איזושהי פגישה ביום מסוים בשביל שכל אותו היום ארגיש מוטרדת ויהיה לי קשה להתרכז במשהו אפילו קשה להתרכז בלעשות כלום.

דרג את התוכן: