כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    סרנדיפיטי שועלי

    26 תגובות   יום שני, 17/9/07, 14:31

    יש סיפור עם ישן ונשכח, שמקורו מיוחס לסרנדיפ (שמה העתיק של סרילנקה), על שלושה אחים, שיצאו למסע  על מנת למצוא את הדברים אותם לא חיפשו. וכמו בסיפורי עם רבים אחרים, מסתתרת גם מאחורי סיפור זה חוכמת חיים אוניברסאלית. חוכמה, שהקורא לא מצפה לה כשהוא קורא את הסיפור בפעם הראשונה. חוכמה זו נקראת, בעקבות סיפור זה, סרנדיפיטי.  

     מושג סרנדיפיטי נהוג לעשות שימוש בעיקר בהקשר המדעי, לתיאור המצאות מדעיות שהתגלו "במקרה".  רשימת הדוגמאות לסרנדיפיטי במדע היא ארוכה - החל מהסיפור המפורסם על ארכימדס וה- "אאוריקה!", דרך ניוטון והתפוח, ועד המצאות החיסון נגד אבעבועות רוח, הפניצילין, הגלולה, הניילון, הטפלון ועוד רבים אחרים. תיאור מדעי פופולארי על תופעת הסרנדיפיטי במדע ניתן למצוא בספר  Serendipity-accidental discoveries in  science ובעברית במאמרו של קונטרוביץ 'יצירתיות עיוורת')אך אלה עוסקים בסרנדיפיטי במדע. אותי מעסיקה תופעת הסרנדיפיטי אצל האדם "הפשוט" - השועלי. 

      הסרנדיפיטי הוא עוד יכולת חשיבתית שועלית, שמצויה בכולנו (אך לא במחשבים), שאיננו מודעים לה ולערכה ועל כן גם רובנו לא עושים בה שימוש. היא קשורה ביכולת אחרת של החשיבה האנושית, שאיננו מודעים לה – יכולת ה- Thick Precision אותה תיארתי בפוסט הקודם – מסע ההישרדות בשלג. 

     מבחינתי הסרנדיפיטי מבטא את השאיפה האנושית ואת היכולת האנושית, הטבועות בכולנו, לחפש וללכוד את הדברים, שאיננו  מצפים למצוא אותם, מאחר והם מעבר לאופק ולהגיון הפירוש של התיאוריות או ה- Mind sets שלנו. 

    תחושת האיווי לסרנדיפיטי, החבויה בנו, היא זו שגורמת לכמיהה הקמאית הנמצאת בכולנו  לצאת למסעות בארצות רחוקות ובלתי מוכרות ולתחושת העונג, שגדלה ככל שאיננו יודעים מה נמצא שם. אנו יכולים לחוש גם בעונג הסרנדיפיטי, שנגרם לנו כאשר אנו קוראים ספר שמצליח להוליך אותנו למחוזות קסומים ובלתי צפויים לנו. 

    בצורתה הפרימיטיבית יותר תופעת הסרנדיפיטי מסבירה גם את ההנאה שיש לנו בשוטטות במרכזי קניות. כאן המבחר והמגוון הרב, הוא שיוצר אצלנו את האשליה שנמצא דברים שלא ציפינו להם, שהם מעבר לדבר שהתכוונו לרכוש אותו מלכתחילה. 'איקאה' יודעת יפה מאוד לנצל  זאת. היא מספקת את יצר הסרנדיפיטי להמונים. אני זוכר את ההרגשה שהייתה לי כשהלכנו יום אחד ל'איקאה' על מנת לקנות ספה וחזרנו עם שתי כורסאות. זה היה פתרון לא צפוי שהפתיע אותנו  - פתרון לבעיה, שכשיצאנו מהבית הגדרנו אותה כ"הולכים לקנות ספה". ב'איקאה' מנצלים זאת ונותנים לנו את המבחר המאפשר למצוא את "הלא צפוי" מתוך הצפוי ובכך מחזקים אצלנו את חווית הקניה.  

    הסרנדיפיטי השועלי נשען על הכמיהה המצויה בכולנו – הכמיהה  אחר הדבר שאיננו יודעים אותו. אך היא יותר מזה.  

    הסרנדיפיטי נתפס מבחוץ כגילוי מקרי, אך גילוי הסרנדיפיטי השועלי אינו לגמרי מקרי. את הסרנדיפיטי השועלי מקדים תהליך מתמשך של הכנה, התכוננות ורכישת ידע. הפרדוקס הוא, שככל שאנו מוכנים יותר כך יגדל הסיכוי שנמצא את שאיננו מחפשים. ההכנה לסרנדיפיטי היא על ידי כך, שנלמד את מה, שניתן ללמוד מתוך מה שכבר ידוע, וננסה לתת תשובות לשאלות עוד לפני היציאה למסע הגילוי הסרנדיפי. השועל יוצא למסע הסרנדיפיטי שלו כשהוא מצוי כבר במצב שניתן לכנותו מצב של  Prepared mind בעקבות האמירה של לואי פסקל   "Chance favors the prepared mind."  

    הסרנדיפיטי השועלי מתאפיין גם בכך שתמיד יש בו קורטוב של "גניבה" ממישהו אחר ומהקשר אחר. השועל משתמש במה שקיפודים אחרים כבר חקרו ועמלו עליו, אבל תמיד הולך מעבר לכך. זו אינה "גניבה" פשוטה. זו היא "גניבה" יצירתית. תמיד היא כרוכה בהתמרה של הדבר ש"נגנב" להקשר חדש. וכשמתבצעת התמרה יצירתית כזו, מהותם של הדברים שהותמרו משתנה ונוצרות גם תובנות חדשות, שלא היו במה ש"נגנב".גם אני "גנבתי" את מושג הסרנדיפיטי עצמו מאחרים, אולם אני עשיתי התמרה של המושג להקשר שונה לחלוטין.  

     

    הרעיונות הסרנדיפיים יכולים להתפתח בכיוונים שלא הונחו מלכתחילה, וגם להיות מיושמים לתחומים שונים, ולאו דווקא לאלו שגרמו ליציאה לתהליך הציד הסרנדיפי. 

     

    וכך מסע הסרנדיפיטי שלי גרם לי להבנה חדשה של האפשרויות הגלומות באינטרנט.  האינטרנט באמצעות כלים דוגמת בלוג זה, יוצר אפשרויות חדשות  ומלהיבות להרחבת הסרנדיפיטי של האדם "הרגיל". זאת הגם שהאינטרנט מספק את הפיתויים של נוחות הגלישה המהירה והשטחית,  שיכולה לרדד כל מסע כזה לכדי חווית 'איקאה'. 

     

    על הפוסט הזה שאני שולח לכם עבדתי מספר ימים והוא מתבסס על  עבודת מחקר שועלית, אך גם קיפודית, לא מעטה. עתה כשאני משלח אותו אליכם, אני מצפה למצוא מתוך התגובות הבלתי צפויות שאקבל מכם, את שאינני מחפש -  את הדברים שיפתיעו ויעשירו את הבנתי ואולי גם ישנו את תפיסת ה- Mind-set שלי.  

      

    ואני מקווה שפוסט זה יתרום במשהו גם לכם לעבור למצב של prepared mind ולסרנדיפיטי שועלי משלכם. 

    צבי לניר © Praxis 

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/10 10:35:
      אז הנה אני אספק לך את התשובה בלתי צפוייה שאתה מחפש.. :-) אני עומד לכתוב רשומה על צירופי מקרים בעצמי.. וגם אני החלטתי לעשות עוד מחקר קטן ואחרון לפני שאני מתחיל בעבודת הכתיבה המייגעת.. :-)

      אתה מוזמן לבקר בבלוג שלי,
      בתיקווה שמתישהו הרשומה תהייה מוכנה..

      בלג קטן על אהבה ואושר.....
      http://blog.tapuz.co.il/lovebeing

      המון אהבה!
      גיל :-)
        29/8/08 21:36:

      אה?

       

      אז זה מה שעשיתי כל הזמן הזה?

       

      קצת כמו האיש שאמר שכל החיים שלו הוא דיבר פרוזה ולא ידע את זה. 

        29/8/08 18:55:

      צביקה,

      בדיוק לזה התכוונתי, אבל לא רק.

      אפשר לקרוא לזה חשיבה יצירתית, חשיבה מחוץ לקופסה, מעבר להילוך שני (כפי שמכנים את זה וצלביק ואח' בספר "שינוי") ,

      וגם מיינד סט שמלכתחילה פתוח לחידושים, פתוח להתחדשות ולאותה חשיבה יצירתית. לא לכל אחד יש, לעניות דעתי.

      תודה שהזמנת אותי,כי המשגת עבורי את החשיבה הספונטנית שהיתה לי באשר לנושא זה!

      שב"ש

      אן

        25/10/07 05:56:

       

      צטט: שושי 2007-10-22 16:39:12

      לעניין אחד העם - נפלא בעיני שלאחר זמן מבינים דברים אחרת.

      אני עצמי זכרתי את התובנות ששיננו לנו (מורה יותר ידידותית?) ואפילו נראה לי נדוש לאזכר את המאמר. ועם זאת, נדמה לי שאחה"ע כיוון ליצירת גירסה מותאמת ולאו דווקא לסרנדיפיטי.

       

      כפי שהבנתי ממך, בסרנדיפיטי הכוונה להברקה, לקשר בין דברים שמתגלה פתאום.  כאילו הידע וההבנה שלנו היו גופים שצפים לנו במוח אנה ואנה ופתאום מתנגשים ונוצרת "קבוצת חיתוך".  אם הידע רב - הכדורים גדולים ויש סיכוי יותר גבוה שיגעו זה בזה.

       

      שושי

       

      לכל אחד יש את הדרך, המושגים, והדימויים והמטאפורות שלו להתמיר ולהבין מושגים מופשטים דוגמת הסרנדיפיטי.

       

      וככל שיש יותר מטאפורות כאלה כן הם מקילים על "הקורא" או "השומע" הבא, את תהליך ההתמעה האישית שלו את המושג.

       

      התגובה שלך מייצגת את המטאפורות שעוזרות לך להבין את המושג וגם את התרומה שאת נותנת לאחרים.

       

      זה מה שחשוב להבנה האנושית ולא איזה "אמת" מדעית של הגדרת המושג.

       

      לעניין ההתמרה  אני מתכוון להתייחס  באחד הפוסטים הבאים. 

       

      תודה לך,

       

      צבי לניר

        22/10/07 16:39:

      לעניין אחד העם - נפלא בעיני שלאחר זמן מבינים דברים אחרת.

      אני עצמי זכרתי את התובנות ששיננו לנו (מורה יותר ידידותית?) ואפילו נראה לי נדוש לאזכר את המאמר. ועם זאת, נדמה לי שאחה"ע כיוון ליצירת גירסה מותאמת ולאו דווקא לסרנדיפיטי.

       

      כפי שהבנתי ממך, בסרנדיפיטי הכוונה להברקה, לקשר בין דברים שמתגלה פתאום.  כאילו הידע וההבנה שלנו היו גופים שצפים לנו במוח אנה ואנה ופתאום מתנגשים ונוצרת "קבוצת חיתוך".  אם הידע רב - הכדורים גדולים ויש סיכוי יותר גבוה שיגעו זה בזה.

       

        4/10/07 20:01:

       

      צטט: udi.s 2007-10-02 12:34:04

       

      צטט: להטוט 2007-09-17 19:38:32

      את הסרנדיפיטי'ס אפשר לראות גם מזוויות אחרות. כאלו שאינן ניתנות להורדה לקרקע. קרא לזה הארה. מקורות ההארה לא תמיד גלויים, או אף נסתרים מעינינו תמיד. ואולי זה עוד עוד אחד מהרמזים שמפוזרים לנו על דרכינו, באורח כביכול אקראי, כדי ללמד על קיומו של האלוהים?

       

      "אלוהים מת" פ. ניטשה - כה אמר זרטוסטרה

      הערה - מלשון ער, תתעורר תתפקח. ולא הארה מלשון אור

       שועל יושן לא ימצא כלום, קיפוד ער עשוי לדפוק את גוגל אפילו עם לא כיוון לזה

      לעודי ולהטוט, שני אוהבי שפה ולשון שכמותכם,

      לעניני ההבחנות בין 'ע' ו'א' ושינוי המשמעויות. מה בין 'התרעה' ו'התראה'? והאם יש קשר ביניהם ובין מה שבין 'הערה' ו'הארה'?

        2/10/07 12:34:

       

      צטט: להטוט 2007-09-17 19:38:32

      את הסרנדיפיטי'ס אפשר לראות גם מזוויות אחרות. כאלו שאינן ניתנות להורדה לקרקע. קרא לזה הארה. מקורות ההארה לא תמיד גלויים, או אף נסתרים מעינינו תמיד. ואולי זה עוד עוד אחד מהרמזים שמפוזרים לנו על דרכינו, באורח כביכול אקראי, כדי ללמד על קיומו של האלוהים?

       

      "אלוהים מת" פ. ניטשה - כה אמר זרטוסטרה

      הערה - מלשון ער, תתעורר תתפקח. ולא הארה מלשון אור

       שועל יושן לא ימצא כלום, קיפוד ער עשוי לדפוק את גוגל אפילו עם לא כיוון לזה

        2/10/07 10:33:

       

      צטט: adikahan 2007-10-01 18:31:41

      המילה היחסית-חדשה הזו משמשת גם במשמעות נוספת: משהו שחבל לאבד, ניצול של סיטואציה.

      דוגמא לכך היא בקבוק ויסקי שזכה לשם הזה. מדובר במקרה בו מילאו חבית ענקית בויסקי ארדבג 17 שנים מתוך החביות בהן נשמר עד אותו רגע, לשם ביקבוק.

      אחד העובדים שסבר לתומו שהחבית הענקית ריקה, גרם למזיגת ויסקי אחר לתוכה, ממזקקה אחרת (גלן מוריי) ומשנות ותק אחרות (12 שנים).

      התקבל מעין תמהיל של שני סינגל מאלטים, ביחס של 80% ארדבג 17 ו-20%

      גלן מוריי.

      ברור שלא ניתן למכור את התמהיל תחת שם איזו מהמזקקות, וגם בעניין שנות הותק מתעוררת בעיה (ניתן לציין "לפחות 12 שנים", אבל ממש לא אוהבים לעשות זאת).

      היתה אפשרות לשפוך את כל התמהיל.

      לחלופין, ניתן היה לעשות בו שימוש לצרכי איזה בלנדד ויסקי.

      והחלופה שנבחרה היתה למכור את התמהיל, כפי שהוא, תחת שם אחר.

      עדי

      תודה על הדוגמא המשעשעת שהבאת על סרדיפיטי הוויסקי. בדרך כלל הדוגמאות שנוהגים להביא על מנת להדגים את תופעת הסרנדיפיטי הם מתחום ניסויי המעבדה והמחקר המדעי.

      אהבתי את הדוגמא שלך. אולם אני רוצה להדגיש את הסרנדיפיטי האקטיבי. זה הוא סרנדיפיטי שהוא מקרי, אך במובן אחר, גם מכוון, שכן הוא נובע מ- prepared mind, המחפש פתרון לבעיה לא פתורה ולא מצליח למצוא אותו במקומות שהוא מחפש אותו בהם. 

      צבי לניר

        1/10/07 18:31:

      המילה היחסית-חדשה הזו משמשת גם במשמעות נוספת: משהו שחבל לאבד, ניצול של סיטואציה.

      דוגמא לכך היא בקבוק ויסקי שזכה לשם הזה. מדובר במקרה בו מילאו חבית ענקית בויסקי ארדבג 17 שנים מתוך החביות בהן נשמר עד אותו רגע, לשם ביקבוק.

      אחד העובדים שסבר לתומו שהחבית הענקית ריקה, גרם למזיגת ויסקי אחר לתוכה, ממזקקה אחרת (גלן מוריי) ומשנות ותק אחרות (12 שנים).

      התקבל מעין תמהיל של שני סינגל מאלטים, ביחס של 80% ארדבג 17 ו-20%

      גלן מוריי.

      ברור שלא ניתן למכור את התמהיל תחת שם איזו מהמזקקות, וגם בעניין שנות הותק מתעוררת בעיה (ניתן לציין "לפחות 12 שנים", אבל ממש לא אוהבים לעשות זאת).

      היתה אפשרות לשפוך את כל התמהיל.

      לחלופין, ניתן היה לעשות בו שימוש לצרכי איזה בלנדד ויסקי.

      והחלופה שנבחרה היתה למכור את התמהיל, כפי שהוא, תחת שם אחר.

        20/9/07 06:54:

      יובל, גידי, משה, מיה ומיכל

      לכל אחד יש את השועליות הסרנדיפיטית שלו.

      אך מעבר לשונות זו, השועליות היא מחויבות לנטילת אחריות לחשיבתנו בהקשרים המיוחדים שאנו מתנסים וחווים אותם.

      ועל כך החלטתי להוציא פוסט מיוחד, לקראת יום הכפורים.

      ואני מזמין אותכם לעיין בו.

      http://lanir.cafe.themarker.com/view.php?t=148754

       

      גמר חתימה טובה

      צבי לניר

        20/9/07 00:04:

      מחכים ומעניין

       

      ותודה ללהטוט שהביאני עד הלום

        19/9/07 08:41:

      חלק מהדברים הטובים בחיים שלי קרו לי במקרה תוך כדי מסע כלשהו שלא כוון למציאתם.

      גם את הפוסט הזה מצאתי במקרה. כנראה שהייתי מוכנה לו.

      תודה שלימדת אותי היום משהו חדש. זה היה בלתי צפוי, ולכן גם מהנה כל כך...

       

      מיה.

        18/9/07 23:02:

      לעיתים כשאני מברך אדם קרוב

      אני מאחל לו בכל ליבי.

      שימצא את מה שהוא צריך, באמת.

      ולא את מה שהוא רוצה.

        18/9/07 17:04:
      דריכות יתר לקראת הגילוי המקרי עלולה להביא לקשיות, שתכשיל את יכולת הקליטה. צריך להיות ער ופתוח, אבל גם נינוח. ב"ספר החיים והמתים הטיבטי" מצטט המחבר מורה למדיטציה, שאמרה שבמדיטציה המבט צריך להיות "דרוך דרוך, ורפוי רפוי". זה גם המצב שמאפשר למצוא את מה שלא מחפשים.
        18/9/07 10:27:

      חבר יקר

      כדי למצוא משהוא שלא חיפשת אתה צריך רמה גהוהה של השכלה וידע בתחום

      שבו אתה פעיל , ע"ע פלמינג והפניצילין לא מספיק לקשקש את הפה בכל מיני שטויות את זה כל אחד יכול. מי שיש לו חוכמה ובינה מסוגל להפיק תועלת לו ולאחרים , מארוע אקראי-, כמו המצאת הולקירי , אחרים ממשיכים לקשקש שטויות שאין בהן תועלת לאף אחד

        18/9/07 09:10:

       

      צטט: לניר 2007-09-18 07:36:27

      פולי, רון, בת יוסף, טל, יובל ואורהלה

      תודה לכל אחד מכם על תרומתכם למסע הסרנדיפיטי השועלי שלי, ואני מקווה שגם להתנעת מסע סרנדיפיטי משלכם.

      צבי לניר

       

      תודה

       

        18/9/07 07:36:

      פולי, רון, בת יוסף, טל, יובל ואורהלה

      תודה לכל אחד מכם על תרומתכם למסע הסרנדיפיטי השועלי שלי, ואני מקווה שגם להתנעת מסע סרנדיפיטי משלכם.

      צבי לניר

        18/9/07 06:56:

       

      צטט: noam tepper 2007-09-17 20:28:22

      צבי,

       

      צר לי לאכזב אותך. לא תמצא בתגובתי דבר מה יצירתי. (רק ציטוטים מאחד העם)

       

      בכל אופן - על שני סוגי החיקוי "עלה" ראשון אחד-העם במאמרו חיקוי והתבוללות. הוא הבחין בין שני סוגי חיקוי - "חיקוי של התבטלות" המביא להתבוללות - וחיקוי של יצירה חיקוי תוך שינוי יצירתי והטמעת האני העצמי. כך למשל הוא מנסה להסביר את "סוד קיומו" הארוך של עם ישראל. לטענתו, היהודים בניגוד לעמים אחרים הצליחו למשל לשרוד את התרבות היוונית בכך שיצרו את התרבות ההלניסטית.

      בברכה, 

      נעם.

       

      אגב, מאמר נהדר שלמדתי ממנו.

       

       

       

      נועם

      לא אכזבת אותי. שימחת אותי.

      טיבם של סיפור עם טובים הוא שהם מייצגים מצבים ולקחים אנושיים אוניברסליים, ועל כן אתה מוצא אותם במקומות שונים ואצל עמים שונים בגירסאות שונות.

      תודה שהעלית את מאמרו של אחד העם מהנשייה. הוא ראוי לכך ותודות לך אני מגלה בו עתה משמעויות אקטואליות מרתקות. 

      כשהייתי עוד בבית הספר המאמר 'חיקוי והתבוללות' היה מה שנקרא אז, 'מאמר חובה'. כלומר מאמר שעליו התלמידים נבחנים ושיש למורים הנחיות כתובות מה ללמד בו ומה צריכים להיות הלקחים שהתלמידים אמורים  ללמוד ממנו.  זה גרם לרובו לשנוא את המאמר. ולמרות שהוכרחנו ללמוד אותו כמעט בעל פה, גם למהר ולשכוח אותו.

      אתה הוא שגילית לי לראשונה רק עתה את  התגלית על משמעותו של המאמר כמעמיד זה מול זה את החיקוי היצירתי לעומת החיקוי של ההתבוללות (ואני הייתי מוסיף - של ההתבטלות), או מה שאני תיארתי כ"גנבה" יצירתית של השועליות.

      וגילוי זה מוליך את מחשבותיי למחוזות שלא ידעתי שאגיע ואמצא אותם - למשמעויות הלאומיות של מה שכתבתי, ולא ידעתי, על המפגש שבין ה'ישראליות' ובין ה'גלובליזציה' שבעיני היא זהה במידה רבה ל'אמרקניזציה'.

      כמובן שאחד העם לא העלה בדעתו שעה שכתב מאמר נפלא זה, שמישהו "יגנוב" לו את הרעיון ויעשה בו שימוש לעניין זה.

      תודה לך נועם. אני סקרן לראות לאן גילוי סרנדיפיטי זה יוליך אותנו עתה.

      צביקה לניר

       

       

        17/9/07 21:51:

      שאול הלך לחפש את האתונות

       

      ןמצא מלוכה

        17/9/07 20:28:

      צבי,

       

      צר לי לאכזב אותך. לא תמצא בתגובתי דבר מה יצירתי. (רק ציטוטים מאחד העם)

       

      בכל אופן - על שני סוגי החיקוי "עלה" ראשון אחד-העם במאמרו חיקוי והתבוללות. הוא הבחין בין שני סוגי חיקוי - "חיקוי של התבטלות" המביא להתבוללות - וחיקוי של יצירה חיקוי תוך שינוי יצירתי והטמעת האני העצמי. כך למשל הוא מנסה להסביר את "סוד קיומו" הארוך של עם ישראל. לטענתו, היהודים בניגוד לעמים אחרים הצליחו למשל לשרוד את התרבות היוונית בכך שיצרו את התרבות ההלניסטית.

      בברכה, 

      נעם.

       

      אגב, מאמר נהדר שלמדתי ממנו.

       

       

       

        17/9/07 19:38:

      את הסרנדיפיטי'ס אפשר לראות גם מזוויות אחרות. כאלו שאינן ניתנות להורדה לקרקע. קרא לזה הארה. מקורות ההארה לא תמיד גלויים, או אף נסתרים מעינינו תמיד. ואולי זה עוד עוד אחד מהרמזים שמפוזרים לנו על דרכינו, באורח כביכול אקראי, כדי ללמד על קיומו של האלוהים?

       

        17/9/07 16:37:

      ממה שאני מבינה הסרנדטיפי מתאים בול לעידן הפוסט מודרני.

      ממש כפפה ליד.

        17/9/07 15:20:
      הפוסט הזה, היה הגילוי הסרנדיפיטי שלי עם כתיבתך. :)
        17/9/07 15:06:
      אני בטוח שלו אני הייתי מנקה את המעבדה שלי מצלוחיות פטרי ישנות, לא הייתי שם לב לכך שחלק מתרביות החידקים נקטלו ע"י פטריה. אבל פלמינג שם לב לכך כי היה לו את אותו כשרון למצוא את אשר לא חיפש מלכתחילה. יופי של פוסט.
        17/9/07 14:55:

       

      קיוותי למצוא את הסיפור...

       

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים