רומנטיקה זה אני!
סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...
פוסטים אחרונים
- ביקור מולדת - סיפור רומנטי לשנה החדשה ! 12/9/18
- סוף סוף! ספרי החדש "שדה הנשיקות האדומות"!!! 12/6/18
- הקשיבו לי! הופעה מחודשת של סיפור רומנטי מאלף 11/12/17
- פגישה במוגרבי -סיפור רומנטי ליום העצמאות -הופעה מחודשת! 12/5/16
- ירח דבש מואר -סיפור רומנטי לחנוכה 13/12/15
- הסוכה הירוקה -סיפור עתידני רומנטי לסוכות 30/9/15
ארכיון
השם השנוא - הסיפור הרומנטי השבועי -מיוחד ליום ולנטיין
"העלמה ולנטיין, איך תחגגי את יום ולנטיין?", היו תלמידיה שואלים אותה וחיוכים לגלגנים מרוחים על פרצופיהם, חיוכים שידעו, שלהיות עדיין עלמה לא נשואה בגיל 47,לא ממש מתחבר ליום האהבה, במיוחד כשמעולם לא היה לה אפילו גבר רציני אחד בחייה לחגוג אתו את היום הזה. בכול אשמה אימא שלה, שקראה לה ולנטינה כשנולדה! הייתה זו מחוות כבוד לקוסמונאוטית ולנטינה טרשקובה, האישה הראשונה בחלל. השנה – 1963, ואימהות טריות בכל רחבי רוסיה הסובייטית העניקו לבנותיהן שנולדו בשנה זו את השם "ולנטינה".
כמו חברותיה שנשאו אותו שם, גם ולנטינה חלמה ללכת בעקבות הדמות הנערצת ולהיות הקוסמונאוטית הבאה, כשתגדל... אך גורל חלום זה היה כמו חלומות אחרים שלה... קצת לפני נפילת המשטר הסובייטי נשפטו הוריה של ולנטינה באשמת "בגידה במולדת", משפט שאיש לא הצליח מעולם לסתור כשהגיע מפי הק.ג.ב. יום אחד נעלמו שניהם מהדירה הזעירה במוסקבה, וולנטינה נאספה אל בית דודתה בכפר קטן הרחק מהעיר הגדולה.
חלומותיה ללמוד הנדסת חלל נמוגו כעשן. היא אולצה ללמוד "מקצוע מעשי יותר", וכך מצאה את עצמה מורה להיסטוריה באותו כפר קטן ונידח. החלום הבא שהתנפץ היה נישואין עם גבר החלומות שדמיינה במוחה. מהנדס חלל, שיחד יקיפו את כדור הארץ בשתי חלליות מקבילות, ויתחברו יחדיו אי שם בחלל, נעים לאיטם באין-זמן, מרחפים מחוץ לחלליות זה לקראת זה, קשורים בכבל, מתקרבים....עד לנשיקה הרומנטית בתוך ים של כוכבים מנצנצים...
כן, גם החלום הזה נזרק לפח האשפה. מבחר הגברים בכפר הנידח שחיזרו אחריה הסתכם בכפרי בעל גוף של מתאגרף, שהבל פיו הצחין מוודקה תמידית, ומנהל בית הספר שבו עבדה, גוץ עגלגל וקטן קומה, בעל משקפיים עבים וזקן תיש, שתמיד הסמיק כשראה אותה, וחייך בביישנות, חושף שתי שיני זהב בקדמת פיו. בררר, איזה גועל! עם מבחר כזה, עדיף להישאר רווקה!
צלצול בדלת קטע את ים הזיכרונות שלה מאימא רוסיה. היא השתדלה מאוד להיות חלק מהקהילה המקומית מאז שהיגרה לכאן, לאולבני במדינת ניו יורק. תמיד ביקשו ממנה לאפות עוגות ליריד המקומי, או לנגן בפסנתר את אחת הסונטות המתקתקות של רחמנינוב. מעולם לא סירבה , שהרי להיות חלק מקבוצה היה ערך עליון בחייה כבר מיום היוולדה. איך הצליחה לברוח מהכפר הנידח ההוא- היא כבר לא זוכרת.
הזיכרון היחיד שלה מאותה פעולה אימפולסיבית של גיל 25, הוא השם החדש שהעניק לה פקיד הרישום יחד עם האזרחות האמריקאית לאחר שהות של 7 שנים בארה"ב:: ולנטינה הפכה במחי עט ל"ולנטיין". וכך נגזר עליה לסבול לעולמי עד את השם הרומנטי עד כדי מיאוס, שכה הפוך מאופייה המעשי ונטול רגשנות היתר. כמה נמאס לה להגיב שוב ושוב על קריאות ההתפעלות משמה, על ידי האמריקאים הרגשניים האלה, שעושים מכל זבוב סיפור! "בטח ההורים שלך התחתנו ביום ולנטיין", "נולדת ביום האהבה?", "יש לך בטח חיים מאוד רומנטיים עם שם כזה!".
די כבר! היא יודעת בעל פה את כל הסיפור על אותו כומר, ולנטינוס, שהשיא בחשאי זוגות צעירים בתקופת שלטון המלך קלאודיוס ברומא, והפך לפטרון האוהבים בכל הזמנים, הנזכר מדי שנה ביום ולנטיין. כן, את כולם הוא השיא, ורק היא נשארה רווקה. העלמה ולנטיין, עלמה לנצח.... הפעמון צלצל שוב ושוב. היא נאנחה לעצמה. אין ברירה, היא תיאלץ לפתוח את הדלת לנודניקים הקבועים של יום ולנטיין, שתמיד מוצאים אותה בבית עקב "יום מחלה".
"את חולה?", שאלה אותה במאור פנים שכנתה שופעת האיברים והחייכנית, מרתה. "הייתה לי מיגרנה בבוקר, אבל היא כבר עברה....", ענתה ולנטינה בשפה רפה. נו, שתלך כבר! אין לה כוח לשאלות איך היא חוגגת את היום הארור הזה....אך מרתה לא הראתה שום רצון ללכת. "יש מרוץ סוסים בסרטוגה, זה מרוץ שכל הכנסותיו לאיסוף כסף לפתיחת אגף חדש לבית החולים של אולבני. את חייבת לבוא!", קשקשה מרתה בהתלהבות קולנית. ולנטינה נאנחה שוב. אין שום דרך להתחמק מעוד מטלה קהילתית בלי שגבות יורמו בתמיהה. בסדר, היא תיסע לסרטוגה הסמוכה למרוץ המחורבן הזה!
סרטוגה קיבלה את פניהם בעליצות הססגונית המוכרת של יום ולנטיין: בלונים בצורת לבבות תלויים בכל פינה, קונפטי ורדרד מושלך על הצופים במרוץ, "אהביני ברכות" של אלביס ברקע, שוב ושוב....כמה סבל עוד עליה לשאת? מרתה גררה אותה לאשנב. "נו, את חייבת להמר ולהשתתף עם הקהילה שלנו באיסוף הכסף לבית החולים!", הפצירה בה בקול רונן. ולנטינה נשאה מבט עייף לרשימת שמות הסוסים: "יהודית הקטנה", "אלכסנדר מוקדון", "פינאס הגדול".....הידע שלה בסוסים היה זהה לידע שלה בשרברבות...."הנה סוס בדיוק בשבילך! תהמרי עליו!", התלהבה מרתה, כשהיא מצביעה על השם , לא, זה לא ייתכן – "העלמה ולנטיין"!
"ברור שלא!", ענתה בתקיפות, כמעט בתוקפנות. "בשום אופן לא!", אך מרתה כבר הושיטה ידה לארנקה, כשאינה מתעצלת ומספרת לאיש באשנב שהעלמה ולנטיין תשים 10 דולר על "העלמה ולנטיין" השנייה, ואין ספק שהשתיים קשורות יחדיו בגורל מהשמים... ולנטינה הסבה את ראשה בתיעוב. לעזאזל עם השם הזה! כמה פעמים נשבעה שמחר תלך למשרד הפנים ותתפטר ממנו! הבעיה היא, שאם כבר יש לה יום חופשי מבית ספר, לא ממש מתחשק לה לבלות אותו בתור למשרד הפנים. היא קירבה את המשקפת לעינה. הסוסים דהרו עד שקצף עלה מפיהם. הקהל צרח באכסטזה. הכרוז צווח – "עובר אותו...לא! הוא נחלש...יהודית הקטנה מתחזקת...לא, היא נשארת מאחור, ובמקום הראשון ....העלמה ולנטיין!!!!".
"וואו!", צרחה מרתה בהתרגשות. "לא אמרתי לך שזה המזל שלך?!". מרתה המשיכה לפטפט בהתרגשות ולהכפיל את הסיכויים פי 10, כי ההימור על העלמה ולנטיין היה 1:10, כנהוג לגבי סוסים שאינם פייבוריטים במרוץ. "מאה דולר! זכית במאה דולר!", שמעה ולנטינה את קולה של שכנתה כמתוך חלום. כסהרורית מצאה את עצמה צועדת לעבר אשנב הזכיות. הפקיד חייך אליה מאוזן לאוזן: "ובכן, העלמה ולנטיין, מסתבר שהסוסה ולנטיין הביאה לך מזל!" אמר.
"נו, עם שם כזה, איך לא יהיה לך מזל? זה השם הכי רומנטי בעולם!", אמר קול אחר מאחורי כתפו של הפקיד. זה היה גבר גבה קומה ושזוף, כסוף שיער , שהתקדם לעברה ונעץ בה את עיניו האפורות. "זהו מר לאבינג, הבעלים של הסוסה שעליה הימרת", הציג אותו הפקיד.
"מר לאבינג? כלומר מר אהבה? איזו מין בדיחה זאת?", פלטה ולנטינה הנדהמת ללא מחשבה. "מה לעשות, הוריי היו אנשים רומנטיים.ללא תקנה, והם העבירו לי את התכונה הזאת יחד עם הסוסה הזאת....", הצטחק אליה, מושיט לה את ידו. "זאת הסיבה שעד היום, בגיל 50, עדיין נשארתי רווק. תמיד חיפשתי מישהי רומנטית לפחות כמוני.....". ולנטינה חשה כבתוך חלום. וכמתוך חלום שמעה את עצמה אומרת: "אני מבינה בדיוק למה אתה מתכוון. גם אני קיבלתי שם רומנטי שעד היום לא השיג לי בן זוג...." .
* כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |
תגובות (59)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אודיע לך מתי...
אני רוצה את זה בספר:-)
מהמקום שממנו אתה מייצר אין ספור פרגונים....
מאיפה אין ספור הרעיונות ...אין כמוך.
קוסמת החרוזים שלי! חן חן על מחרוזת מהאגדות....
אלומה קוסמת של מילים
מכובע קסמים מוצאיה סיפורים
מרגשת את הקוראים
ממלאה את כולנו בריגושים
כל סיפור שלך הוא מיוחד
כי מעומק לבך זורמת אהבה בבת אחד
אז תודה לך אישה מקסימה
על סיפור מדהים מאגדה
שתהיה כל השנה אהובה
נאהבת ומאוד שלווה
שבוע נפלא לאישה מיוחדת.
את קוראת אותי כספר פתוח. אכן גם ולנטינו עלה לי בראש, אבל לא התאים לי להכניס אותו...הפעם.
יש כאן סתירה לוגית, כי לא יכול להיות לך הכול אם אין לך אהבה....
אהבתי.
כל הברכות וכל הישועות
מרדכי.
אהבה, אהבה ורק אהבה
זה מה שיציל אותנו.
ארי
התחלתי לקרוא מתוך תיעוב קל, אבל בסוף צחקתי בפה מלא.
יפה לך!
חג אהבה שמח לך
אישה אהובה שאת
YYYY
איזה רומנטית את וכמה אהבה יש בסיפור שלך.
עכשיו כשאני מכירה בחיים את פנייך, אני בכלל לא מתפלאה.
אלומה, *
איזה סיפור יפה,
בסגנון הלוחמני משהו שלך,
וסוף מתקתק,
ו . . . חיו באושר ועושר
ספור מתוק ומקסים.
אהבתי אותו,
יום אהבה מאושר
אילנה
:)
*
אז איך את הולכת לחגוג את חג ולנטיין??
סיפור נהדר
קצב טוב
התפתחות , דמות מעניינת, הרבה מידע רלוונטי
כתיבה קולחת
סוף מחוייך והרבה אופטימיות
כל הכבוד
כמו לפני שנה ולפני שנתיים ובכלל
לא מחזיק מיום אחד של אהבה....
אהבה עם תאריכון,תזכורת בלוח השנה,
לזכר מישהו שכביכול חיתן זוגות בסתר.
או שאוהבים או לא.
והנה הסיפור שלך מעורר הרגשה של כייף
לקרוא ,מתח כזה בראש איפה תהיה הפואנטה,
וכשהיא מגיעה .......הכל מתפרק למין חיוך
שמתפרס לאורך הגוף,מהראש ועד כף הרגל
כי זאת דרכה של המספרית.......
לענג אותנו בדרכה.
חמוד מאוד.
*
חשבתי לרגע שגורלה של ולנטינה יהא כגורלו של ולנטינו.
אבל מן הסתם העלמה ולנטיין תהפוך בקרוב לגברת לאבינג.
ועל ולנטינו תכתבי בפעם הבאה...
*
אלומה תודה על עוד סיפור מתוק שמאפשר לעלות אחריו לישון ללא דאגה...
חג אהבה מפנק ומענג לכולנו!!!
ממש לא נעים לי לענות כל פעם אותה תשובה:
כן!כן!כן!
מיכאל יקירי!
כנראה דילגת על השורות האלה בסיפור שלי, כי כך כתוב שם:
בכול אשמה אימא שלה, שקראה לה ולנטינה כשנולדה! הייתה זו מחוות כבוד לקוסמונאוטית ולנטינה טרשקובה, האישה הראשונה בחלל. השנה – 1963, ואימהות טריות בכל רחבי רוסיה הסובייטית העניקו לבנותיהן שנולדו בשנה זו את השם "ולנטינה".
קוסמת צבעים חמודה שלי!
אם אני מצליחה לעורר בך ספק כל שבוע באופן קבוע, אז אולי כדאי לך למלא גם טוטו ולהאמין שתזכי...וזה יקרה!
כבר לא נעים לי לשאול כל פעם אותה שאלה -
אז הם התחתנו וחיו באושר ועושר ?
*
יופי, אלומה.
הפעם התור לאהוב, של ולנטינה ששנאה את שמה, על לא עוול בכפו...
הידעת ששמה של הקוסמונאוטית הראשונה שנשלחה על ידי בריה"מ לחלל,
היה ולנטינה טרשקובה? היא היתה אשה אמיצה מוכשרת וגם יפה.
ולולנטינה שלך היה גם מזל. עכשיו יתפתח מכאן משהו טוב.
תודה ושבוע טוב !
ALL I NEED IS LOVE
את מאמינה...ברומנטיקה..
ואני מזמן הפסקתי...אבל כל שבוע את מצליחה לעורר בי שוב ספקות ותהיות אם זה עוד קיים בימינו אנו..מה שכן את מחברת סיפורים כה יפים שאני נסחפת ומתחילה להאמין...
תבורכי...
*קוסמת המילים שלי-שלנו.
כן, אחכה בכיף לטו באב! אני אז בחופש הגדול!!! אחכה ואספור את הימים...
פעם בשבוע לא יזיק לך מנה סוכר ורוד ממני. תאזני את זה עם המציאות המרירה בשאר הימים....
u viva lahaverut beneinu!!!
גם אתה קיבלת שם עתיר משמעות -תמיד מרנין את לב כולם!
סובל יקר, מבטיחה להמשיך לגרום לך סבל עד אין סוף....
איזה רעיון גדול זה להמר ואז זה מגיע! אני עושה את זה בלי להיות מודעת בכלל לזה. למשל כל שבת אחהצ אני יושבת ליד המקלדת ומהמרת שתיכף ייצא סיפור, גם כשאין לי מושג ירוק איזה..וואלה, זה תמיד מגיע!
אלומת אור יקרה,
כשמך כן את - מאירה את עולמנו החסר רומנטיקה לעיתים...
אלף נשיקות!
ענת
מר לאבינג?
חג אהבה שמח מרת לאבינג היקרה!
פוזית*
סיפור יפה.
אהבתי.
שבוע טוב.
*
יופי של סיפור לחג האהבה
תודה לך יקירה
*שרה
תודה, מותק, על תגובתך הסוחפת!
חן חן על המינוי הנכבד!! כבר רצה לקנות חץ וקשת....
וואו, לא שמתי לב למשחק מילים "שנוא-אהוב"!! נשבעת לך שלא שמתי לב!!! אוהבת אותך!
אלומה,
אין לי ספק כי בגלגול הקודם היית שדכנית! ( :
ועכשיו נתאזר בסבלנות עד לט"ו באב, הקונטרה העברית לוולנטיין!
בעצם, במקרה שלך, נתאזר בסבלנות בדיוק שבוע.
איך, איך את מצליחה למצוא רעיון ולהלביש עליו מילים קסומות בכל פעם מחדש?!
כיף להתחיל עם סיפורייך האופטימיים את השבוע.
תודה,
דינה
אני מפסיקה לאכול סוכר שבוע מחשש להרעלה את יודעת
רקמת פה עלילה סכרינית שיכלה לככב בכל עיתון אמריקאי עם חזית ורודה
לעלמות שמבינות באהבה
יום אהבה שמח לך ולכל הגיבורות המקסימות
viva a ahava
את קיבלת שם קסום-אלומה
חג שמח
ותודה על עוד סיפור נפלא
את כותבת משהו-משהו !
מתי כבר אפשר יהיה להתאכזב מאיזה סיפור שלך???
עשית ממני מתמכר לצפיות של מוצ"ש...
טוב מילא, תמשיכי לגרום את "הסבל" הזה.
מבטיח להתגבר...
שבוע טוב,
רמי
אלומה,
את גדולה!
שם רומנטי שלא מצא בן זוג,
כנראה צריך להמר...
ואז....זה מגיע.
תודה על סיפור קסום
שבוע נפלא
חג אהבה שמח
דבי
יפה אהבתי שבוע טוב
לצערי כנראה בגלל תקלה טכנית לא יכול לככב
יקירתי
איך כמוך בלזווג זיווגים
חג זה נועד לך
הגיע הזמן שיגיע האביר על סוס הלבן(או מוסטנג לבנה)
ויסחוף אותך מעל רגלייך אל עבר האופק
חג שמח!!
כוכב של המאוהבת באהבה.
*סיפור יפה של אהבה.
שבוע טוב. תודה.
אלומה המדהימה,
יו, איזה יופי!
לדעתי במימד מקביל
יש לך משרה אצל מר קופידון
בתור השדכנית הראשית שלו
והממליצה על זיווגים שמיימיים.
ואם לא, אז אני ממנה אותך.
התמוגגתייייייי.....
שיהיה לך יום אהבה
מלא אהבה לעצמך, קודם כל
ושמחה בלב.
ב א ה ב ה
א י ל נ ה
כוכב
איזה סיפור קסום אהבתי.
איך "שנוא" השתרבב לתוך אהוב....(:
אין כמו תזמון מושלם!
אהבה... אהבתי...אוהבת...
אותך(: