
לא התאפקתי... אז החלטתי לצרף עוד טור מהסידרה שלי, דייטינג 2.0 מעיתון להיות משפחה. (מתוך גיליון דצמבר 2009) טיפים לדייט מוצלחשנת 2009 הוכרזה כשנת מיתון. כמו בעסקים, כך בעסקי הלב ומתוך שאיפה לבאות החלטתי שאת השנה הקרובה, אני לא מפספסת. 2010 היר אי קם here I come כך יצא שאת החודש האחרון לשנת 2009 ביליתי בהכנות לשנה החדשה. הפעם, החלטתי לא להסתפק בדיבורים ובניתי תכנית עסקית ממשית, למימוש החזון. ואם תרצו - הרצון. שיטוט באתרי הפנויים והפנויות הניב לו את הפרופיל המושלם למועמד פוטנציאלי, תוך בדיקה אקטוארית ממשית כי הנ"ל עומד בתנאי החיפוש והסף שהצבתי. חתיך עם עיניים כחולות, מטר ושמונים, בעל חברה ליבוא חובב ג'יפים וטיולי שטח אתגריים מתוקתק מחפש את האחת. זאת שתעשה לו את זה. זאת שיודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה ויודעת גם מה לעזאזל היא רוצה ממנו. בקיצור, חיית שטח. ומה לי ולחיות? אמנם חתולים וכלבים זה נחמד, אבל זה לא מה שאני מחפשת. בקיצור, חזרתי לחפש את המאצ'ו המקומי. זה שיודע לעשות עסקים וגם רושם.נבירה נוספת באתרי הכרויות חדשים וייעודיים – הפעם לאנשי עסקים המתחבטים גם הם באותן הסוגיות, רק מהצד השני, הניבה מספר מאושרים שעמדו בסינון ובמיון. עכשיו, כל שנותר הוא לעבור הוא למציאות. צ'יטוט מסיבי ודיאלוג אינטרנטי עם הגלקטיקוס הנבחרים, והופ... לפגישה. חמושה בחמישה כינויים שונים, התחלתי בתהליך הבחירה. אחרי יומיים, מצאתי את עצמי עם שניים אחרונים להם מסרתי את מספר הטלפון הנייד שלי, כדי לעבור לשלב הבא. הופתעתי כשרק אחד צלצל, השני, בטח עד היום מחפש את שורת המחץ לפתוח את השיחה איתי. כך מצאתי את עצמי משוחחת ערב ערב עם ר'. אחרי כמה ימים, עשרות מיילים ולפחות שמונה עשרה שיחות טלפון קבענו להפגש. פגישה על פי הכללים החדשים, פגישה קצרה ולא מחייבת. זאת, שמתמצה בפגישה ראשונה בת שעה ותתקיים תמיד בשעה חמש. לא יום ולא לילה. שעת בין ערביים עם נגיעות אחרונות של שמש ובריזה נעימה, על שפת הים. דקות לפני השקיעה.שלוש דקות אחרי שהתיישבנו על הבר הגיעה המלצרית ולקחה את ההזמנה. בדקות הקרובות עד שהביאה לנו את הבירה הראשונה, נחתה עלי המכה. החתיך, זה נתון לויכוח. וזה שיודע בדיוק מה הוא רוצה. הוא רוצה אותה אישה קטנה בבית, במטבח, עם הילדים. בבוקר לא אכפת לו שתהיה לה קריירה ולא משנה במה. מורה, עורכת דין או אפילו יח"צנית. אבל מהשעה חמש, רצוי וגם כדאי שתתמסר לגזרה הביתית בלבד. בירה זה נחמד, אבל אם אפשר אז על הספה בבית. בלי מלצריות, בלי קהל ובלי נוף של שקיעה וים. נבוכה מהגילוי המאוחר החלטתי לנסות ולהציל את המצב. הסבר מנומק או מצגת מהירה. כך חלפו בראשי המחשבות השיווקיות והאסטרטגיה המתאימה לפעולה בדיוק כעת. או שהגיע הזמן להמציא תירוץ עלוב ולצאת כל עוד נפשי בי, הביתה. ואני מתחילה לאלתר. כבר בסיבוב הראשון של הביגלה שבאים עם הטובורג אני פורשת את משנתי על שחרור האשה ואלמנטים בסיסיים של עצמאות נשית. כשזה לא בדיוק עוזר לי, בסיבוב השני של המלוחים, אני כבר נעה באי נוחות קלה על הכסא. הצבע אוזל לאט לאט מהפנים ואני מבינה. שאין שום סיכוי לדייט עם ר'. הכישלון כבר כאן. בדרך נס אני מקבלת טלפון מעיתונאי, מה שמאשר לי לתרץ את הסיום המהיר של האיוונט הכושל ולצאת לדרכי מהמקום. שבעה ממפגשים לא מוצלחים בעליל החלטתי לחפש אחר הפתרון האפקטיבי לזיהוי דייטים כושלים. או במילים אחרות, כמה טיפים מרענני זיכרון שיעזרו לכם להימנע מהפדיחות הגדולות ביותר שיכולות לקרוא לכם בדייט ראשון, וגם ידליקו נורת אזהרה בשעת הצורך. כמה קלישאתי שזה יכול להיות, אבל באמת, לא כדאי לנהל יותר מדי שיחות טלפון לפני הפגישה. זה יוצר ציפיות ובסופו של דבר מגיעים לפגישה ומרגישים שמכירים אחד את השני. ואז... המכה כפולה. גם דייט לא מוצלח וגם לא מתחבר עם התמונה הדמיונית שלך.
|
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה