כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כלום

    סערות-סופות מוחיות

    ארכיון

    המשורר

    18 תגובות   יום ראשון, 14/2/10, 00:37


    נשאבתי אליך שלא ברצוני

    היית המשורר

    אני המילה 

    קראת אותי

    כתבת אותי 

    את קולי מעולם לא הצלחת לשמוע

    רצית?

    ניסית?

    התאמצת? 

    אתה היית מספר סיפור

    סיפרת אותי

    בדמי

    ובחלבי 

    ואני הרי די בנאלית

    בסך הכל

    נקראת

    ונכתבת

    דבר רגיל בהחלט

    וידוע 

    בעלת איברים חדי זוית

    משעממת

    בצבעים שלא אני קבעתי 

    אוהבי הולכים ומתמעטים 

    נכון,הפסקתי לשמר הבדלים

    של כאן ועכשיו

    כנקמה על שלא יצרת אותי בדמותך 

    תמיד סלחתי אף שהתאכזבתי

    שמחווה להיסטוריה המשותפת שלנו

    כלל לא עלתה על דעתך 

    ואז

    שוררת אותי -

    לא בחגוי הסלע

    לא בסתר המדרגה

    שרת בחצר זרה

    ושירתך היתה לי לזרא  

    וכשעזבת

    השארת לי אות אחת

    שאדע

    מהו

    כאב

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/2/10 01:09:


      מירה יקרה,

      הכתיבה מופלאה, רהוטה ונוגעת, כתמיד, אך הסוף צורם ומותיר תחושה של כאב ושל החמצה גדולה..

      תודה כנה על השיתוף, התגעגעתי למילותייך.

        19/2/10 12:19:

      ביקרתי ואהבתי..

      שבת שלום

        18/2/10 20:06:

      <http://www.youtube.com/v/0bUAM0ER-Dw&hl=en_US&fs=1&"></param><param

      תודה מכל הלב לכל המגיבים.

      ובכל זאת - זה רק שיר

      תהנו מהקטע שצרפתי.

       

      מירה

        18/2/10 13:09:

      ואני , גם אני בוכה , בעוונותי הרבים , על אהבה שהלכה לה . תודה לך.

        15/2/10 15:48:


      הכתיבה שלך נפלאה והתענגתי על שירך המיוחד.

       

        15/2/10 15:31:


      באתי אצלך לבקר,,

      לראותך,,

      כשאת עצובה,,

      ?,,

      :) ?

        15/2/10 06:55:

      את כל כך לא בנאלית ולא חד זויתית.

      כתוב כל כך יפה.

        15/2/10 06:43:

      אולי בגלל שהוא כתב אהבה פרוזאית

      ואת היא הכותבת אהבה בשירה?

      חזק
        15/2/10 01:38:

       

      אות אחת

      אבל

      וואחד אות

        15/2/10 01:18:

      מירה

      כתיבה נהדרת...

      אבל האוּץ...כואבת...

      ל...

      ה משורר וה באנלית...

      יום אהבה שמח.

             *

      לילה טוב

      מהדס


       

        14/2/10 23:04:

      תודה לך מירה

      על מילותיך

      אשר את כתבת

      אבל כל כך הרבה

      אנשים יכולים

      להגיד זה מה שאני

      מרגיש/ה

      זה מה שאני

      חושב/ת

      כי כולנו עוברים

      או עברנו

      או נעבור

      את הדברים האלה

      אך זאת הדרך

      היחידה שלנו

      ללמוד על עצמנו

      לאהוב , לכאוב

      ואז שוב לאהוב.......

        14/2/10 22:20:

      למירה היקרה!

       

      כולם מבקשים ומחפשים אהבה, כנראה שאי אפשר לצערנו לנתק אהבה מכאב.

       

      תודה לך על השיר המיוחד הזה.

       

      *

      אסתר 

        14/2/10 21:41:


      איך את כותבת! !

       

       

        14/2/10 15:06:


      כמה יפה השיר והדימויים ..

       

      חבל שהסוף משאיר צביטה בלב ...

        14/2/10 12:59:


      מירה'לה היקרה,

      חוויתי את מה שכתבת, והתרגשתי מאוד.

      תודה לך.

      רק אור ואהבה,

      שלך,

      אנה

        14/2/10 07:21:


      יודעת

      מבינה

      מרגישה

      עם הזמן הכאב עובר.

      ובאים דברים חדשים

      משמחים

      מחוללים

      מרנינים.

       

        14/2/10 00:45:

       

      מירה יקרה

      את כל זה אני מבינה, יודעת, על בשרי חוויתי

      כתבת את מחשבותיי אחת לאחת.

      שרה לעצמי את השיר.... בשלב הזה כמובן קריצה

      תודה ואיחולים לשבוע טוב מלא ברכה