כבר כמעט חצי שנה שאני מנהלת איתך

רומן עסיסי שמרגיש נצח מתוק.

אף אחד אינו יודע, גם לא משער, שזו את.

את ביננו בין הקפה

מסתתרת בין השיטין ולעיתים גם נעלמת.

זה קצת מסקרן,

הבלה בלה בלה מתהפכת עכשיו -

 סופרת,

 סופרת סתם כוכבים ריקניים.

אני השגתי את המטרה,

 לעגל פינות זה לא נורא-

זאת למדתי מילדה הרבה יותר קטנה 

 הנאחזת ברגעי הירח גם כשהוא שחור.

אבל את,

כל כך מרגשת, מחייכת, מלטפת את נישמתי 

ועוצרת נשימתי.

אני שלך- ואת שלי.

זה לא יקרה,

 עכשיו תורי לשחק את המשחק

וסודות הבלה בלה בלה

המחויכת נשארים אצלי.

ואני עדיין.

עדיין השגתי את המטרה.

והכל,

בלה. בלה. בלה.