תאור
במרכז הספר עומד המחזה ``צחות בדיחותא דקידושין``, שהוא המחזה העברי המוקדם ביותר המוכר לנו. הדיון ביצירה זו – קומדיה רנסנסית המתוארכת לאמצע המאה השש-עשרה ומיוחסת ללאונה דה-סומי (יהודה סומו), איש תאטרון יהודי-איטלקי רב-פעלים ממנטובה – מציע קריאה חדשה הבוחנת את אופן תפקודם של ציטוטים מהמקורות היהודיים על במת התאטרון. בעקבות קריאה שכזו, מציע הספר, ניתן לחשוב מחדש על הדרכים לגילום המסורת הטקסטואלית היהודית בחלל הבימתי ובגוף השחקן – ולפתוח אפשרויות פרשניות חדשות למסורת זו עצמה.
לפרטים מלאים על הספר:
