להוד מעלתו שגריר תורכיה בישראל  שלום רב 

יסלח לי השגריר שאני כותב אליו שורות אלו במישרין  לאחר שנים של התעלמות מופגנת  מארצו המפוארת, אבל אני חש שנעשה  לארצו עוול קשה שפוגע בתדמיתה בקרב הציבור הישראלי ואף פוגע בתיירות בין שתי המדינות  ועל כך אני מצר.   חבל מאוד  וחבל עוד יותר כי לא התורכים  אשמים. גם אנחנו  ובעיקר  חברות התובלה שמחברות בינינו. כתבתי חברות תובלה  ולא במקרה. כישראלי גאה שעד היום סוחב על גבו את השפלת הכיבוש העתומני  במולדתו,למרות שזה הסתיים ב 1917,  נמנעתי במשך שנים מלבקר בתורכיה. גם הסיפורים על הטבח בארמנים וסרטים כמו אקספרס של חצות כמו גם דיווחים בתקשורת על האסלאמיזציה המוגברת שם לא עודדו אותי לבקרה כתייר. הגלובוס גדול  וחלקים גדולים ממנו עדיין לא נחשפו בפני כך שתורכיה מעולם לא עמדה בראש סדר העדפותיי.   עם זאת לצד התהדקות היחסים בין שתי מדינותינו וזרם התיירות העצום שגועש בין שתי המדינות והרחת לוקום המשובח  שאני כל כך אוהב,   הלכו וגברו הלחצים מצד בני משפחתי לוותר על ההתנגדויות ולצאת לנופש משפחתי בבירת האימפריה התורכית איסטנבול. לא נעניתי בקלות אבל עבר יום חלפו יומיים ונותרתי לבדי במערכה המרוכזת. עוד יום חלף והנה אימי בת ה-82 מבשרת לי בשיחת טלפון מתלהבת  "רכשתי מארקיע  6 כרטיסי טיסה לאיסטנבול לחמישה ימים במלון חמישה כוכבים, אל תדאג  יהיה כיף- ואני משלמת" .

 אז מי שאני שאקלקל את השמחה ועוד שמשלמים עבורי?  וכך ב13 לחודש בשעות הבוקר כבר ישבתי על המזוודות וגערתי בבני משפחתי שיזדרזו פן נאחר לנמל התעופה. למען האמת הטיסה לאיסטנבול, באמצעות חברת השכר של ארקיע,  אמורה הייתה להמריא מהנמל רק בשעה 16.00 אך משום מה  נדרשתי על ידי נציגי החברה שאף טרחו ושלחו לי פקס פלוס דוא"ל  להתייצב בשדה התעופה כבר שעה 13.00.  בארקיע  הפגינו מסירות דיוק וסדר כה רבים, עד שבבוקר הטיסה הם גם טרחו ושלחו פקס נוסף לאמא שלי שבה הם דיווחו לה שהטיסה הוקדמה ברבע שעה תמימה כך שעלינו להתייצב בשדה בשעה 12.45 במקום בשעה 13.00 –איזה ייקים! כל הכבוד , אם היה לי כובע הייתי מסיר אותו בפניהם!  הגענו לשדה התעופה אימי, המטפלת הפיליפינית שלה,  רעייתי ושני בני  והנה מול עיננו מתנוסס הלוח האלקטרוני של הטיסות היוצאות ושם מצוין באדום על גבי לבן איסטנבול שעה 18.00  כמתוכנן!  מה מתוכנן  מה בטיח? (יסלח לי כבוד השגריר על הבוטות)  הרי הטיסה הייתה מתוכננת לשעה 16.00 הנה הכרטיסים שלי שחור על גבי לבן. על מה אתה מדבר ביטלו אותי    במודיעין , הטיסה הזו תוכננה מראש לשעה 18.00 ,ארקיע לא אשמה שהסוכנת שלך הטעתה אותך. לא נורא חשבתי מקסימום עוד שעתיים בטרמינל ואף התעלמתי  מכך שכל שאר הנוסעים   זומנו גם הם לשדה על ידי סוכניהם השוגים  ממש לאותה השעה (13.00) מילא! 

נקפו השעות ואתם חושבים שהמראנו  בשעה 1.800? הצחקתם אותי!  רק בשעה 19.41 נטשו גלגלי המטוס את הקרקע והמראנו בדרכנו לאיסטנבול. הטיסה והכריכים שחולקו לנו במטוס של חברת השכר התורכית (שנשכרה על ידי ארקיע) עברו עלינו בשלום ולאחר שעה וחצי לערך נחתנו בשדה התעופה המשני של איסטנבול  הממוקם באסיה , במרחק נסיעה  לילית של שעה ועשרים דקות מהעיר הגדולה (לעומת עשר דקות מהשדה שהובטחו לנו על ידי הסוכנת) וכך בעשר וחצי בלילה הגענו בשעה טובה למלון באיסטנבול.  מלון חמישה כוכבים נקי ומסודר שבו היינו אמורים לשהות חמישה ימים וארבע לילות.  

מה אומר על איסטנבול? רק דברים טובים. העיר הקוסמופוליטית הזו הפתיעה אותי ואת בני משפחתי לטובה ובגדול!  בילינו בה שלושה ימים נהדרים שכללו ביקורים במונומנטים מרשימים, מסגדים, חומות, שווקים, חנויות ומוזיאונים. פגשנו אנשים נהדרים. ממש תענוג אמיתי וכל זאת עוד לפני שמדברים על האוכל התורכי המשובח במסעדות וברחוב. 

 ישאל אדוני השגריר  מתי הכל התקלקל? ואשיב: זה קרה כשהיינו אמורים לשוב לישראל. בערב ראש השנה ב-12 ליולי בשעה 2130 חזרנו במקרה למלון ואז  הודיע לנו פקיד הקבלה שנציג ארקיע התקשר וביקש להודיע לנו שהטיסה המתוכננת למחר בשעה 13.00 הוקדמה לעשה 06.00 בבוקר ושעלינו להמתין בשעה 04.45 לפנות בוקר!  בלובי המלון להסעה שתיקח אותנו לשדה התעופה.  לא עזרו המחאות והאיומים ואימי בת ה82 , שני בני רעייתי והמטפלת  כולנו נאלצנו להסכים לכך שארקיע תגזול  מאיתנו את  חגיגת ערב ראש השנה, שהיא תשכים  אותנו ב-ארבע לפנות בוקר, תמנע  מאיתנו את ארוחת בוקר והספא במלון היוקרתי (ששילמנו עבורו לא מעט כסף ושנציגיה יובילו  אותנו כמו שקי מלט דוממים לנמל התעופה המרוחק.   ואתם חושבים שעלינו לטיסה בזמן? האם המראנו בשעה 600 בבוקר? ברור שלא. והמטוס הריק למחצה  של חברת השכר הטורקית וארקיע המריא לישראל רק בשעה 0830. הדיילות אגב, היו נחמדות והסנדוויץ עם הלחם הלבן הקפוא והפרוס  העבה של הגבינה הצהובה היו אכילים. פשוט היינו רעבים! 

לסיכום אדוני השגריר, פעם אמרו לי שצרפת יכלה להיות ארץ מדהימה נהדרת וחביבה אילולא הצרפתים –אני לא קונה את זה  בעיקר כשמדובר בתורכיה. האמת היא שעסקי התיירות הישראלית לתורכיה  ולהיפך יכלו להיות נהדרים אילולא קיקלו אותם המובילים, אותן חברת שכר שמעכירות את האוירה, מתעללות בנוסעים  ומוציאות את התיירים מדעתם ומוציאות את דיבתה של התיירות התורכית לשווא. חברות אלה שפועלות כמו מובילי סחורות לשוק,  אינן מתייחסות לתיירים כאל לקוחות אלא כאל תרנגולות שבויות בדרך למשחטה.  לי יש חדשות בשבילן,  אני עם טיסות שכר  גמרתי.  אני איתן יותר לא טס.  אתם רוכשים חבילה בת חמישה ימים  ברוטו (כאילו בזול)  ומקבל בפועל שלושה ימים נטו. ועל זה אומרת אמא שלי שמה שזול עולה ביוקר!   ואני ממליץ גם לכם נציגי הממשל התורכי בבואכם לחזק ולשמר את יחסי התיירות בין שתי המדינות לבדוק היכן מסתתרות נקודות החולשה. הן בוודאי שלא מסתתרות במלחמת הדת,  הן בוודאי שלא מסתתרות בפוליטיקה והן בוודאי שלא ביחסים שבין  האנשים ברחוב. אני כישראלי הרגשתי נהדר ברחובותיה של איסטנבול. הרגשתי רע רק כשהייתי שבוי במטוסי השכר של ארקיע ובמגע עם נציגיה. 

 בספרו המדריך לטרמפיסט בגלקסיה כשתיאר את השמדת כדור הארץ על ידי הספינה הווגונית כתב דאגלס אדמס את המשפט הבא: "לפתע היה שקט נורא , היה רעש נורא, והיה שקט נורא". ועל זה נאמר: הייתה ארקיע , הייתה איסטנבול והייתה שוב ארקיע. חבל שכך.  

ברגשי הכנעה

אבי גנאור