בתקופה בה הריבית במגמת עליה, חוזרת תשומת הלב ומתמקדת באגרות החוב מסוג גילון. אז כמו שהבטחתי, אני מקדישה את הפוסט השבוע לגילונים לסוגיהם. נתחיל מהסבר קצר מה זה גילון:

הגילון הינו איגרת חוב שיקלית בריבית משתנה שהונפקה על ידי משרד האוצר לתקופה של עד 10 שנים ומשלמת ריבית כמה פעמים בשנה, תלוי בסוג הגילון. הגילון המסורתי, הישן ביותר שהונפק, משלם ריבית פעמים בשנה, כלומר ריבית חצי שנתית. כיום לא נשארו סדרות גילון סחירות, כולן כבר הגיעו לפדיון ונעלמו מהמסחר. "הגילון החדש" שהונפק בשלב מאוחר יותר, משלם ריבית ארבע פעמים בשנה - ריבית רבעונית. מרבית ההנפקות של האוצר בשנים האחרונות היו במסגרת סדרות הגילון ולכן אלו הסדרות הממשלתיות הסחירות ביותר. 

מנגנון קביעת הריבית בגילון ובגילון החדש מבוסס על תשואות המק"מ לתקופה של שלושה עד שנים עשר  חודשים, כאשר ישנם שינויים בין מספר ימי המסחר שלוקחים בחשבון ועוד כמה ניואנסים שונים שלא ממש חייבים להיכנס אליהם ומי שרוצה יכול לקרוא בקישור למשרד האוצר כאן.
 

עכשיו נבחן למה גילון כלשהוא, חדש או ישן. אז כפי שכתבתי, הריבית בגילון משתנה על פי תשואות המק"מ. המשמעות היא שכאשר הריבית במשק עולה, תשואות המק"מ עולות אף הן ועליה זו תבוא לידי ביטוי בריבית התקופתית החדשה שתיקבע בגילון היות וריבית זו כאמור נגזרת מתשואות המק"מ. השינוי אמנם לא יהיה בריבית השוטפת המשולמת אלא בריבית לתקופה העוקבת אולם התקופה המקסימאלית שתחלוף עד לשינוי בריבית יכולה להיות שלושה חודשים בגילון החדש. 

להמשך ניתן לקרא בבלוג ניהול ההשקעות שלי בבנק ירושלים