וראשית ווידוי: שדדתי את הכותרת מיוהאן וולפגנג פון גתה כי אני אוהב מילים כפי שוורתר הצעיר אהב את לוטה, אך אין לי כל כוונה להתאבד כמו וורתר כי אני כבר זקן ומשתדל להכיל את שיגיונות המילים המוזרות המופיעות לעתים מזומנות בשפת הרחוב. ולא רק!

הכל החל אי-שם בסוף המאה הקודמת כששמעתי סביבי כולם אומרים כל הזמן "חבל על הזמן". הצלחתי להבין לבדי כי זה איזשהו שם תואר שהתווסף לשפה, אך לא הצלחתי להבין בעצמי אם כוונתו למשהו טוב או משהו גרוע. נאלצתי לפנות לנכדים, כי ילדי גם לא כל כך הבינו מה כוונתו של "חבל על הזמן". התשובה שקבלתי מהנכדים הייתה :"סבא, זה גם וגם." התביישתי להתוודות שלא הבנתי אך שכחתי את בושתי כי מיד "חבל על הזמן" הוחלף ברחוב ב "סוף הדרך". ומאותו רגע הכל החל לנוע סביבי בתזזית: "כזה כאילו" הוחלף במהירות הבזק ב "סוג של". רפי רשף החל לומר בטלוויזיה "יותר עדיף" במקום שורה של מילים תקניות. הבנתי כבר שהקרב על השפה התקנית הוכרע לרעתה ברחוב: אין כל טעם להעיר על "שתי שקל" או "עשר שקל". ברחוב, אנשים זרים לי בהחלט שרצו לומר לי משהו כשאני קונה אצלם ירקות בבסטה שלהם: פנו אלי ב"אחי" או גרוע יותר "אבאל'ה" שהזכיר לי שאני כבר לא כל כך צעיר. שמחתי להיווכח שהבנתי, ללא עזרה מבחוץ את: אחלה, סבאבה, חנון ותרגיע. אך כדי להבין מה זה "פקאצות", נאלצתי שוב לבייש את עצמי בפני נכדי.

 הצלחתי להבין לבד ולהתעצבן ביני לביני על המבול של המילים המופיעות מספר פעמים רצוף בכל משפט: כאילו, מדהים (השנוא עלי במיוחד), נתן מענה (של כל יוצאי מערכות הביטחון - והם הרוב המוחלט בישראל), רוח גבית, העם אמר את דברו, אנרגיות, צ'אקרות, נתן חיבוק גדול ועוד כל מיני זבאלות (כך תבינו אותי טוב יותר) מהסוג הזה.

התאבלתי במיוחד על ההמצאה המיותרת לגמרי של "בנין הפעיל" (ה' סגולה). אני מתעצבן עשרות פעמים ביום כשאני שומע פעלים משתבשים בצורה כזו גם על-ידי שדרים בטלוויזיה! יש לעניין גם שיאים שקשה לך להאמין כשאתה שומע שדר אומר "התאכזבתי" - ETAHZAVTI או "התרגשתי - ETRAGASHTY . ריבונו של עולם.

מי שצורך חדשות כמוני כל שעה, וודאי יודע גם את המצאות עילגי מערכות הביטחון שכיבסו מושגים כדי שישמעו תמימים ומינוריים יותר מן המציאות העירומה: כתר, חישוף, ממ"ד, נבצרות, מאחז, עצמוני (המצאתו של מנהל בית חולים הדסה ביום שאריק שרון, השם יעזור לו, נרדם ונעלם מחיינו) סרכזות (האטום של איראן ברררר.....), מרחב התפר, התנתקות, לא בכל מחיר, הון ושלטון, סיכול ממוקד, כשל מערכתי (הסבר סטרילי לפאשלה), רגישות ונחישות, רשת ביטחון, ספין, קמפיין, צונאמי, רזולוציות, אג'נדה, ריאליטי, סלב, הודנא, לקמבן, לפצמר, להתקמבק,  לסמס, לאתרג (לשמור על אריק שרון, מה שהרופאים לא הצליחו חוץ מלהעניק לו "נשימה עצמונית").

ישנן עוד הרבה "זבאלות" כאלה אך מספיק להיום. צריך "לאכול צהריים" רגוע.