I Laugh Kids
אנחנו רוצות להתבונן בעולמם הפנימי של הורים וילדים. לשפוך אור על רגעים מביכים, על דילמות ובעיות, ובעיקר בעיקר, להנות.
להנות עוד קצת...לאהוב, ולהצליח לחייך על הכל.
נשמח אם תשתפו אותנו בסיפורים משלכם, ברגעים מכל הסוגים, וגם בשאלות. אבל אנחנו לא יכולות להבטיח שנענה על הכל וחשוב לומר, שהתשובות אינן מחליפות ייעוץ מקצועי.
פוסטים פופולאריים
-
סליחה
28/12/09 | 531 צפיות
-
לקפל נייר ולהרגיש מיוחד
23/2/10 | 410 צפיות
-
עוד אחד ודי...
14/2/10 | 498 צפיות
-
עוד ממש מעט...
27/12/09 | 411 צפיות
פוסטים אחרונים
- לקפל נייר ולהרגיש מיוחד 23/2/10
- עוד אחד ודי... 14/2/10
- סליחה 28/12/09
- עוד ממש מעט... 27/12/09
עוד אחד ודי...
מה קורה פה? ועוד שאלה: ואיך עוזרים לו... ולנו? תשובה פרידות הן דבר רגיל. אבל לא כל מה שרגיל מתקבל בשמחה ובגיל. רגע הפרידה הוא לפעמים הרגע הכי קשה, להם ולנו. כמו רגע ההתנתקות של מטוס מהקרקע. או רגע הקפיצה של צנחן ממטוס. ברגע הזה עולים הרגשות במלא עוצמתם גם אם אח"כ הם נרגעים ונשכחים. את הרגע הזה בנכם מנסה לדחות ולרכך... עוד מעט...עוד קצת... ושאת ה-"די!" יגיד מישהו אחר.כאשר מעבירים לילד את ההחלטה "מתי די" רק מכבידים עליו. היכולת של ילד ללמוד כמה טוב ובטוח לו בגן נסמכת על הביטחון והניסיון של ההורה ומה שהוא משדר. הורה שאומר לילד "תישאר יהיה לך טוב!" ובפועל נשאר עד שהוא רואה שטוב לילד מעביר במילים מסר אחד, ובמעשים מסר שני.אם את סומכת על אלה אליהם את מעבירה את הטיפול בבנך נסי להעביר בטחון זה גם לילד. הרגעי כדי שתוכלי להרגיע, התעודדי כדי שתוכלי לעודד.הנהיגי טקס פרידה קבוע שבו לאחר סיפור (אחד ודי!) את מחברת בין הילד לגננת או מצרפת אותו למשחק עם חבר, מחייכת ונפרדת לשלום. אם הוא אינו רגוע, הישארי את רגועה. תני הכרה לרגש שלו ("היית רוצה שאשאר עוד, אבל אי אפשר") עודדי והרגיעי ("אני אוהבת אותך", "אחר כך אחזור", אני בטוחה שיהיה לך יום נחמד") תני הנחייה ברורה ("תן לי חיבוק ואחר כך תגיד יפה שלום") וצאי מהגן.פרידה מאימא עלולה להכאיב אבל יכולה להיות גם הזדמנות לגדילה. הזדמנות לפתוח את הדלת לקשרים וחברים חדשים.הכרה, עידוד, הרגעה והנחיה ברורה, בתבנית מוכרת וידועה, יעזרו לבנך להפנים את המסר ולצמוח. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פתאם חשבתי לעצמי שמעניין לדעת מה הם זוכרים מהגן כשהם גדלים. ואחרי חפירה רצינית בזיכרונותי הבנתי שאני זוכרת רק שלגננת שלי היה קוקו בצד ואני רציתי גם.
אבל אני ידועה בתור אחת שלא זוכרת הרבה.
תודה רבה לך.
נקודה בעיתית,
אני אישית מתקשה גם להיפרד מהגן, ביסקוויטים, אווירה מחבקת והמון אופציות להפעלה.
את הילדה שלי אני מחבק, ליד הפינה של המשחקים שהיא בוחרת,
ואחרי רגע אני כבר לא שם.
תומר
מעניין, אהבתי