זוגיות, אי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה.
האדם בעצם מהותו והתפתחותו האבולוציונית נועד לחיים בלהקה, קבוצה, בזוגיות. הצורך בבן זוג הינו ראשוני ברמה הביולוגית. ביטוי כמו "החצי השני", אינו קלישאה אלא מציאות. ובכל זאת אנו נתקלים בפרדוקס הזוגיות לעיתים תכופות. אדם מחפש זוגיות אך לא תמיד חש נוח איתה. בדיחות ואין סוף מערכונים נכתבו ונאמרו תוך שימוש בחוש הומור להפחתת המתח והתסכול.
ובכל זאת איך עושים זאת? שאלת ההתאמה הזוגית חוזרת על עצמה. בעיקר כאשר נתקלים בקושי שלא יודעים כיצד לגשר עליו. אולי אנחנו לא מתאימים? עולה השאלה ופעמים רבות צוברת תאוצה לעבר מדרון שאין ממנו חזרה. כל מערכת יחסים (גם לא זוגית) נדרשת לסבלנות, יכולת הכלה, ובראש ובראשונה צורך ורצון להיות במערכת היחסים.
הורים וילדים, חברים וחברות, עמיתים במקום העבודה ועוד הרבה מערכות יחסים כאלה או אחרות. אך שלא כמו בזוגיות והורות במערכות אחרות ניתן לדלל ולסנן ואפילו להחליט בקלות יחסית שהקשר אינו רצוי. אך מה עושים כאשר אין חיבור מהותי במערכות שכן מעוניינים או מחויבים להן?
בזוגיות אינטימית אנו נדרשים להרבה יותר מסתם משיכה. הלא בסופו של דבר צריך גם לדבר על משהו, לקיים קשרים חברתיים, קצת תחביבי פנאי וכו' וכו'. בהמשך לדיון על אהבה מהראש או מהלב. ברצוני להתייחס לצרכים.כדי לדון בצרכים אני חוזרת אל הביולוגיה שלנו. פוטנציאל מהווה צורך. כל אחד מאיתנו בנוי ממרכיבים שונים שיוצרים את פרופיל האישיות שלו על צרכיו ויכולותיו.
אם נוכל להיות מודעים למרכיבים הללו אצלנו ואצל זולתנו נוכל לדעת בוודאות מהם המכנים המשותפים שלנו באמת ולא כאפיון שחשבנו שיש לנו.למשל תשוקה. ניתן לכמת ולמדוד אותה. יש כאלה שהחושניות והתשוקה מצויה בד.נ.א שלהם. הם זקוקים למגע, לחיבור הפיזי, לחום הגוף ששווה הרבה יותר ממילים. ויש כאלה שיעדיפו לדבר על זה. ועוד דוגמאות. צורת חשיבה- אחד אוהב עובדות ונתונים והשני אינו מסוגל למצוא בהם שמץ של עניין. צורך בתנועה/אנרגיה- אחד חייב להיות בתנועה ויעדיף בשעות הפנאי לטפס על הרים בעוד השני יעדיף את הכורסא ורק המחשבה על הליכה מרדימה אותו. מוסיקה- אחד אינו יכול לנשום ללא מוסיקה ולשני זהו מטרד. ועוד אינסוף אפשרויות.ועדיין לא דיברתי על היבטים אישיותיים פסיכולוגיים. האמת שגם לא אדבר עליהם הפעם, אך אציין שלמרות שיש כל כך הרבה מרכיבים היוצרים את השלם ניתן לבנות ציר מרכזי אופייני לכל אדם.
באבחון זוגי אנו מציינים את הציר המרכזי, בני הזוג לומדים להכיר באופן אובייקטיבי את עצמם ואת זולתם. מוצאים נקודות ותחומים משיקים, ומבינים את הצרכים האינדיבידואליים של כל אחד. במהלך האבחון ניתן להבין מדוע כל אחד מתנהג באופן כזה או אחר. קיימת אטיולוגיה ברורה שמאפשרת הכלה ואפילו שינוי.נקודת המוצא היא: קבלה, לקבל את בן/בת הזוג כפי שהוא ללא ניסיון לשנות אותו או "לחנך". זה האדם ואני אוהב אותו כפי שהוא. וכשאחד מבין את צרכיו ויכולותיו של האחר, הדרך לחיבור אמיתי, קצרה.
בדיוק כמו שאנו נזקקים להסבר והבנה על מסלול נסיעה חדש. שלא לדבר על מכשיר אלקטרוני מהדור החדש, כדאי ורצוי לעשות הכרות עם מי שאנו אוהבים.
זוגיות היא צורך קיומי ובהחלט אפשרית. |