דבר אחד בטוח, אינני סיר לחץ!!!
היום ולנטיין דיי, חגיגת הקניות של כל ימי האהבה, ט"ו באב, לא מדברות אלי בכלל.
במהלך השנים, עד כמה שהתרגלתי ללבד, עודני מאמין ש-"לא טוב היות האדם לבדו..."
עד כמה שאני מאמין בלחיות את החיים מתוך ראייה של שליטה ואחיזה במושכות, קיימת בי תחושה של היותי קורבן, של אדם שחי בתקופה שבה אין מחנכים לזוגיות אלא מתוך מקח וממכר, זוגיות קלוקלת, קורבן שמוקרב על מזבח עבודת האלילים הזוגית בתקופתינו...
בעידן הקפיטליזם, אדם שאינו עטיר נכסים/תארים ו/או מצוייד במראה חיצוני של כוכב קולנוע, אדם שההתפתחות שלו קצת שונה ואינה יכולה להימדד בפרמטרים התקופתיים הנ"ל, לא נמצא ראוי לזוגיות ובהמשך למשפחתיות...
כל אדם בן 21 יודע שהוא צריך להיות תרמילאי, למצא את עצמו, ואח"כ לחסוך ללימודים, ללמוד תואר, לעבור למגורים משל עצמו מייד עם סיום התואר במידה ולא עבר לפני כן, לעבוד, להתחתן, לשאוף להתקדם בעבודתו, לעשות כסף, לחסוך, לחסוך, לחסוך....ובסוף לבזבז חלק נכבד מהרכוש בתהליך הגירושים...
מה לנו כי נלין על אחוז הגירושים הגבוה... אם נישואים זאת עסקה, עסקה עלולה להיכשל.
אינני נמצא בתהליך של חזרה בתשובה, אני מאמין שעצם התשובה היא ללכת קדימה בקצב ובדרך שלך, לקחת את המושכות, להילחם את מלחמתך על זכות קיומך, על עצם היותך שונה במובן כזה או אחר...
אינני מאמין בכוחם של ריגרסייה או אגרסייה לשנות עולמות.
כבר אמרו לפניי כי "אהבה היא שיר בשניים" ואף אם קולי אינו ערב, אדע לרקוד לאור הקצב הזוגי, לדעת להוביל, לדובב, לשמוע ולהקשיב כשם שאדע אף להשמיע, לעמוד על שלי, להיות בעבורי ובעבורה, מקבל ומעריך, נותן ומשאיר לה מרחב לחיזור, לוקח, משיב, מחייך, כועס, כואב, צוחק, מדגדג, משתדל לא להכאיב, יחד נאמין כי סוף מעשה במחשבה תחילה ואם טעינו חלילה, נדע ליישר את ההדורים.. |