כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    האח הגדול והתשוקה לממשי

    74 תגובות   יום ראשון, 14/2/10, 22:14

    לאור ההצלחה הכבירה של האח הגדול, אחת השאלות שעולה וחוזרת בפי רבים, היא למה? כיצד ניתן להסביר את התופעה הזו? מדוע חבורה של אנשים נטולת ייחוד ועניין יוצאי דופן מצליחה לרתק אל המרקע מעל לשלושים אחוז מצופי הטלוויזיה? כיצד תוכנית דלת תקציב ומקוריות, הופכת להיות תופעה תרבותית רבת השפעה בשיח הבין אישי ואפילו בשיח הציבורי הישראלי.

     

    אחד ההסברים המקובלים לתופעה הוא שבבית האח הגדול מוגש לנו מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, אך, אני בספק אם זו התשובה, ייצוגים של החברה הישראלית אנו יכולים לקבל במגוון רחב של ספרים, סדרות, תוכניות אקטואליה ומשחקי כדורגל. אם כך, מדוע שנבחר דווקא באח הגדול ולא באחת האלטרנטיבות הקיימות שלרוב הן  יותר מורכבות וגם יותר אינטליגנטיות?

     

    הסבר אחר טוען שבתוכניות הריאליטי השונות אנו פוגשים אנושים כמונו, אנשים מן השורה לא סלבריטיס ולא מגה-סטארס, אנשים מן הישוב שאיתם אנו יכולים להזדהות ואליהם אנו יכולים לחוש קרבה. אך האם באמת אנו זקוקים לשכן ממול כדי לפתח הזדהות והעתקה? האם איננו מעדיפים להזדהות עם גיבורי תרבות ועם כוכבי תקשורת מאשר עם אנשים "רגילים". האם האבחנה הזו  בכלל תקפה? הרי מרגע שהאדם מן היישוב הופך לגיבור טלה-ריאליטי הוא עצמו מאבד את מעמדו כאחד העם. אם כן ההסבר, המהותי, כנראה נמצא עדין במקום אחר.

     

    לאור העובדה שקרובת משפחה שלי (קשרי נישואין) הייתה אחת מכוכבות עונת האח הגדול הנוכחית, מצאתי תירוץ הולם לראות את התוכנית מבלי לבוש בכך ומה שהדהים אותי יותר מכל בתוכנית, היא השאיפה לאמת. הכוח המניע של הדמויות ביחסים ביניהם והאופן בו הם נשפטים על ידי הצופים, קשורה לעובדת היותם אמיתיים. אף תכונה אחרת איננה מוערכת כמו האותנטיות.החטא הגדול ביותר של משתתף בסדרת ריאליטי היא להיות שחקן, מתחזה או מחושב יתר על המידה. הדמויות שאנו אוהבים ומעריכים הן אלו שטבען האמיתי עולה מן התוכנית.

     

    זאת אומרת, בניגוד למהדורות החדשות בהן פוליטיקאים מוכרים לנו אשליות שקשה לנו להבחין ביניהן או להאמין להן. ובניגוד לעולם הסבוך המקיף אותנו, בו תופעות כלכליות, פוליטיות  וחברתיות משוללות משמעות או לפחות, קשה מאוד לפענח את טיבן, האח הגדול מציע משהו אחר. בעולם בו האמת הפכה לחמקמקה או אולי אפילו לבלתי אפשרית, תוכניות הריאליטי בכלל אך בייחוד האח הגדול הן מקום שניתן להבין אותו, שניתן בקלות יחסית, לתת משמעות לבחירות של הדמויות. עולם נוכח וממשי.

     

    היכולת לעקוב אחר גיבורי הריאליטי לאורך 24 שעות ולהכיר אותן "באמת" ולא רק כדימוי או כקלישאה היא נקודת החוזק של התוכנית, היא ההופכת אותה לתוכנית הטלוויזיה האולטימטיבית של תחילת המאה ה-21.

     

    במאמרו הנודע על העולם המערבי לאחר הפיגוע במגדלי התיאומים מדבר הפילוסוף סבוי ז'זיק בעקבות משפט מן הסרט מטריקס על ה"מדבר של הממשי". מצב בו המשמעות הבדויה של העולם שבנינו סביבנו ומקיפה אותנו לרגע נקרעת וחושפת אותנו ל"מציאות".  אך החשיפה לעולם הממשי וחורבנו היא למעשה גם רגע ההבנה  שאנו חיים בעולם נטול ממשות, במציאות שקרית וירטואלית.  שלא ניתן עוד לחמוק ממנה. המציאות כבר איננה אפשרית בשלב זה ולכן המקום הממשי הוא למעשה אנטי-מקום שאליו אנו יכולים להיחשף רק לשברירי זמן או בעיקר להתרפק עליו בנוסטלגיה.

     

    התשוקה אל הממשי הולכת ומתעצמת לאור העבודה שאנו מנהלים את חיינו בסביבה וירטואלית,  הגורמת לנו לאבד את הקשר עם הגוף שלנו ועם המציאות הפיזית של קיומו. לכן דווקא תוכניות הריאליטי יוצרות את התחושה המרמה שהממשי שוב עמנו. שניתן שוב לגעת בו ולחוש את קרבתו.

     

    זה הכוח המניע מאחורי האח הגדול העוצמה שלו ביכולת שלו להציע לנו את מנת הממשי והאותנטי כמעט ללא תיווך ולמרות שאנו מודעים להתערבותה של ההפקה במציאות ולמרות שאנו יודעים שזהו רק משחק, ולמרות שברור שכל אחת מן הדמויות משחקת, חוסר היכולת של הגיבורים להתחבא ממבטינו סביב השעון, הופך אותם לחשופים במידה מספיקה ליצור אצלנו את האשליה שאנחנו מכירים אותם באמת. שהם באמת הדבר האמיתי שאנו כה מתגעגעים אליו.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (74)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/2/10 19:30:

      צטט: shai harlev 2010-02-27 19:11:23

      תודה מוליק , ראוי לכתוב ללא הרף על הרעה החולה הזו, מגיפה של ממות רוחני

       

      האח הגדול הוא הביטוי המוחשי, העז והמטורף ביותר לכך שהאדם לא נתון לפיקוח נוסח אורוול או לפסיביות תרבותית חד ממדית נוסח מרקוזה. האדם הצופה באח הגדול בוחר בכל כוחו להיות כבול, לא חופשי מושפל ואידיוט (בנוסח הקסלי או פוקו). הוא הורס את עצמו על פי בחירתו החופשית ללא שום פיקוח. לא כי הוא חייב אלא כי הוא מאד רוצה לטמטם ולסמם את עצמו. 

       

      שים לב מולי שפה באתר יש פה כל מיני צעירים שיש להם טור קבוע על האח הגדול. בפרופיל שלהם הם כותבים שהם רוצים לעשות קולנוע, תרבות, ספרות וביקורת. אך בכדי להוכיח את קיומם הם מזנים עצמם בלי הרף. באופו אבסורדי הם בוחרים לעצמם ייצוג נפסד מדרגה שנייה (כתיבה על המופע), רק כדי להצהיר ללא הרף על התמכרותם החולנית.

       

      היום ההדחה האחרונה לפני הגמר :))

       

       

        27/2/10 19:11:

      תודה מוליק , ראוי לכתוב ללא הרף על הרעה החולה הזו, מגיפה של ממות רוחני

       

      האח הגדול הוא הביטוי המוחשי, העז והמטורף ביותר לכך שהאדם לא נתון לפיקוח נוסח אורוול או לפסיביות תרבותית חד ממדית נוסח מרקוזה. האדם הצופה באח הגדול בוחר בכל כוחו להיות כבול, לא חופשי מושפל ואידיוט (בנוסח הקסלי או פוקו). הוא הורס את עצמו על פי בחירתו החופשית ללא שום פיקוח. לא כי הוא חייב אלא כי הוא מאד רוצה לטמטם ולסמם את עצמו. 

       

      שים לב מולי שפה באתר יש פה כל מיני צעירים שיש להם טור קבוע על האח הגדול. בפרופיל שלהם הם כותבים שהם רוצים לעשות קולנוע, תרבות, ספרות וביקורת. אך בכדי להוכיח את קיומם הם מזנים עצמם בלי הרף. באופו אבסורדי הם בוחרים לעצמם ייצוג נפסד מדרגה שנייה (כתיבה על המופע), רק כדי להצהיר ללא הרף על התמכרותם החולנית.

        18/2/10 16:44:

      [...] זה הכוח המניע מאחורי האח הגדול העוצמה שלו ביכולת שלו להציע לנו את מנת הממשי והאותנטי כמעט ללא תיווך ולמרות שאנו מודעים להתערבותה של ההפקה במציאות ולמרות שאנו יודעים שזהו רק משחק, ולמרות שברור שכל אחת מן הדמויות משחקת, חוסר היכולת של הגיבורים להתחבא ממבטינו סביב השעון, הופך אותם לחשופים במידה מספיקה ליצור אצלנו את האשליה שאנחנו מכירים אותם באמת. שהם באמת הדבר האמיתי שאנו כה מתגעגעים אליו.

       

      ---

       

      אם לחדד דברים שכתבת, אז עוצמתו של הכוח המניע את האח הגדול היא ביכולת שלו להציע לנו מנה גדושה של אשליית הממשי והאותנטי.

      לידיעה כי ישנה הפקה המביימת את הממשי יש משמעות רבה. אילולא ההפקה המבטיחה לנו את אשר אלוהים מבטיח לנו בעולם "הממשי" - סדר והגיון בכאוס ערבות לאמת אחת המארגנת את חיי הדיירים בדירה אחת אפריורית לקיומם, היינו מתבוננים באנשים על המסך כמו שאנחנו מתבוננים בסתם אנשים אשר הולכים ברחוב.

      כנראה שבתוך תוכנו, גם אלו שלא מאמינים באלוהים ובאמת אחת, מתגעגעים לאיזה מישהו או משהו שינהל להם את החיים - ולו בכדי שיוכלו להבין את ההגיון של המשחק הקיומי היומיומי בתוך הכאוס של החיים הממשיים.  

       

       

       

       

       

        17/2/10 15:34:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-17 15:00:26

      צטט: הטבחית 2010-02-16 17:46:22


      לא ראיתי

      אני לא מחוברת לטלויזיה

      אבל ממה ששמעתי ( כולם שומעים)

      מדובר ביצר מציצנות

       

      וכי מדוע ולמה

      ארצה להזדהות עם השכנה

      בת הטוחן

      הירקן ושאר פירות הגינה?

       

       הכי טוב להישאר במטבח .. בכך אין כל ספק

       

      מטילה ספק בדבריך.

       ;-)

        17/2/10 15:00:

      צטט: הטבחית 2010-02-16 17:46:22


      לא ראיתי

      אני לא מחוברת לטלויזיה

      אבל ממה ששמעתי ( כולם שומעים)

      מדובר ביצר מציצנות

       

      וכי מדוע ולמה

      ארצה להזדהות עם השכנה

      בת הטוחן

      הירקן ושאר פירות הגינה?

       

       הכי טוב להישאר במטבח .. בכך אין כל ספק

        17/2/10 14:59:

      צטט: אורה לב-רון 2010-02-15 15:25:25

      הניסיון לכרסם בתחושת האשליה לטובת יצירת תחושת "מציאות" קיימת בכל המדיות. בספרות, הסופר הפונה ישירות לקורא כאילו שניהם קוראים יחד את הסיפור, ברדיו, הארוע המכונן של אורסון ולס על השתלטות חייזרים על אמריקה ועוד ועוד. וגם זה צעד נוסף. אבל הכוח של "חשיפת האמת" הוא בעובדה שהיא נמצאת בעטיפה של המדיום שלה. סיפור אמיתי על המסך, נשאר במתח שבין אמת ובידיון.

       בוודאי שהמתח  בין אשליה למציאות מזין ז'אנרים רבים. אך לרוב יש משהו שהוא מעבר לשאיפה לממשי שהופך את התסכית הרדיופוני של אורסון וולס ליצירה בעלת ערך או את בעקבות הזמן האבוד של פרוסט

       

        17/2/10 14:57:

      צטט: פוסט-ערס 2010-02-17 14:41:29

      צטט: Rachel~ 2010-02-16 20:46:10

      צטט: פוסט-ערס 2010-02-16 18:07:14

      זה כמו פורנו בדיוק,הכל סיליקון,הכל מבויים

      אבל זה עושה לי סבבה לגמרי בברמודה ואחרי זה על השטיחון הירוק

       

      מה קרה לשטיחון הכתום מההתנתקות ?

       

      התחיל להיות לו מרקם גבישי

       

       איזה כיף לך שיש לך כל הרבה שטיחונים צבעוניים 

       

        17/2/10 14:41:

      צטט: Rachel~ 2010-02-16 20:46:10

      צטט: פוסט-ערס 2010-02-16 18:07:14

      זה כמו פורנו בדיוק,הכל סיליקון,הכל מבויים

      אבל זה עושה לי סבבה לגמרי בברמודה ואחרי זה על השטיחון הירוק

       

      מה קרה לשטיחון הכתום מההתנתקות ?

       

      התחיל להיות לו מרקם גבישי

       

        17/2/10 13:18:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-17 12:57:44

      צטט: טילי טגלית 2010-02-15 23:47:50

      נכון, בדומה לרשת.

      גם כאן יש תחושה של אותנטיות, איזושהי אמת

      שלמעשה לא קיימת

      אנו אובדים לרגע בזמן של מציאות שאולה.

       

       

      לא בטוח שלרגע אולי למעשה לנצח

       

       אם זה לנצח...אז זו המציאות...

       

        17/2/10 12:57:

      צטט: טילי טגלית 2010-02-15 23:47:50

      נכון, בדומה לרשת.

      גם כאן יש תחושה של אותנטיות, איזושהי אמת

      שלמעשה לא קיימת

      אנו אובדים לרגע בזמן של מציאות שאולה.

       

       

      לא בטוח שלרגע אולי למעשה לנצח

       

        16/2/10 20:51:

       

      כולנו מדברים על האח הגדול

      ומנתחים כל שיהוק של אלירז

      מלמול של איילה, קשקוש של אלין,

      התלהמות של סער או הברקה של ארז.

       

      אבל אנחנו שוכחים שכבר מזמן

      אנחנו מתעדים כל פיפס שלנו

      בפייסבוק , בטוויטר ובגוגל ,

      ובעצם אנחנו כבר משחקים

      את האח הגדול של החיים.

       

      רבותי מישהו צופה בנו  

      ולא צריך מצלמות ורייטינג...

      אז תחשבו פעמיים לפני שאתם  ממשיכים לצייץ ...:)) 

       

        16/2/10 20:46:

      צטט: פוסט-ערס 2010-02-16 18:07:14

      זה כמו פורנו בדיוק,הכל סיליקון,הכל מבויים

      אבל זה עושה לי סבבה לגמרי בברמודה ואחרי זה על השטיחון הירוק

       

      מה קרה לשטיחון הכתום מההתנתקות ?

       

        16/2/10 20:27:

      העלית כמה נקודות מאוד מעניינות בנוגע לתופעה כמעט בלתי ניתנת לעצירה במדיה הטלוויזיונית כיום.

      'ריאלטי' כמו שבא לידי ביטוי באח הגדול, מככב בעוד מקומות רבים כיום: בעולם הפרסום, האינטרנט, ואפילו בקולנוע ובתאטרון.

      אכן שפכת אור על הנושא המעניין, נהניתי לקרוא.

       

      בברכה,

      אורלי רביד 

        16/2/10 18:07:

      זה כמו פורנו בדיוק,הכל סיליקון,הכל מבויים

      אבל זה עושה לי סבבה לגמרי בברמודה ואחרי זה על השטיחון הירוק

       

        16/2/10 17:46:


      לא ראיתי

      אני לא מחוברת לטלויזיה

      אבל ממה ששמעתי ( כולם שומעים)

      מדובר ביצר מציצנות

       

      וכי מדוע ולמה

      ארצה להזדהות עם השכנה

      בת הטוחן

      הירקן ושאר פירות הגינה?

        16/2/10 17:32:


      קראתי את המאמר הארוך שלך. אתה צודק. לפי דעתי . בכל אדם יש יצר מציצנות. סאדיזם ומזוכיזם. כל אדם אוהב להציץ לאחרים לסלון ביתו, ובעיקר לחדריי השינה. אנשים אוהבים לראות מריבות., השלמות האחד עם השני, בכיות וכד'. אני לפחות שמתי לב שהפעם לקחו כל מיני סוגים של אנשים . חרש, אילם., ערביה, מלכת כיתה ,. שיררני. דמויות קצת שונות. אנשים יושבים ומביטים על המריבות והתככים במשך שעה וחצי ואוליי יותר. מודה באשמה גם אני. אבל למה עושים מהם כוכבים מדוע כל רב בירב נהפך אחריי תוכנית מטומטמת כזו לסלבס.

      שימו לב מיהם "הסלבס" בארץ. לא שמעתי על דמות ידועה שיש לה קצת ראש על הכתפיים, שנהפכה לסלבס.ומה זה בכלל סלבס?

      שרה הודחה מהאחר הגדול, נהפכה "לסלבס" הבובליל האידיוט (איתכם הסליחה) והבת שלו. גיא מההשרדות שנהפך לחתיך, או איך קוראים לתוכנית הזו?שכחתי אה נזכרתי ה ר ו וק.  כל מטומטמת שם, תהפוך עוד מעט לסלבס. מרינה, תראו איך אני אפילו זוכרת.

      ואני לא מאמינה על עצמי. אבל מסתבר שכולנו כך. התקשורת - מכתיבה לנו היום מי יהיה סלבס בעתיד,

        16/2/10 11:46:

      צטט: קול קוראת 2010-02-16 11:33:37

      צטט: קרין אלדאה 2010-02-16 11:22:28

      אני חושבת שהניתוחים הללו הוציאו את התכנית מכל פרופורצייה אפשרית...

      סה"כ תכנית ריאליטי. אנחנו אנשים מציצנים. זו הסיבה העיקרית...

       

      אבל לא חסר תוכניות ריאליטי על המרקע, שלא זוכות להדים כאלה,לצופים כה רבים מכל שכבות האוכלוסיה,ולרעש תיקשורתי נרחב (בסדר גודל בינלאומי,לא רק בארץ).

       

      אילו הסיבה היתה בעיקר מציצנות,אז למה דווקא בתוכנית הריאליטי הזו מכל מבחר תוכניות הריאליטי הקיימות?

      כנראה משום שיש סיבות עמוקות יותר.

      טוב זה די ברור שלא מדובר כאן במציצנות כי התכנית לא משקפת חיים אמיתיים של אנשים.

      .אני לגמרי רואה באח הגדול שואו ואני  מאמינה שהמפיקים מכתיבים את צעדיהם של המשתתפים  ולא ממש נותנים לספונטניות להתקיים.

        16/2/10 11:33:

      צטט: קרין אלדאה 2010-02-16 11:22:28

      אני חושבת שהניתוחים הללו הוציאו את התכנית מכל פרופורצייה אפשרית...

      סה"כ תכנית ריאליטי. אנחנו אנשים מציצנים. זו הסיבה העיקרית...

       

      אבל לא חסר תוכניות ריאליטי על המרקע, שלא זוכות להדים כאלה,לצופים כה רבים מכל שכבות האוכלוסיה,ולרעש תיקשורתי נרחב (בסדר גודל בינלאומי,לא רק בארץ).

       

      אילו הסיבה היתה בעיקר מציצנות,אז למה דווקא בתוכנית הריאליטי הזו מכל מבחר תוכניות הריאליטי הקיימות?

      כנראה משום שיש סיבות עמוקות יותר.

        16/2/10 11:22:

      אני חושבת שהניתוחים הללו הוציאו את התכנית מכל פרופורצייה אפשרית...

      סה"כ תכנית ריאליטי. אנחנו אנשים מציצנים. זו הסיבה העיקרית...

        16/2/10 00:28:

      מולי יקירי, 

      לא ראיתי - לא רואה וכנראה שגם לא תתפוס אותי רואה או מזפזפת 

       

      אבל כרגיל אתה כותב נפלא, מה שמצדיק תגובה 

      חיוך

       

        15/2/10 23:47:

      נכון, בדומה לרשת.

      גם כאן יש תחושה של אותנטיות, איזושהי אמת

      שלמעשה לא קיימת

      אנו אובדים לרגע בזמן של מציאות שאולה.

       

        15/2/10 19:25:

      צטט: אורי בר-און 2010-02-15 15:44:33

      פוסט מעניין.

      אם התשוקה לממשי זה מה שמפעיל את רובנו, מעניין מה עוד אפשר לעשות עם זה. 

       

      אני לא יודע אם זה מה שמפעיל את רובנו כגורם ראשי אך אני חושב שזו תופעה שהולכתו ומתרחבת ככל שאנו מוקפים או חשים מוקפים ביותר זיוף

       

        15/2/10 18:08:

      אורה לב-רון ‏היום 15:25:

       

      אורי בר-און ‏היום 15:44:

       

      הם באו אחד אחרי השני!

       

      וזה עוד ללא מצלמות!

       

      תארו לכם מה היה קורה אם היו כאן מצלמות... היו מתגלים הרבה יותר צירופים מהצירוף הזה.

        15/2/10 17:38:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-15 07:17:32

       

       כאשר אמברטו אקו כותב על ארצות הברית הוא מתאר איך בתרבות האמריקאית השאיפה הגדולה ביותר הייתה להיות יותר אמיתי מהחיים יותר גדול מן המציאות. כיצד טירות שלמות מאירופה הועברו לארצות הברית אבן אחר אבן או חוקו במדויק כדי ליצור את הסבר האמירתי או משהו שאף עולה על הדבר האמיתי. כן גם קוקה קולה היא הדבר האמיתי אם אתה זוכר את הסיסמא הוותיקה שלהם. אנחנו נמצאים במרדף אחר האמיתי והממשי שחומקים מאיתנו בקביעות והטלוויזיה בהחלט מספקת לנו תחושה מציאות וממשיות

      אתה יכול לראות כאן בקפה איך יחסים וירטואליים מייצרים אמוציות ריאליות.
      אם יש לך ילדים בוגרים, אז אתה רואה חיבור כזה גם במשחקי המחשב.
      המציאות היא לא מה שחשבנו.
      אצל האמריקנים זה נורא מצחיק באמת.
      למשל, הם חווים את האירועים באירן דרך הטוויטר ומרגישים שייכים.
      אתה מבין, יש מצב שהתקיפות הגוברת של אובמה כלפי אירן היא בגלל טוויטר.

       

        15/2/10 16:55:

      יש ספר מצויין בשם "בידור עד מוות" בו נשאלת השאלה האם האופק ממנו אנחנו צריכים לחשוש הוא באמת זה של 1984, או אולי דווקא זה האופק הנראה בספר Brave new world. אני לא חושב שאותם "אחים קטנים" מהווים איזהשהי בעיה עבור השלטון, מאחר ואותו שלטון, מושחת ככל שיהיה, תמיד מחייך ומציע הרבה מאד היסחי דעת (דוגמת תוכנית הטלוויזיה המדוברת) שימנעו מהאזרחים להתנגד ממש לכל מעשה דיכוי כנגדם (השאלה היא כמובן איפה יהיה הגבול). אולי בגלל זה חלק מהאנשים שחושבים שזה בסדר לעקוב אחר אנשים אחרים במשך 24 שעות ביממה גם חושבים שזה בסדר להקים מאגרים ביומטרים ולפגוע עוד ועוד בזכויות ובפרטיות שלנו.

       

      עדות לכך אפשר למצוא בהתקדמות המטאורית הנמצאת במקביל בשתי שדות לכאורה שונים, אך גם קשורים מאד. שדה הבידור ושדה הקרב. האח הגדול שולט יותר ויותר בגלל שלנו אכפת פחות ופחות. 

       

      הנה שני דברים שראיתי במקרה הבוקר. אחד מכל שדה : 

       

      http://www.ted.com/talks/pw_singer_on_robots_of_war.html

       

      http://news.walla.co.il/?w=/175/1643381

       

       

        15/2/10 16:14:


      יא, אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני לא מבינה מה אתה כותב...

      זו חוויה מוזרה.

             

      אני אנסה, במילים שלי.

      אתה אומר שאנשים מחפשים אמת - את האמת שלהם? - בתכנית ריאליטי מניפולטיבית בטלוויזיה???

           

            

      <גילוי נאות: מעולם לא צפיתי במשדר שלם ורצוף של התכנית, באף אחת מעונותיה>

            

              

        15/2/10 15:44:

      פוסט מעניין.

      אם התשוקה לממשי זה מה שמפעיל את רובנו, מעניין מה עוד אפשר לעשות עם זה. 

        15/2/10 15:25:
      הניסיון לכרסם בתחושת האשליה לטובת יצירת תחושת "מציאות" קיימת בכל המדיות. בספרות, הסופר הפונה ישירות לקורא כאילו שניהם קוראים יחד את הסיפור, ברדיו, הארוע המכונן של אורסון ולס על השתלטות חייזרים על אמריקה ועוד ועוד. וגם זה צעד נוסף. אבל הכוח של "חשיפת האמת" הוא בעובדה שהיא נמצאת בעטיפה של המדיום שלה. סיפור אמיתי על המסך, נשאר במתח שבין אמת ובידיון.
        15/2/10 14:26:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-15 12:09:04

      צטט: קול קוראת 2010-02-15 10:44:23


      סליחה מולי,

      אבל אני היחידה שמסתקנת ומתעניינת מיהי אותה קרובת משפחה שלך שהשתתפה בעונה הנוכחית?

      או שאני רק היחידה שמרהיבה עוז לשאול?

       

      נראה אותך עונה.

      ;-)

       

       

       זו באמת שאלה שלא קל לענות עליה ככה בפשטות ארמוז שהיא ביססה את דמותה על ארץ המוצא שלה

       

      אני דווקא ראיתי בה את הצדדים הטובים, בפולניה

        15/2/10 13:47:

      מאוד מעניין מה שכתבת:

      האח הגדול

      כחיפוש אחר האמת החמקמקה.

       

      גם אני צופה באח הגדול.

      הסיבות שלי שונות,

      אני אומרת שזה סוג של מחקר,

      אבל בסך הכול?

      אני נהנית.

       

      כתבתי שני פוסטים על הנושא

      בהבט רוחני.

       

      משום מה נראה לי כי אנשים רבים צריכים להצטדק

      שהם צופים בתכנית

      (ברור, גם אני )

      עוד אמת היא שיש מעט מאוד

      תכניות מעניינות בטלויזיה.

      (לפחות לטעמי) מבחר יותר מידי קטן.

      יש משהו מרגיע בלצפות בחבורת האנשים האלו....

       

      יום נפלא,

      אמת ורק אמת

      וגם הומור

       

      א י ל נ ה

        15/2/10 13:31:

      צטט: אפוקפיטליסט 2010-02-14 22:46:08

      מה שחשוב לזכור, כמו כתבת, זה שהתוכנית הזו, יחד עם שאר ה"ריאליטי", היא רק אשלייה של משהו אמיתי. בודריאר מספר בספר סימולציות וסימולקרה על הפעם הראשונה שצולמה תוכנית ריאליטי, בשנות השבעים, לפני שהמושג ריאליטי היה קיים. לביתה של משפחה אשר הוכרזה כנורמאלית לחלוטין (נשאלת השאלה מה זה אומר בכלל) הוכנסו מצלמות לתקופה מסויימת (אני מתנצל שאני לא כותב את הפרטים המדוייקים, הספר לא אצלי כרגע) ואותו מהלך של תיעוד "נכון" ו"אמיתי" הוכרז כנצחון טלוויזיוני שלא היה כמותו. במהלך הצילומים התפרקה המשפחה לגמרי, כשחבריה הפסיקו לדבר אחד עם השני.

      אין דבר כזה תיעוד אמיתי ומושלם. כאשר יש מצלמה אנחנו מתנהגים שונה. אני חושב שתוכניות כמו האח הגדול אינן נסיון למצוא אמת בתוך המדבר של הממשי, אלא הן עוד סוג מתוך המוני סוגים של פאטה מורגנה במדבר זה. מקומות בהם אנחנו חושבים שאנחנו רואים את האמת. אבל האמת (אם תסלחו לי על הביטוי) היא שאין שם כלום. אלו אינם אנשים אקראיים אלא אנשים שנבחרו בקפידה לאחר מיונים שונים במטרה למצוא קבוצה "אקראית". הם אינם מתנהגים בטבעיות מאחר והם נבחנים בכל שנייה משהותם בבית ההוא וזהו לא ניסוי חברתי אלא קרב גלדיאטורים בנסיון לזכות בליבם של הצופים. כל אותם חצאי ורבעי סלבריטאים שלא הגיעו למקום הראשון בתחרויות הריאליטי השונות והתפרסמו בכל זאת הם עדות לכך שהדבר המוכרז כ"פרס" באותן תוכניות הוא לא באמת הפרס. התחרות האמיתית בתוכנית הריאליטי היא התחרות לעבור את האודישנים ולהיכנס לתוכנית. ההשתתפות עצמה היא הפרס האמיתי. עצם התזוזה אחורה הזו מהכבוד של המקום הראשון לכבוד של ההשתתפות עצמה היא הלחם והמים של בודריאר, ז'יז'ק ודומיהם. מהלך זה, בו אנשים נלחמים אחד בשני כדי להכנס לתוכנית ולהילחם בתוכה אחד בשני היא מהלך תרבותי שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת. עצם זה שאנשים מתחננים שמצלמה תצלם אותם 24 שעות ביממה, מתחננים לזרוק את הפרטיות שלהם לכל הרוחות, לדעתי אנחנו צריכים לשאול לאן החברה שלנו הולכת. אני אישית רואה את הפאנאופטיקון של בנת'ם באופק, או את 1984, ואינני יכול להגיד שאני מרוצה מזה. 

       התחזית שלך היא נכונה אך לדעתי הסכנה היא ממקור כמעט הפוך מאשר בבית הכלא של בנת'ם או 1984 הסכנה הנוספת הצומחת היא עריצותם של האחים הקטנים. כאשר כל אחד מאיתנו הוא תחנת שידור ובלוג מהלך, כאשר הדמות של הפוליטיקאים חשובה יותר מדועתיהם הרעיוניות. כאשר ההתערטלות פומבית היא קנה המידה לפופלריות האחים הקטנים עם היד על המסרון או פתק ההדחה הם השולטים

       

        15/2/10 12:34:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-15 12:09:04

      צטט: קול קוראת 2010-02-15 10:44:23


      סליחה מולי,

      אבל אני היחידה שמסתקנת ומתעניינת מיהי אותה קרובת משפחה שלך שהשתתפה בעונה הנוכחית?

      או שאני רק היחידה שמרהיבה עוז לשאול?

       

      נראה אותך עונה.

      ;-)

       

       

       זו באמת שאלה שלא קל לענות עליה ככה בפשטות ארמוז שהיא ביססה את דמותה על ארץ המוצא שלה

       

      תודה שסיפקת את סקרנותי,מוליק

      :-)

       

      ואגב,התכוונתי כמובן ל"הסתקרנתי" ולא כפי שנכתב בטעות.

      (נשמטה לי ה- ר').

        15/2/10 12:31:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-15 12:27:26

      צטט: כמעין המתגברת 2010-02-15 11:20:07


      מולי היקר,

      לא די שאתה צופה בזה בעצמך, גם לכתוב על זה פוסט? נו באמת

       

       מי אמר שצריך לצפות בשביל לכתוב?

       

       


      נרגעתי
        15/2/10 12:27:

      צטט: כמעין המתגברת 2010-02-15 11:20:07


      מולי היקר,

      לא די שאתה צופה בזה בעצמך, גם לכתוב על זה פוסט? נו באמת

       

       מי אמר שצריך לצפות בשביל לכתוב?

        15/2/10 12:25:

      פוסט מעניין קבל * כי נגמר לי.

      יום נפלא,

      עידן.

        15/2/10 12:09:

      צטט: קול קוראת 2010-02-15 10:44:23


      סליחה מולי,

      אבל אני היחידה שמסתקנת ומתעניינת מיהי אותה קרובת משפחה שלך שהשתתפה בעונה הנוכחית?

      או שאני רק היחידה שמרהיבה עוז לשאול?

       

      נראה אותך עונה.

      ;-)

       

       

       זו באמת שאלה שלא קל לענות עליה ככה בפשטות ארמוז שהיא ביססה את דמותה על ארץ המוצא שלה

        15/2/10 11:42:

      ההסבר שלי:

      כל הנימוקים הנכונים שלך + ישראליזציה של תרבות הזבל האמריקנית.

        15/2/10 11:20:


      מולי היקר,

      לא די שאתה צופה בזה בעצמך, גם לכתוב על זה פוסט? נו באמת

        15/2/10 11:14:

      צטט: קול קוראת 2010-02-15 10:59:28

      צטט: ר ח ל 2010-02-15 10:47:25

      צטט: קול קוראת 2010-02-15 10:44:23


      סליחה מולי,

      אבל אני היחידה שמסתקנת ומתעניינת מיהי אותה קרובת משפחה שלך שהשתתפה בעונה הנוכחית?

      או שאני רק היחידה שמרהיבה עוז לשאול?

       

      נראה אותך עונה.

      ;-)

       

       

       

      ואם הוא יענה, יש מצב שתדעי על מי הוא מדבר?אני עוקבת בדריכות ו לראות מי עוד חוץ ממולי וממני מכיר את הנפשות וצופה  בתכנית, אם הנתונים נכונים אנחנו אמורים להגיע כאן ל 30 אחוז לא ? :)

       

      ברור שאדע

      :-)

       

      אני חובבת ריאליטי נודעת - צופה גם ב"הישרדות",לא רק באח הגדול.

      וממש לא מתביישת להודות.

      הגבתי בפוסטים שנכתבו פה בקפה על האח הגדול  - ויותר מפעם אחת.

      (את ככל הנראה לא קוראת אותם,אחרת מן הסתם היית יודעת שאני צופה)

       

      אני גם "מבשלת" על האש את הפוסט שלי לקראת הגמר,

      שיעסוק במועמדת שלי לזכייה, עם נימוקים למה בעיני היא צריכה לזכות.

      (התחלתי כבר לכתוב אותו ואפילו בחרתי תמונה.אני אעלה אותו לקראת הגמר,את מוזמנת לבוא לקרא :-))

       

       

       


      יופי . תקראי לי כשירד מהאש וקצת יתקרר אז זה הכי טעים :))
        15/2/10 11:13:

      צטט: דודו ק. 2010-02-15 11:02:07

       

      שום דבר אנושי אינו זר לי, ועם זאת אני בז לאנשים שצופים באח הגדול, ובז לעצמי על שאני בז להם.

      בובה אפורה, אולי אתה יכול לספור כמה פעמים הוזכרה כאן המילה בוז ?נשבעת לך שאני אבוז לך אם תעשה את זה, אני ממילא כבר רוחשת לך בוז על כך שאתה מופיע כאן בדמות לא אמיתית .

        15/2/10 11:02:

       

      שום דבר אנושי אינו זר לי, ועם זאת אני בז לאנשים שצופים באח הגדול, ובז לעצמי על שאני בז להם.

        15/2/10 10:59:

      צטט: ר ח ל 2010-02-15 10:47:25

      צטט: קול קוראת 2010-02-15 10:44:23


      סליחה מולי,

      אבל אני היחידה שמסתקנת ומתעניינת מיהי אותה קרובת משפחה שלך שהשתתפה בעונה הנוכחית?

      או שאני רק היחידה שמרהיבה עוז לשאול?

       

      נראה אותך עונה.

      ;-)

       

       

       

      ואם הוא יענה, יש מצב שתדעי על מי הוא מדבר?אני עוקבת בדריכות ו לראות מי עוד חוץ ממולי וממני מכיר את הנפשות וצופה  בתכנית, אם הנתונים נכונים אנחנו אמורים להגיע כאן ל 30 אחוז לא ? :)

       

      ברור שאדע

      :-)

       

      אני חובבת ריאליטי נודעת - צופה גם ב"הישרדות",לא רק באח הגדול.

      וממש לא מתביישת להודות.

      הגבתי בפוסטים שנכתבו פה בקפה על האח הגדול  - ויותר מפעם אחת.

      (את ככל הנראה לא קוראת אותם,אחרת מן הסתם היית יודעת שאני צופה)

       

      אני גם "מבשלת" על האש את הפוסט שלי לקראת הגמר,

      שיעסוק במועמדת שלי לזכייה, עם נימוקים למה בעיני היא צריכה לזכות.

      (התחלתי כבר לכתוב אותו ואפילו בחרתי תמונה.אני אעלה אותו לקראת הגמר,את מוזמנת לבוא לקרא :-))

       

        15/2/10 10:47:

      צטט: קול קוראת 2010-02-15 10:44:23


      סליחה מולי,

      אבל אני היחידה שמסתקנת ומתעניינת מיהי אותה קרובת משפחה שלך שהשתתפה בעונה הנוכחית?

      או שאני רק היחידה שמרהיבה עוז לשאול?

       

      נראה אותך עונה.

      ;-)

       

       

       

      ואם הוא יענה, יש מצב שתדעי על מי הוא מדבר?אני עוקבת בדריכות ו לראות מי עוד חוץ ממולי וממני מכיר את הנפשות וצופה  בתכנית, אם הנתונים נכונים אנחנו אמורים להגיע כאן ל 30 אחוז לא ? :)

        15/2/10 10:47:


      ומתנצלת שאני מתעסקת בזוטות.

      זה לא אומר חלילה שאני לא חושבת שהמחשבות שששטחת פה הן מקוריות.

      כי אני כן.

      :-)

       

        15/2/10 10:44:


      סליחה מולי,

      אבל אני היחידה שמסתקנת ומתעניינת מיהי אותה קרובת משפחה שלך שהשתתפה בעונה הנוכחית?

      או שאני רק היחידה שמרהיבה עוז לשאול?

       

      נראה אותך עונה.

      ;-)

       

        15/2/10 10:31:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:46:54

      צטט: lexis 2010-02-14 22:44:34

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

       

       

      יש שתי אפשרויות או שאלו שלא רואים משקרים או שהם מהזן הנכחד של אנשים שהאותנטיות שלהם איננה וירטואלית

       סלייחה שאני מתערבבת כאן אבל לא הבנתי מה זה אותנטיות שאינה וירטואלית.

      להסברך אודה.

       

        15/2/10 10:08:
      :)) אם היית יודעת לאלו ממתקי טלוויזיה מזמבטים התמכרתי בעברי... שלא לדבר על ההתמכרות לפתפותי ביצים בקפהדהמארקר.. קיצר, אינני בזה; אפילו לא לאנשים שבזים. אבל איך אמרת? הגמל והדבשת? אז בדיוק.
        15/2/10 10:04:

      צטט: lexis 2010-02-15 09:54:39

      צטט: ר ח ל 2010-02-15 07:48:24

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:46:54

      צטט: lexis 2010-02-14 22:44:34

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

       

       

      יש שתי אפשרויות או שאלו שלא רואים משקרים או שהם מהזן הנכחד של אנשים שהאותנטיות שלהם איננה וירטואלית

      לא ברור לי איך אפשר לרחוש בוז לאלה שרואים אם לא רואים .

      אני בזה לאלה שרוחשים בוז מבלי לדעת למה הם רוחשים בוז.

       

       

       

      הבוז הוא כמובן לתכנית, למסר ול"מפעל חייה", לא לאלה שרואים. כל אחד צריך את מנת הזומביות שלו בדרך זו או אחרת.

      אני משתדלת לא לבוז לאנשים. שווה לנסות.

       

       

      ברור שלא בזים לאלה שרואים את התכנית הבזויה הזאת . מי חשב על לבוז לבני אדם , התכוונתי לזומבים.

        15/2/10 09:54:

      צטט: ר ח ל 2010-02-15 07:48:24

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:46:54

      צטט: lexis 2010-02-14 22:44:34

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

       

       

      יש שתי אפשרויות או שאלו שלא רואים משקרים או שהם מהזן הנכחד של אנשים שהאותנטיות שלהם איננה וירטואלית

      לא ברור לי איך אפשר לרחוש בוז לאלה שרואים אם לא רואים .

      אני בזה לאלה שרוחשים בוז מבלי לדעת למה הם רוחשים בוז.

       

       

       

      הבוז הוא כמובן לתכנית, למסר ול"מפעל חייה", לא לאלה שרואים. כל אחד צריך את מנת הזומביות שלו בדרך זו או אחרת.

      אני משתדלת לא לבוז לאנשים. שווה לנסות.

       

        15/2/10 09:24:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-15 09:20:55

      צטט: ר ח ל 2010-02-15 07:48:24

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:46:54

      צטט: lexis 2010-02-14 22:44:34

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

       

       

      יש שתי אפשרויות או שאלו שלא רואים משקרים או שהם מהזן הנכחד של אנשים שהאותנטיות שלהם איננה וירטואלית

      לא ברור לי איך אפשר לרחוש בוז לאלה שרואים אם לא רואים .

      אני בזה לאלה שרוחשים בוז מבלי לדעת למה הם רוחשים בוז.

       

       

       רחל, האם צריך להכיר מישהו בשביל לרחוש לו כבוד? נסתרות הן דרכי בני אנוש

       

      העדריות בתפארתה, זה נורא איני לבוז לצופי האח הגדול והריאליטי למיניהם.

      אגב הילדים שלי לא צופים בתכנית מסיבות שלהם  והם לא בזים למי שכן..

        15/2/10 09:21:

      ועוד משהו, יש בקפה דה מרקר אנשים שחושפים את ערוותם קבל עם ועדה ואפילו לא רצים למליון וגם לא מקבלים על זה משכורת (7000 שח כמדומני זה השכר החודשי למשתתפי האח הגדול).

       אנשים שבזים לצופי האח הגדול שיסתכלו קודם על הדבשת  שלהם, אם הם מסוגלים לכך .

        15/2/10 09:20:

      צטט: ר ח ל 2010-02-15 07:48:24

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:46:54

      צטט: lexis 2010-02-14 22:44:34

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

       

       

      יש שתי אפשרויות או שאלו שלא רואים משקרים או שהם מהזן הנכחד של אנשים שהאותנטיות שלהם איננה וירטואלית

      לא ברור לי איך אפשר לרחוש בוז לאלה שרואים אם לא רואים .

      אני בזה לאלה שרוחשים בוז מבלי לדעת למה הם רוחשים בוז.

       

       

       רחל, האם צריך להכיר מישהו בשביל לרחוש לו כבוד? נסתרות הן דרכי בני אנוש

       

        15/2/10 07:57:

      בקפה האמיתי שלי זה הנמצא ליד החומוסיה של אכרם ופותנה זאת שמאז התחיל האח הגדול  מפוצצת באנשים שמגיעים לשם מכל קצוות הארץ ,יש  אנשים  שרוחשים בוז למתנחלי  קפה דה מרקר :)

       

        15/2/10 07:48:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:46:54

      צטט: lexis 2010-02-14 22:44:34

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

       

       

      יש שתי אפשרויות או שאלו שלא רואים משקרים או שהם מהזן הנכחד של אנשים שהאותנטיות שלהם איננה וירטואלית

      לא ברור לי איך אפשר לרחוש בוז לאלה שרואים אם לא רואים .

      אני בזה לאלה שרוחשים בוז מבלי לדעת למה הם רוחשים בוז.

       

       

        15/2/10 07:17:

      צטט: רונן מאיר 2010-02-14 23:09:13

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:59:15

      צטט: רונן מאיר 2010-02-14 22:24:43


      מעניין.

      אני חושב שיש עוד מימד, שהפוסט שלך גרם לי לחשוב עליו.
      זאת התוכנית היחידה שאתה יכול להעמיד את עצמך במקום המשתתפים (או אלה שאתה יותר מזדהה איתם).
      ממש בנעליהם - מה אני הייתי עושה אילו?
      בכל תוכנית אחרת, כולל ריאליטיז, יש לגיבורים אפקט של ריחוק.
      רק באח הגדול זה "אתה ואני" ואפשר לשחק תפקידים אונליין על הספה.
      יש עוד משהו אותנטי ב'אח הגדול' וזה המריבות.
      אמנם את העונה הזאת אני לא רואה, אבל מקבל דיווחים מהילדים ומכל מי שזז.
      המריבות אותנטיות וזאת הזדמנות לראות מהצד איך מתבשלות ומתפתחות מריבות של אחרים.

       

      אבל זו האשלייה הגדולה כל האותנטיות והממשיות של התוכנית הזו והדמויות שבה הן מפוברקות והשאלה הגדולה מדוע אנו כן מזהים זאת כאמיתי? אולי אחד ההסברים נובע מכך שזה הכי קרוב לממשי שאנו יכולים להגשים היום.

       

      צריך להבדיל בין "אמיתי" לבין "הכי קרוב לאמיתי".
      בסופו של דבר הצופה מניח שלאורך זמן הדמויות נחשפות.
      חוץ מזה, טלויזיה ומה שבתוכה זה חלק מהמציאות :)

       

       כאשר אמברטו אקו כותב על ארצות הברית הוא מתאר איך בתרבות האמריקאית השאיפה הגדולה ביותר הייתה להיות יותר אמיתי מהחיים יותר גדול מן המציאות. כיצד טירות שלמות מאירופה הועברו לארצות הברית אבן אחר אבן או חוקו במדויק כדי ליצור את הסבר האמירתי או משהו שאף עולה על הדבר האמיתי. כן גם קוקה קולה היא הדבר האמיתי אם אתה זוכר את הסיסמא הוותיקה שלהם. אנחנו נמצאים במרדף אחר האמיתי והממשי שחומקים מאיתנו בקביעות והטלוויזיה בהחלט מספקת לנו תחושה מציאות וממשיות

        15/2/10 06:36:

      צטט: lexis 2010-02-14 22:49:26

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:46:54

      צטט: lexis 2010-02-14 22:44:34

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

       

       

      יש שתי אפשרויות או שאלו שלא רואים משקרים או שהם מהזן הנכחד של אנשים שהאותנטיות שלהם איננה וירטואלית

       

       

      או שהם חיים בסרט, ליטרלי. (רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי וגו')

       בכל מקרה הרחק מן הממשי

       

        14/2/10 23:44:

      צטט: יובז 2010-02-14 23:37:08

      מולי, אבקש מראש את סליחתך

      האח הגדול לא מעניין אותי. לא ראיתי ולו פרק אחד משתי עונות או שלוש או כמה שלא היו

      וגם ממש לא מעניין אותי למה 30% או יותר או פחות מסתכלים על זה.

      אבל סחתיין על הפוסט.

       יובל הסיבה היחידה שזה מעניין אותי קשורה לכך שאני חושב שלתוכניות מהזן הזה יש השפעה אדירה על הזירה הפוליטית ועל התפיסה שלנו של מהי דמוקרטיה ולכן העיסוק בנושא. מעבר לכך אתה צודק אין כאן כל עניין

       

        14/2/10 23:43:

      לדעתי זהו ה- Show About Nothing האמיתי.

      ולא במובן הציני והאינטליגנטי של סיינפלד ולארי דייויד אלא במובן המילולי: שום דבר, אפס מאופס.

      למה היא מצליחה? אני לא בטוח שהתשובה היא במישור הפסיכולוגי/פילוסופי אלא במישורים יצריים ופרימיטיביים הרבה יותר. 

        14/2/10 23:37:

      מולי, אבקש מראש את סליחתך

      האח הגדול לא מעניין אותי. לא ראיתי ולו פרק אחד משתי עונות או שלוש או כמה שלא היו

      וגם ממש לא מעניין אותי למה 30% או יותר או פחות מסתכלים על זה.

      אבל סחתיין על הפוסט.

        14/2/10 23:09:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:59:15

      צטט: רונן מאיר 2010-02-14 22:24:43


      מעניין.

      אני חושב שיש עוד מימד, שהפוסט שלך גרם לי לחשוב עליו.
      זאת התוכנית היחידה שאתה יכול להעמיד את עצמך במקום המשתתפים (או אלה שאתה יותר מזדהה איתם).
      ממש בנעליהם - מה אני הייתי עושה אילו?
      בכל תוכנית אחרת, כולל ריאליטיז, יש לגיבורים אפקט של ריחוק.
      רק באח הגדול זה "אתה ואני" ואפשר לשחק תפקידים אונליין על הספה.
      יש עוד משהו אותנטי ב'אח הגדול' וזה המריבות.
      אמנם את העונה הזאת אני לא רואה, אבל מקבל דיווחים מהילדים ומכל מי שזז.
      המריבות אותנטיות וזאת הזדמנות לראות מהצד איך מתבשלות ומתפתחות מריבות של אחרים.

       

      אבל זו האשלייה הגדולה כל האותנטיות והממשיות של התוכנית הזו והדמויות שבה הן מפוברקות והשאלה הגדולה מדוע אנו כן מזהים זאת כאמיתי? אולי אחד ההסברים נובע מכך שזה הכי קרוב לממשי שאנו יכולים להגשים היום.

       

      צריך להבדיל בין "אמיתי" לבין "הכי קרוב לאמיתי".
      בסופו של דבר הצופה מניח שלאורך זמן הדמויות נחשפות.
      חוץ מזה, טלויזיה ומה שבתוכה זה חלק מהמציאות :)

        14/2/10 23:07:

      צטט: ::.. 2010-02-14 22:30:44

      ומה נעשה עם כל האמת הזו?

      אני לא צופה בתכנית, אבל בעונה הקודמת קרה שזיפזפתי לשם.

      משעמם. אמיתי ומשעמם.

       מה השאלה האמת מזככת

      אבל זו אפילו לא האמת כמו הממשות שמרגשת (כנראה)

       

       

        14/2/10 23:02:

      צטט: מיא 2010-02-14 22:27:19

      ניתוח מעניין. גם חברה שלי - שנחרדה מהבוז שאני רוחשת לצופי האח הגדול - הסבירה לי שבעונה הזאת, איכשהו, יש באמת איזושהי שאיפה לאמת, לעשות את הדבר הנכון. אם כן, זה נורא מוזר שעל רקע כל העוולות מסביב, דווקא בתוכנית הזאת מחפשים את הצדק. 

       

       חשבי על כך שבפעם היחידה שבה היה ניסיון להכניס לתוך הבית פסת מידע על המציאות המתרחשת בארצנו במרחק יריקה (מפת המחסומים) הצעד נבלם במפגן פטריוטי

        14/2/10 22:59:

      צטט: רונן מאיר 2010-02-14 22:24:43


      מעניין.

      אני חושב שיש עוד מימד, שהפוסט שלך גרם לי לחשוב עליו.
      זאת התוכנית היחידה שאתה יכול להעמיד את עצמך במקום המשתתפים (או אלה שאתה יותר מזדהה איתם).
      ממש בנעליהם - מה אני הייתי עושה אילו?
      בכל תוכנית אחרת, כולל ריאליטיז, יש לגיבורים אפקט של ריחוק.
      רק באח הגדול זה "אתה ואני" ואפשר לשחק תפקידים אונליין על הספה.
      יש עוד משהו אותנטי ב'אח הגדול' וזה המריבות.
      אמנם את העונה הזאת אני לא רואה, אבל מקבל דיווחים מהילדים ומכל מי שזז.
      המריבות אותנטיות וזאת הזדמנות לראות מהצד איך מתבשלות ומתפתחות מריבות של אחרים.

       

      אבל זו האשלייה הגדולה כל האותנטיות והממשיות של התוכנית הזו והדמויות שבה הן מפוברקות והשאלה הגדולה מדוע אנו כן מזהים זאת כאמיתי? אולי אחד ההסברים נובע מכך שזה הכי קרוב לממשי שאנו יכולים להגשים היום.

        14/2/10 22:55:

      צטט: מיא 2010-02-14 22:49:11

      מולי, אפילו הילדים שלי לא רואים. זה משעמם אותם רצח. הם לא רואים במקום זה מחזות של שייקספיר, אלא כדורסל או כדורגל או סרטי אימה למיניהם, או אפילו פוקר לשכלול היכולת האישית - אבל לזה הם לא מתחברים. 

       

      הם ילדים מיוחדים (: 

      דרך אגב השיעמום איננו מונע מאנשים לצפות אף  בדברים איומים יותר.

      במקרה הזה אני בטוח שרבים מן הצופים אף יודו שזה משעמם ויתקשו לפעמים להסביר מדוע הם צופים בכך באופן שגרתי

      לכן זו תופעה כה מעניינת. אם נתייחס למספרים שפרסמו בשבוע שעבר בארץ לעובדה שמעל לשלושה וחצי מליון איש נחשפו לתוכנית הרי השיעמום הוא המלך וההסבר לכך הוא המעניין 

        14/2/10 22:49:

      צטט: מולי בנטמן 2010-02-14 22:46:54

      צטט: lexis 2010-02-14 22:44:34

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

       

       

      יש שתי אפשרויות או שאלו שלא רואים משקרים או שהם מהזן הנכחד של אנשים שהאותנטיות שלהם איננה וירטואלית

       

       

      או שהם חיים בסרט, ליטרלי. (רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי וגו')
        14/2/10 22:49:
      מולי, אפילו הילדים שלי לא רואים. זה משעמם אותם רצח. הם לא רואים במקום זה מחזות של שייקספיר, אלא כדורסל או כדורגל או סרטי אימה למיניהם, או אפילו פוקר לשכלול היכולת האישית - אבל לזה הם לא מתחברים. 
        14/2/10 22:48:

      צטט: ר ח ל 2010-02-14 22:23:23

      אני רואה האח הגדול. התרוץ שלי פותנה ולא קשר משפחתי אלא חברי.

      נכון נראה שהאותנטיות מאוד חשובה לאנשים בעידן הזה והם באמת משאירים שם את אלו שהצליחו ליצור תדמית של אנשים אמיתיים כמו השכנים ממול

      תראה בפוליטיקה, כמה פעמים לפני בחירות אנחנו שומעים על אנשים הראויים להיות ראשי ממשלה כי הם ישרים או כי הם צנועים או גם וגם.   לא מוכשרים לא חכמים לא כריזמטים מנוסים  פשוט ישרים וצנועים.

        אז זהו שאחרי כל כך הרבה שנות שחיתויות וראוותנות שהיו  חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, אנשים משתוקקים למנהיגים ישרים וענווים..

      כמו  שאחרי כל הבלופים בוירטואליה מחפשים את האותנטיות

       

      רק כנראה שלא ימצאו אותה שם

        14/2/10 22:46:

      צטט: lexis 2010-02-14 22:44:34

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

       

       

      יש שתי אפשרויות או שאלו שלא רואים משקרים או שהם מהזן הנכחד של אנשים שהאותנטיות שלהם איננה וירטואלית
        14/2/10 22:46:

      מה שחשוב לזכור, כמו כתבת, זה שהתוכנית הזו, יחד עם שאר ה"ריאליטי", היא רק אשלייה של משהו אמיתי. בודריאר מספר בספר סימולציות וסימולקרה על הפעם הראשונה שצולמה תוכנית ריאליטי, בשנות השבעים, לפני שהמושג ריאליטי היה קיים. לביתה של משפחה אשר הוכרזה כנורמאלית לחלוטין (נשאלת השאלה מה זה אומר בכלל) הוכנסו מצלמות לתקופה מסויימת (אני מתנצל שאני לא כותב את הפרטים המדוייקים, הספר לא אצלי כרגע) ואותו מהלך של תיעוד "נכון" ו"אמיתי" הוכרז כנצחון טלוויזיוני שלא היה כמותו. במהלך הצילומים התפרקה המשפחה לגמרי, כשחבריה הפסיקו לדבר אחד עם השני.

      אין דבר כזה תיעוד אמיתי ומושלם. כאשר יש מצלמה אנחנו מתנהגים שונה. אני חושב שתוכניות כמו האח הגדול אינן נסיון למצוא אמת בתוך המדבר של הממשי, אלא הן עוד סוג מתוך המוני סוגים של פאטה מורגנה במדבר זה. מקומות בהם אנחנו חושבים שאנחנו רואים את האמת. אבל האמת (אם תסלחו לי על הביטוי) היא שאין שם כלום. אלו אינם אנשים אקראיים אלא אנשים שנבחרו בקפידה לאחר מיונים שונים במטרה למצוא קבוצה "אקראית". הם אינם מתנהגים בטבעיות מאחר והם נבחנים בכל שנייה משהותם בבית ההוא וזהו לא ניסוי חברתי אלא קרב גלדיאטורים בנסיון לזכות בליבם של הצופים. כל אותם חצאי ורבעי סלבריטאים שלא הגיעו למקום הראשון בתחרויות הריאליטי השונות והתפרסמו בכל זאת הם עדות לכך שהדבר המוכרז כ"פרס" באותן תוכניות הוא לא באמת הפרס. התחרות האמיתית בתוכנית הריאליטי היא התחרות לעבור את האודישנים ולהיכנס לתוכנית. ההשתתפות עצמה היא הפרס האמיתי. עצם התזוזה אחורה הזו מהכבוד של המקום הראשון לכבוד של ההשתתפות עצמה היא הלחם והמים של בודריאר, ז'יז'ק ודומיהם. מהלך זה, בו אנשים נלחמים אחד בשני כדי להכנס לתוכנית ולהילחם בתוכה אחד בשני היא מהלך תרבותי שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת. עצם זה שאנשים מתחננים שמצלמה תצלם אותם 24 שעות ביממה, מתחננים לזרוק את הפרטיות שלהם לכל הרוחות, לדעתי אנחנו צריכים לשאול לאן החברה שלנו הולכת. אני אישית רואה את הפאנאופטיקון של בנת'ם באופק, או את 1984, ואינני יכול להגיד שאני מרוצה מזה. 

        14/2/10 22:44:

      יפה ומעניין, מולי, עכשיו מה זה אומר על אלה שלא רואים? שרוחשים בוז עמוק? לצורך העניין, ארבעה (אני ביניהם) מתוך חמשת המגיבים שלך כאן?

      :)

       

        14/2/10 22:30:

      ומה נעשה עם כל האמת הזו?

      אני לא צופה בתכנית, אבל בעונה הקודמת קרה שזיפזפתי לשם.

      משעמם. אמיתי ומשעמם.

        14/2/10 22:27:
      ניתוח מעניין. גם חברה שלי - שנחרדה מהבוז שאני רוחשת לצופי האח הגדול - הסבירה לי שבעונה הזאת, איכשהו, יש באמת איזושהי שאיפה לאמת, לעשות את הדבר הנכון. אם כן, זה נורא מוזר שעל רקע כל העוולות מסביב, דווקא בתוכנית הזאת מחפשים את הצדק. 
        14/2/10 22:24:

      מעניין.

      אני חושב שיש עוד מימד, שהפוסט שלך גרם לי לחשוב עליו.
      זאת התוכנית היחידה שאתה יכול להעמיד את עצמך במקום המשתתפים (או אלה שאתה יותר מזדהה איתם).
      ממש בנעליהם - מה אני הייתי עושה אילו?
      בכל תוכנית אחרת, כולל ריאליטיז, יש לגיבורים אפקט של ריחוק.
      רק באח הגדול זה "אתה ואני" ואפשר לשחק תפקידים אונליין על הספה.
      יש עוד משהו אותנטי ב'אח הגדול' וזה המריבות.
      אמנם את העונה הזאת אני לא רואה, אבל מקבל דיווחים מהילדים ומכל מי שזז.
      המריבות אותנטיות וזאת הזדמנות לראות מהצד איך מתבשלות ומתפתחות מריבות של אחרים.
        14/2/10 22:23:

      אני רואה האח הגדול. התרוץ שלי פותנה ולא קשר משפחתי אלא חברי.

      נכון נראה שהאותנטיות מאוד חשובה לאנשים בעידן הזה והם באמת משאירים שם את אלו שהצליחו ליצור תדמית של אנשים אמיתיים כמו השכנים ממול

      תראה בפוליטיקה, כמה פעמים לפני בחירות אנחנו שומעים על אנשים הראויים להיות ראשי ממשלה כי הם ישרים או כי הם צנועים או גם וגם.   לא מוכשרים לא חכמים לא כריזמטים מנוסים  פשוט ישרים וצנועים.

        אז זהו שאחרי כל כך הרבה שנות שחיתויות וראוותנות שהיו  חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, אנשים משתוקקים למנהיגים ישרים וענווים..

      כמו  שאחרי כל הבלופים בוירטואליה מחפשים את האותנטיות

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין