0

0 תגובות   יום ראשון, 14/2/10, 22:51


20/11/93
קירות

אי שם בחלד עת נולד,
נוצק קירו של איש לעד,
אתמולים עבו עליו שכבות,
רק הד ימי ראשית,
נותר כצלליתו.

אישה,
ציפורניך לא תשחזי לקלוף באתמוליך
אוזן אם תפסקי לא תענה,
במקבת אל תעשי לצלליך,
פרפורי ברכיים לא ישתחוו מרגלותייך.

אישה,
עורך הרך חשפי, גלי את מבושייך,
גופך אשר אהבת,
נפצי אל סף תמולייך,
יד החליקי, הצמידי שד
דם ניגר על לחייך?

אישה,
האור מצוי בכל, סביב,
אנחנו רק שכבות בחלד,
אתמוליי חייך, הבאים, בגופך החתימי,
אמצי עיני האזמרגד לראות,
יפי צלליך.

דרג את התוכן: