כושי הוא אחד החתולים הקבועים שחיים ברחוב בו אני גרה. הפרווה שלו שחורה כמו פחם והעיניים שלו ירוקות. הוא בהחלט נחשב לאחד החתולים היפים בשכונה והוא בולט בזכות היללות החזקות שלו. הקול שלו מזכיר געייה של ברווז.

 אתמול, כשיצאתי לקטוף דשא למען תפקוד טוב יותר של מערכת העיכול של יוסי, החתול שלי (החיים הטובים או מה?), ראיתי את כושי שוכב בגינה וגועה ביללות חזקות. הוא סירב לאכול והמצב שלו נראה מדאיג. מצאתי מרפאת חירום בכיכר רבין והחלטתי לקחת אותו לשם. כיוון שאת מנשא החתולים שלי השאלתי לחברה, נשאתי אותו על הידיים שלי. המצב שלו היה כל כך קשה, הוא אפילו לא ניסה להתנגד, רק המשיך לילל.

 הוטרינרים אבחנו חסימה ודלקת חמורה בשלפוחית השתן, כזו שמנעה ממנו את האפשרות להטיל את מימיו. מיד הם חיברו אותו לקטטר והוציאו ממנו נוזלים ודם שהצטברו אצלו מי יודע כמה זמן. הוא נשאר באשפוז בבית החולים הוטרינרי לכמה ימים בהם ימשיך להיות מחובר לקטטר ויקבל אנטיביוטיקה. הוטרינר אמר שהבאתי אותו ברגע האחרון, ושאם היתי מביאה אותו לשם כמה שעות מאוחר יותר הוא לא היה נשאר בחיים.

 שאלתי אותו האם אני צריכה להיות מוכנה לגרוע מכל. הוא לא הבטיח דבר אבל אמר שיש לכושי סיכוי טוב לצאת מזה.

 חזרתי הביתה והרגשתי כאילו כל עולמי חרב עלי. בכיתי כמו משוגעת. הושבתי את עצמי מול הטלוויזיה ולרגע היה נדמה לי שהצלחתי לברוח. כשהתעייפתי ונגמרו כל הפרקים של משפחת קוסבי, שנות הקסם ומ.ק 22 ניסיתי לישון אבל הייסורים לא הניחו לי. נזכרתי שגם ביום שישי שמעתי את כושי גועה אבל לא פירשתי נכון את היללות שלו. ועכשיו המצב הדרדר.לא הפסקתי לשחזר את רצף אירועי היום כולל כל הפרטים הקטנים. בין לבין חשבתי לעצמי כמה אכזר הוא עולמם של חתולי הרחוב. איש לא יכול לדעת כשכואב להם.

 היום, יום ראשון, ביקרתי את כושי בבית החולים הוטרינרי בכיכר. אין שינוי במצב מלבד חוסר שביעות הרצון שלו שמתבטא בנהמות שמנעו מהוטרינר לפתוח את התא ולאפשר לי ללטף אותו. במשך דקות ארוכות ניסיתי לדבר על לבו של כושי ולספר לו איך הכל הולך להיות בסדר, והוא הגיב ביללות לרוב הדברים שאמרתי. הלוואי ויכולנו לדבר באותה השפה.

 חתולים הם יצורים מלאי קסם. כל מה שצריך הוא רק לתת להם צ'אנס, זה הכל. מדובר בחיה שההתנהגות שלה מושפעת בין השאר גם מאופי הסביבה בה היא מתקיימת. בדרך כלל הם משלבים התנהגות נהנתנית ומתפנקת מצד אחד, ומצד שני הם מטפחים כישורי ציד שטבועים בהם עוד מימי קדם, כאלו שגורמים להם להתייחס לצייד חרקים ברצינות תהומית.

 יותר מדי שנים אנשים מייחסים לחתולים תכונות שליליות, שלא בצדק. הם יצורים חכמים ואינטליגנטיים, בעלי כישורי חנופה מרשימים במיוחד. וכן, כמו בני אדם וכלבים, גם הם זקוקים לתשומת לב.

 עשרות אלפי חתולים מסתובבים ברחובות, אחרים כלואים יחד עם כלבים בצער בעלי חיים ובעמותות בעלי החיים השונות. גורלם של רובם רע ומר: בחלקם יתעללו ברחובות, חלקם יידרסו, חלקם ימותו ממחלות וזיהומים (בגלל סביבה לא הגיינית בעמותות) ואת חלקם פשוט יהרגו כדי להלחם בהתרבות שלהם.

 אז אל תגידו שהבית שלכם קטן מדי. אל תגידו שתיקחו כלב כשתעברו לבית עם גינה, ואל תגידו שלא יהיה לחתול טוב אצלכם כי אתם בקושי נמצאים בבית. גם אם תעבדו בשלוש עבודות, לחיה שתאמצו תהיה סביבה הרבה יותר חמה ומוגנת אצלכם בבית מאשר בתוך כלוב קטן, מטונף ועלוב.

 כל החסרונות שיש לאימוץ בעל חיים מתגמדים נוכח החום והאהבה שהם נותנים כמחווה על כך שאתם מאפשרים להם לחיות יחד אתכם תחת אותה קורת גג והופכים אותם לחלק בלתי נפרד מהמשפחה שלכם. כי משפחה, כפי שכבר ידוע לכל, היא אחד הדברים הכי חשובים בחיים.

נ.ב.

לאחר שבוע של אישפוז כושי הבריא, חזר להסתובב בשכונה והוא מקפיד להגיד לי שלום בכל פעם שהוא נמצא בסביבה.