0
| ושוב חוזרים אלי מראות השכחה על חבל דק של שגעון ונפש חפצה עמדת, ערומך פרוץ לרוח ים בסערת הנפש, אש הקרב שלא הושלם ידעתי שם תבוסה של היגיון ומציאות נוצחתי שם בקרב דמיון על סף טרוף הנה היית אלי במסבאה של חשק מת ובעיניך אש זרה והמולת סחרור אובד ומיתרי גופך נגעו בכינורות אי שפיותי עדי נלך הפעם אל ראש פסגת יצרי שם נרחף בחיק רוחות דמיון ומציאות שם תמלא סאת הלב בכאבי שעות יתמות ומבטי עת שם יושפל אל תהומות האפורים חלומותי שם ייוסרו אל תחתיות האסורים ואת תצאי כמנצחת בקרב שלא הושלם ואש תקוד במבטך זרה בלילה חם שוב יחזרו אלי מראות השיכחה על חבל דק של תהייה ונפש חפצה |