תכנים אישיים
הזחוח
הוא יושב זחוח
חולצתו לבנה
עניבה חונקת קלות
בגאווה את צווארו.
את קופת שרציו
זרק מאחוריו
עיניו נשואות
ממרומי כסאו.
מרקו שכחותיו
משפחתו וסביבתו
טפחה שומניו.
גם פיו מפיק
מרגליות ביקורותיו...
ורק אני תמהה
מה שלום כריותיו
בשקט לילותיו...
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה