מי שקרא את הפוסטים הקודמים שלי (יש כאלה, נכון?) כבר הספיק להבין את עמדתי הנחרצת נגד מדיניות ההמתה של אגודת "צער בעלי חיים ת"א". אותה אגודה אשר לא מסתירה וחושפת שתשעה מכל עשרה בעלי חיים המגיעים אליה מורדמים למוות ללא סיבה ממשית אלא כחלק ממדיניות מובנית. מידי פעם צצים ועולים סיפורים עצובים על בעלי חיים אשר מצאו את דרכם לאותו מקום, במרבית המקרים ע"י אנשים תמימים אשר חשבו שהם מביאים את החיה למקום בו ידאגו לה ויחפשו עבורה בית חם. אותם בע"ח במרבית המקרים מוצאים את מותם תוך 3 ימים לכל היותר.
המקרה האחרון אשר מסעיר את קהילות אוהבי בע"ח הוא המקרה של הכלבה כנרת. כנרת נמצאה משוטטת ע"י ילדה מהעיר כפר סבא. כיוון שלמשפחתה כבר היה כלב שאומץ מ"צער בעלי חיים ת"א" ולא היה בכוונתם לאמץ כלב נוסף, החליטו למסור את הכלבה לאותו מקום בתקווה שימצא לה עתיד טוב יותר. באותו יום נכנסה הילדה לפורום כלבים ב"תפוז" וספרה על הדבר, שם הובהרה לה מדינות האגודה בנושא המתות. לאחר שהילדה שמעה זאת היא פנתה אל הוריה ואלה הסכימו לקחת את הכלבה אליהם ולהעניק לה בית חם. כאשר הם פנו לאגודה הבהירו להם שם שניתן יהיה לאמץ את הכלבה רק לאחר 30 ימי הסגר הקבועי בחוק. (אגב, החוק אומר שאם יש לכלבים בית אז ניתן לקצר את תקופת ההסגר ל-14 יום אבל למה להיות קטנונים...). לאחר ויכוח בין המשפחה לבין דובר צער בעלי חיים- גדי ויטנר (אשר כלל גם תקיפה פיזית של אותה משפחה ע"י עובדי המקום) סוכם שהמשפחה תפתח תיק אימוץ מסודר, שאב המשפחה יוכל לבקר את הכלבה באותו היום ושהכלבה תמסר לידיהם בתום 30 ימי ההסגר.
לכאורה, למרות התלאות שעברה נדמה היה שימי הסבל של כנרת עומדים להיות מאחוריה. חיכה לה בית חם, משפחה אוהבת שכבר נערכה לבואה וקנתה את הציוד הנדרש ושני ילדים שחיכו לה בקוצר רוח. היום היתה אמורה כנרת להתחיל את חייה החדשים.
אבל כנרת הורדמה. היום כשהתקשרה המשפחה ע"מ לתאם את זמן ההגעה לאסוף את הכלבה לביתם הודיעו להם באגודה שהכלבה חלתה לפני 4 ימים במחלת ה"פרוו " (מחלה קשה אשר תוקפת לרוב כלבים בהסגרים ומכלאות) ולכן הוחלט להרדימה.
זאת גם תגובתם היבשה לרוחות הסוערות באותו פורום וגם לכתבה שהתפרסמה ב"ווינט". מה ששכחו לציין שם זה שכיוון שכלבה היתה בהסגר אצלהם בחודש האחרון אז מן הסתם הסיכוי הוא שהיא נדבקה שם במחלה ולכן הם אחראים לטיפול בה. כמו כן אם הכלבה היתה מחוסנת כנדרש על ידיהם בימים שהגיעה אליהם בחיסון משושה היא לא יכולה היתה להדבק במחלה. התירוצים, ההתפתלויות, העובדה שלא ידעו את המשפחה על המחלה (אם היתה כזו) ועל הרדמת הכלבה בזמן מעלים שאלות קשות.
תגובתו של גדי ויטנר מבהירה הכל: "אנו מצטערים שהכלבה מתה ומקווים שהחוק הנוכחי ישתנה במהרה. אך באופן הברברי בו התנהגה המשפחה כלפינו, לא מצאנו לנכון להתקשר אליהם".
וזה אדם המופקד על חייהם (או יותר נכון- על מותם) של אלפי כלבים.
לזכרה של כנרת ולזכרם של כל אותם כלבים וחתולים חסרי השם אשר מגיעים מידי חודש לאגודת צער בעלי חיים בת"א.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3450303,00.html
|