כמו גלים המתנפצים בזעם אל החוף,

עובר לו האדם משברים אין-סוף.

בתוך-תוכי דרכים אבני נגף,

הנסיונות באים בלי הרף...

עולמו חשך עליו כאילו פתאום,

מחלונו כבר לא נשקף יום

מבכה הוא האדם,קשה לו המצב

רבונו של עולם! חלציני נא עכשיו!

ואלוקיו שומע את בכיו,

רוצה להאיר גם את דרכו,

לשאת אותו על כפיים אוהבות,

כי לבנו האהוב יש זכות אבות...

ולוואי יגיע אור גם לכאן,

בעזרת ה' נזכה לראות את הבניין,

ישמע אבינו את לבינו הזועק,

נשובה אז אליו,כולנו נתחזק!!!