האמת לא ידעתי שאני דולפין...בבית הרגשתי סרדין.

בחוץ ניסיתי ליהיות כריש אבל תמיד יצאתי מין סרדין-דולפין.חיפשתי זהות. חיפשתי צדק.

חיפשתי הגינות.לא הבנתי מה הענין הזה עם האלימות.אלימות היא לא המצאה של היום .היא היתה כאן מזמן..

בבית..בבית הספר..בשכונה..בכל מקום.וכך כדי לשרוד הכי התאים לי ליהיות דולפין...